ברכות

האם לדעת מרן רבנו זיע"א מותר לענות אחריו אמן? או שמא הוא כמו עניית אמן על ברכה שאינו מחויב בה, שיש בה משום ספק אמן להחמיר. וכפי שכתב בחזון עובדיה חנוכה (עמ' רכו)?

אדמה או מזונות או שהכל?

דרך שיחה (עמ' קנב-קנג):

שלום לכבוד הרבנים , לעניין פת הבאה בכיסנין, 1. אם אוכלים שיעור קביעות סעודה מעוגת שמרים, שבלילתו רכה, האם יש לברך המוציא וברכת המזון? 2.מה הגדר של "צורת לחם" שעליו מברכים המוציא? ומה הגדר של מאפה ש"אין לו צורת לחם" שגם אם אוכלים ממנו הרבה, לא מברכים המוציא? 3. מה מברכים על טורטייה? 4. מדוע...

מה מברכים על מיץ ענבים שעשו ממנו ארטיק, עיינתי בפוסקים ולא ראיתי משהו ברור? וכן אשמח לעוד מקורות

אדם שבירך על מאכל חלבי ולא עבר לו שש שעות, הדין שיטעם, מפני שההמתנה זה דרבנן, ולא תשא זה דאורייתא מה הדין אם יש לפניו מאכל פרווה שזה כמו הברכה של החלבי ושסיים לברך על המאכל החלבי נזכר שהוא בשרי, ואמר אני יאכל את המאכל הפרווה שלפניי במקום החלבי, האם יכול לעשות כך? אם יש מקורות מהרב יצחק יוסף או...

בעקבות מה שנכתב כאן: נפתח כאן הנושא המדובר.

מצורף דף מעוצב ובו פירוט כיצד ניתן להגיע ל-100 ברכות ביום חול, שבת, ראש השנה וכיפור, לאיש ולאשה. ניתן להדפיס ולהפיץ לזיכוי הרבים! * לתגובות, הארות וחומרים נוספים, ניתן לפנות למייל: ozarot101@gmail.com

כמובן שלדידן מי שקרה לו נס אינו מברך הגומל, אלא רק על ד' דברים. אבל בשו"ע (סי' רי"ט ס"ז) כתוב שהולכי דרכים, אם הוא מקום מוחזק בסכנה, אפי' בפחות מפרסה מברך. השאלה היא אם כאשר מישהו נסע בדרך וקפצו עליו מחבלים, האם יצטרך לברך הגומל משום שנסע בדרך מסוכנת? אמנם הדרך אינה "מוחזקת כמקום סכנה", אבל...

האם מרן שליט"א כתב בעניין הברכה על חטיף פסק זמן? בספריו או בשאר הכתובים . אשמח למי שיאיר לי בעניין.

מצורף בזה תשובה בעניין ברכת השניצל שכתבתי בס"ד, וכן כמה בדיקות שעשינו באופן מעמיק בעניין. הרבנים החשובים מוזמנים להאיר ולהעיר דברי טעם!

בן תורה שלומד בביה''כ ויצא החוצה לחצר שללא תקרה אך מגודרת האם חוזר לברך שהכל זוכר שהראשל כ' בזה וכן לגבי חדר מדרגות אם יש שינוי מקום ולא יודע מהי משנתו האחרונה,

היה חכם אחד מנתיבות שבוע שעבר בירך על אחד משרי הממשלה ברכת שחלק מחוכמתו ליראיו (לפי מה שהצלחתי לשמוע ואני מאמין שזה היה בלי שם ומלכות) וכאן הבן שואל הרי ברכה זו נתקנה רק על חכם גדול שהגיע להוראה וגדול בחכמה וביראת ה' איך אפשר להפוך ברכה זו גם ללא שם ומלכות גם לשאר פשוטי העם וכ''ש לאחד משרי...

אני כותב כרגע תשובה בענין ברכת השניצל בס"ד, ובאחד מספרי אחרוני זמננו הפנו לתשובה שכתב מרן שליט"א בקובץ בית יוסף כמד' חלק מח ואינו נמצא באוצר החכמה. וזה לאחר שעברתי על כל האשכולות בפורום על ברכת השניצל ולא מצאתיה. בתודה מראש.

האם יכולים לברך שהחיינו על פרי חדש בעשירי באב, מצד אחד פסק מרן שבמוצאי ט"ב יכולים לכבס ולספר מיד. ומאידך גיסא שנוהגים שלא לאכול בשר משום שרובו של היכל נשרף עד השקיעה של יום עשירי ולפ"ז איך שייך לומר שהחיינו ביום הזה. ולעניין ברכת שהחיינו כתב מרן טוב ליזהר שלא לומר שהחיינו בימי בין המצרים. האם י'...

מה גדר של הר /גבעה שאפשר לברך עליו? גובה וכו?

הארות והערות יתקבלו בברכה

א. מי שאמר "בא"י אמ"ה בורא העץ" או "בורא פרי" [ואכל] האם יצא יד"ח? ב. מי שלא אמר תיבת "מלך", האם הוי ברכה לבטלה וצריך לומר בשכמל"ו? ג. מי שהרהר תיבת "מלך" האם לא יחזור ויברך?

כתב מרן רבינו הגדול בספרו חזו"ע ברכות (עמ' שמט) שקטן יכול לברך ברכת הגומל בשם ומלכות. וטעמא דמילתא שכתב בפוסקים שכן המנהג. השאלה שלי אם מישהו יודע מקום שנוהגים שקטן מברך הגומל???

מרן שליט"א הזכיר מוצאי שבת שמהרח"ו בירך שהחיינו על פרי בשבת בבין המצרים וציין לחיד"א ביוסף אומץ אולם אני הקטן לא מצאתיה אלא אדרבה ראיתי בכף החיים סי' תקנא שמביא שמהרח"ו אכל ולא בירך שהחיינו, משמע איפכא? מישהו יודע איפה נמצא היוסף אומץ שמציין מרן שליט"א?