פסח

לפני שתיבהלו מהכותרת אני אציע את מחשבתי: הדבר ידוע שמצה עשירה היינו קמח שאין תערובת מים כלל אלא מי פירות בלבד או יין וכיו"ב, לכאורה, אם אני מערב אך ורק יין ביחד עם קמח, הטעם של היין צריך להיות מורגש, ולפ"ז יש למצה עשירה דין של פת הבאה בכסנין אליבא דהרמב"ם. עכשיו לנקודה העיקרית, מצינו שיש הבדל...

התשובות נכתבו לאחיני נר"ו

השנה ראינו שמוכרים חברת פופושדו מצות בגודל קטן מצופות בשוקולד , גם מצות יהודה שיווקו מוצר דומה חצי מצה מצופה בשוקולד , האם כבוד הרבנים הגאונים שליט"א חברי הפורום היקרים יודע מה תהליך היצור שלהם והאם יש לברך עליהם בפסח מזונות או המוציא אם כל כוונת היצור הוא לאכילה לקינוח ותענוג ולא לשביעה ? האם...

כפי שנתבאר בשו"ת הראש"ל וכן באגרות הראש"ל ח"ג וע"ע כאן

שלום וברכה. מועדים לשמחה. האם יש משהו שיודע מה ברכת מצות מטוגנות שמטגנים במחבת עם קטשופ גבינה צהובה וכו'? אשמח למקור. תודה רבה

שמעתי שהרה"ג שמעון ללוש נר"ו דיבר על כך באחת מתוכניותיו האחרונות, אם יש למישהו את ההקלטה בענין זה של שהחיינו בברכת חמץ, או לחלופין שמא כבר חקקו זאת על גליון, אשמח שמי שיודע יעדכן!

הנה מצוי שיש המשאירים קטע לסיום מסכת בתענית בכורות, והרואני שבחזו"ע הכריע כהגר"ש קלוגר, דלא מהני כזה סיום ע"מ לפטור אחרים. [אציין שיש חולקים ואכמ"ל].

הסתפקתי -במכת דם- מה היהודי היה רואה בנילוס, מים או דם? ואת'ל שהיה רואה דם, האם הדגים מתו גם ליהודים ? ואת'ל שמתו, האם כשהיהודי הפך את הדם למים בידו האם הדגים קמו לתחיה?

גילוי נאות - את החידה הזו שמעתי מהרב של אבא שלי, וגם הוא בעצמו עדיין לא מצא תשובה - כיצד ייתכן שחזל אמרו שמעולם לא ברח עבד ממצרים, אבל חזל עצמם אמרו שכמעט שבט שלם יצא ממצרים! בני אפרים שדחקו את הקץ ויצאו לפני הזמן. אשמח מאוד אם למישהו תהיה תשובה לשאלה הלא פתורה הזו!

האם חוץ מהרב מרדכי אליהו, ישנו עוד מישהו שפוסק שעד פסח שני מברכים המוציא על מצה?

האם בילקו"י פסח התייחס לעניין מכירת חמץ לחילוני שלא מכר חמצו מדין זכין? ואם אפשר צילום של הפסק יישר כח

לכאו' מי שאוכל בשאר ימות השנה מצה (עכ"פ שמורה) ומברך עליה מזונות, בברכת על המחיה צריך לחתום "על הארץ ועל מחייתה" שכן זה גדל בארץ ישראל. נכון?

יש מנהגים חלוקים בזה אשמח לחוות דעתכם ושתשפו מה אתם עושים

ידוע שצריך להיזהר לא לאכול מהכרפס יותר מכזית כדי שלא יתחייב בברכה אחרונה, מכיון שברכת האדמה שמברך על הכרפס חלה גם על המרור שיאכל בהמשך. וכמו שכתב בילקו"י פסח כרך ג' סי' תע"ג סעיף י' עמ' ש"ו: ולכאו' יש לשאול, דהרי גם מי שמברך ברכת בורא נפשות, אם מברך אותה מסיבה כלשהיא ולא משום שמסיח דעתו, כגון...

מרן רבינו הגדול זיע"א בחזו"ע פסח (הל' בדיקת חמץ ה"ה, עמ' מ"ה) כתב לגבי ברכת שהחיינו בבדיקת חמץ שיעשה כך: יברך על בעור חמץ, ויבדוק מעט -שיהיה לברכה על מה לחול- ואח"כ יברך שהחיינו (אחרי שיתחיל בבדיקה) ואמנם אחרי שיגמור יברך ברכת הנהנין על הפרי ויאכלנו. ע"כ. ויל"ע בזה, דנראה דהוי הפסק בין ברכת...

שלום רב, ברצוני לדעת מה דעתו של מרן הרשל"צ רבינו יצחק יוסף שליט"א, בעניין עוגיות "פפושדו" ו"גטניו" בפסח? האם הרב אוכל את העוגיות האלו בפסח? האם יש עניין לבני התורה להחמיר בדבר? מדוע יש רק כשרות של רבנות על העגיות האלו ולא כשרות של בד"ץ?

שלום לכבוד הרב אם אנו לא מתכננים להיות בפסח בבית ודואגים שלא יהיה חמץ בעין או שיהיה במקום סגור עם כיתוב מכור לגוי האם צריכים להכשיר שיש בכל זאת? תנור? או בקיצור ממה יש פטור וממה אין מנוס. ב. אם יש חדר עם הרבה דברים האם ניתן למוכרו לגוי ואז לא נצטרך לחפש בו חמץ וכו' כגון אם יש שם בגדים...

מס' ברכות דף לז ע"ב תוד"ה אמר רבא וכו' ואפי' נתבשלו לפרש"י והא דמשמע בירושלמי וכו' פעמים דאפי' בפחות מכזית וכו' עכ"ל. אבל לדעתם לכאו' א"צ לזה אלא דברי הירושלמי כפשוטם שלעולם פחות מכזית אין הפרוסות קימות דהיינו דליכא תוריתא דנהמא, ותוריתא דנהמא שישנה לפרש"י בפחות מכזית לא חשובה להיות תוריתא...

מישהו יודע אם הסיפור אמת?