פסח

לפני שתיבהלו מהכותרת אני אציע את מחשבתי: הדבר ידוע שמצה עשירה היינו קמח שאין תערובת מים כלל אלא מי פירות בלבד או יין וכיו"ב, לכאורה, אם אני מערב אך ורק יין ביחד עם קמח, הטעם של היין צריך להיות מורגש, ולפ"ז יש למצה עשירה דין של פת הבאה בכסנין אליבא דהרמב"ם. עכשיו לנקודה העיקרית, מצינו שיש הבדל...

התשובות נכתבו לאחיני נר"ו

השנה ראינו שמוכרים חברת פופושדו מצות בגודל קטן מצופות בשוקולד , גם מצות יהודה שיווקו מוצר דומה חצי מצה מצופה בשוקולד , האם כבוד הרבנים הגאונים שליט"א חברי הפורום היקרים יודע מה תהליך היצור שלהם והאם יש לברך עליהם בפסח מזונות או המוציא אם כל כוונת היצור הוא לאכילה לקינוח ותענוג ולא לשביעה ? האם...

שלום וברכה, רצינו לשאול את דעתו הרמה של הרב שליט"א, בעניין מצה רטובה. האם לאחר נגלות דברי מרן שליט"א בזה, להורות ולהאיר את עיני הציבור התלמידים בזה שברכת מצה רטובה היא לא מזונות אלא המוציא? והספיקות הן, מחמת הקושי להבדיל מה נקרא רטובה שהופך אותה להמוציא. ודבר שני שלעניות דעתי יותר חשוב: הבילבול...

כפי שנתבאר בשו"ת הראש"ל וכן באגרות הראש"ל ח"ג וע"ע כאן

שלום וברכה. מועדים לשמחה. האם יש משהו שיודע מה ברכת מצות מטוגנות שמטגנים במחבת עם קטשופ גבינה צהובה וכו'? אשמח למקור. תודה רבה

האם מישהו ראה תשובה בדבר האם באמת יהיה אפשר לעשות כך לכתחילה לתת למסובין בכוונה ממה שמחוץ לקערה ויוכלו לאכול כזית בלבד? https://forum.moreshet-maran.com/threads/%D7%91-%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D.9576/#post-106300

למה צריך לתת לסועדים בליל הסדר ב' כזיתות במקרה שיש מספיק ורק אם אין מספיק נותן להם כזית? לכאורה אז מעיקרא יכול לתת להם ממה שמחוץ לקערה ולא בירך עליו ויאכלו כזית ברווח.

שמעתי שהרה"ג שמעון ללוש נר"ו דיבר על כך באחת מתוכניותיו האחרונות, אם יש למישהו את ההקלטה בענין זה של שהחיינו בברכת חמץ, או לחלופין שמא כבר חקקו זאת על גליון, אשמח שמי שיודע יעדכן!

בחזו"ע פסח עמ' קל"ז כתב לגבי הגעלת חצובה: ובהערות למטה כתב: וא"כ למה בהלכה למעלה כתב שיש להגעילה ברותחים, ואם עירה עליה רותחים מכלי ראשון הוכשרה בכך? הרי לכאו' לפי מה שנכתב בהערות די בעירוי מכלי ראשון, ולמה להחמיר בהגעלה? [וכן, למה לשון זו? גם אם מזכיר הגעלה היה לו לומר "יש לנקותה היטב...

הנה מצוי שיש המשאירים קטע לסיום מסכת בתענית בכורות, והרואני שבחזו"ע הכריע כהגר"ש קלוגר, דלא מהני כזה סיום ע"מ לפטור אחרים. [אציין שיש חולקים ואכמ"ל].

הסתפקתי -במכת דם- מה היהודי היה רואה בנילוס, מים או דם? ואת'ל שהיה רואה דם, האם הדגים מתו גם ליהודים ? ואת'ל שמתו, האם כשהיהודי הפך את הדם למים בידו האם הדגים קמו לתחיה?

גילוי נאות - את החידה הזו שמעתי מהרב של אבא שלי, וגם הוא בעצמו עדיין לא מצא תשובה - כיצד ייתכן שחזל אמרו שמעולם לא ברח עבד ממצרים, אבל חזל עצמם אמרו שכמעט שבט שלם יצא ממצרים! בני אפרים שדחקו את הקץ ויצאו לפני הזמן. אשמח מאוד אם למישהו תהיה תשובה לשאלה הלא פתורה הזו!

האם חוץ מהרב מרדכי אליהו, ישנו עוד מישהו שפוסק שעד פסח שני מברכים המוציא על מצה?

האם בילקו"י פסח התייחס לעניין מכירת חמץ לחילוני שלא מכר חמצו מדין זכין? ואם אפשר צילום של הפסק יישר כח

לכאו' מי שאוכל בשאר ימות השנה מצה (עכ"פ שמורה) ומברך עליה מזונות, בברכת על המחיה צריך לחתום "על הארץ ועל מחייתה" שכן זה גדל בארץ ישראל. נכון?

המצה נכססת והערוך הביא פי' שהיא פהב"כ וחשש לה בשו"ע סי' קס"ח וברכתה מזונות וצריך גם בפסח לקבוע סעודה ממש שהיא שתי מצות מכונה בנפח. והמצות שהם לחם היינו מצות שהיו בזמנם שהם רכות. ומש"כ הגרע"י והגר"ש משאש שלחמו של פסח הם וא"צ לקבוע ממש לענ"ד צריך לקבוע ממש שאפשר ברכות, ותו אם לא יהיה אלא עוגות...

יש מנהגים חלוקים בזה אשמח לחוות דעתכם ושתשפו מה אתם עושים