• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

אבל הלהוט אחר ד"ת

הלכה צרופה

Well-known member
האם זה נפסק להלכה ? הרי זה הובא רק בירושלמי ובבית יוסף יו"ד סי' שפד, אך בשו"ע לא הביא להלכה.
כמו כן מה הגדר של להוט ?
האם דין זה נאמר גם בתשעה באב או רק באבל על אחד משבעה קרובים, וכמו שמצינו הרבה חילוקים בין אבילות של ת"ב לאבילות על שבעה קרובים, כגון אכילת בשר וכיוצ"ב ?
[באורחות מרן מובא מעשה על מרן זצ"ל, שלמד בימי השבעה על אמו, וכשנשאל ע"כ מבנו הגאון רבי דוד שליט"א אמר: וכי מה אעשה, לא אלמד ? וכנראה שזה נבע מד"ז של אבל הלהוט...
יש"כ ותודה
 
שלום וברכה

מרן זיע"א בחזו"ע (אבילות ח"ב עמוד קפג ואילך) באר דין זה ע"ש, והעלה שאע"פ שנראה שמרן נוטה דעתו דעת עליון שלא לפסוק כן הלכה למעשה, מפני שלא הביאוהו הפוסקים [המפורסמים]. מכל מקום מכיון שבלא"ה יש מתירין לקרות בד"ת אחר יום ראשון של אבילות כדין תפילין, וכמ"ש הרמב"ן בתה"א, והמאירי. אע"ג דלא קי"ל הכי לדינא, מ"מ חזי לאצטרופי בשקדן נפלא כ"כ להתיר לו ללמוד בסתר. כיון דקי"ל הלכה כדברי המיקל באבל. ומבואר בשו"ת עבודת השם (חיו"ד סימן יט) דאמרינן הלכה כדברי המיקל באבל אף נגד מרן וכ"כ עוד פוסקים ע"ש, ואפילו לדברי האומרים דלא אמרינן הלכה כדברי המיקל באבל היפך פסק מרן, שאני הכא דמרן שהביא את הירושלמי לא הרהיב עוז לחלוק עליו, רק העיד שלא כתבוהו הפוסקים, ונראה טעמם משום דלא שכיח דבר זה אלא אצל מיעוטא דמיעוטא מן השרידים אשר ה' קורא, ומכיון דהוי מצוה רבה של ת"ת, ואיכא ס"ס להקל, שפיר דמי לסמוך על הירושלמי להקל בזה במקום צער כמעשה הנ"ל. ואע"פ שאפשר ללמוד בדברים הרעים, מ"מ לאדם גדול כזה בודאי יש צער רב לשנות לימודו. וכן כתב במאמר מרדכי (סי' תקנב סק"ב). ומיהו נראה שאין להקל בזה אלא לאדם המפורסם ברוב שקדנותו ובחשקו ומרצו לתורה. כי לא גזרו חכמים באבלות אלא העדר שמחה, ולא הטילו צער על האבל. ועיי"ש ותרו"ץ.

בברכה רבה
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון