רציתי לשאול, האם בני חו"ל עושים את ליל הסדר ביו"ט השני של גלויות בדיוק כמו ליל הסדר ביו"ט ראשון?
אני שואל מבחינה טכנית ולא הלכתית, האם מאריכים עם סיפור ההגדה וכו', או שמזדרזים יותר?
אולי הרב @חכם או @David hanono או @דב״ש או @ssa או @אליהו יעקבי @תבורך מפי עליון יוכלו לענות לי (במוצאי החג...)
בחזון עובדיה פסח כתב שמוזגים רק לבעל הבית.
בקיצור שו"ע חזו"ע (שיב הערה 3) מכת"י: יותר נכון למזוג לכל בני הבית כדי שירגישו התינוקות.
אז מה עדיף מה שפסק מרן בחזו"ע או מכת"י (ואם אכן, אז למה מרן לא כתב במפורש בחזו"ע?)
מתי אצלכם בקהילה, בית כנסת, בית מדרש, שיטבלך וכו' קבעו את תפילת שחרית בשבת ערב פסח
המנהג הרווח אצל הספרדים זה נץ
אצל האשכנזים זה 6.00-6.30 ויש אפילו ב7.00
סוף זמן אכילת חמץ בשעה 10:00 בערך
שלום רב לאוהבי תורתך
התפרסמה תשובת מרן בעבר לגבי עירוי על פלאטה, הגם שמחממים עליה לחם ישירות. [כלומר פלאטה שמחממים עליה בשבת באופן קבוע לחם, מה דינה בפסח, וענה מרן כי די בעירוי].
וכאן הבן שואל, כיצד יכול להיות הדין כך.
זכור אני שמרן הראשון לציון שליט"א ביאר דעתו של מרן זיע"א.
הייתי שמח...
בעניין מצות מכונה כידוע יש המקפידים שלא לאוכלם כי אין ע"ז מסורת (כגון בחסידות צאנז שלדעתם הוא חמץ גמור), אלא שכפי הנראה גם מצות יד שלנו אינם המצות שאפו אבותינו בצאתם ממצרים, ומאי אולמיה האי מהאי? (ואדרבה, יש המקפידים על מצות מכונה כיוון שלא שייך בזה טעויות.
בשבת ערב פסח, בית הכנסת שתמיד מקיימים שיעור תורה בשעה 4 בצהרים ומנחה בשעה 5. ואם יתפללו מנחה מוקדם לא יבואו אנשים לשיעור תורה לאחר סעודה שלישית, וקשה לעשות שיעור בשעה מוקדמת
האם יכולים לכתחילה לקיים שיעור תורה ומנחה ולאכול לאחר שעה עשירית עד כביצה?
האם אפשר להקל לבדוק חלק מהארונות וכד' ביום?
שהרי בילקוט יוסף פסח (ח"א סימן תלה עמ' תקיב) לעניין בדיקת חמץ בימים שלפני הפסח אם רוצים לבדוק חלק מהמקומות, שאף לכתחילה, אם קשה לו לבדוק הכל בליל י"ד, יכול להקדים לבדוק כמה ארונות וחדרים כמה לילות קודם, כאשר בודק בלילה לאור הנר.
ובחוט שני (פסח עמ' סד)...