חידוש גדול שכתב הרה"ג דוד שלום נקי, דמי ששותה אבקת מרק בשרי אינו בשרי!
וז"ל:
השותה אבקת מרק עוף בשרי בכוס מים חמים, אינו נעשה בשרי, כיון שכמות העוף בכל התערובת היא מזערית מאוד, והרי היא בטלה בשישים במים החמים, על כן רשאי לאחריו מיד לשתות חלב או לאכול מאכלי חלב. ואף רשאי לשפוך מתערובת מרק זו לתוך מאכל חלבי, כיון שאינה בשרית כלל.
הנה ידוע שכמות מזערית מאוד של אבקת "עוף" בשרית ממש מעורבת בתוך האבקה כולה, וכמו שכתוב ברכיבים: 5.2% או 3.7%. ואכן אם יאכל מהאבקה עצמה ממש, יש לנו מקום לדון אולי להחשיבו לבשרי, כיון שאין באבקה עצמה פי שישים כנגד העוף. אבל כשמערב את האבקה בכוס מים חמים, בודאי שיש פי שישים כנגד אבקת עוף הבשרית ממש, שהיא מעט מן המעט בכפית אבקת מרק. והרי כתב הרמ"א (סימן צט סעיף ו): כזית חלב שנפל למים ונתבטל בשישים, ואחר כך נפל מן המים לקדירה של בשר, מותר, אף על פי שאין בבשר שישים נגד החלב [כלומר כנגד תערובת המים והחלב שנשפכו], שהרי נתבטל במים, וכל כיוצא בזה. ע"כ. ואף שמשמע מלשון הרמ"א שרק בדיעבד אם נפל מן המים לקדירה של בשר, מותר, זה אינו, שכבר באר בתורת חטאת שאפילו לכתחילה מותר ליתן מן המים לקדרה של בשר, כיון שכבר התבטל. וכן הסכימו האחרונים: הש"ך, הפרי חדש, מנחת יעקב, לחם הפנים, בית לחם יהודה, חוות דעת, שפתי דעת. אלא שלכתחילה אסור לתת מעט חלב במים כדי לתת לקדירה של בשר, כמבואר בצמח צדק, מנחת יעקב, שפתי דעת. (כף החיים שם ס"ק עא) ואם כן כאן שאינו נותן את האבקת מרק במים בשביל לערב בחלב, אלא שהכין לשתותו לבדו, ועתה נמלך ורוצה ליתנו במאכל חלבי, הריהו רשאי, כיון שכבר התבטל העוף במים. ועיין שו"ת יביע אומר (חלק יא יורה דעה סימן לב).
וכיוצא בזה נשאל בשו"ת הרדב"ז (חלק ג סימן תרו) על מה שנהגו לתת אחד מחמישים חלב בהמה טהורה בתוך הסוכר כשמבשלים אותו, ואיך אוכלים אותו אחר כך עם בשר, והרי יש בו טעם חלב, כיון שהוא פחות משישים? תשובה: אין כאן בית מיחוש כלל, שהרי נותנים עם הסוכר כפליים מים, שאי אפשר לבשלו אם לא יתנו בו מים, והרי נתבטל במים ובסוכר. ואין בזה ביטול איסור לכתחילה, כיון שבשעה שמבטלו הוא היתר - חלב עם סוכר, ואין האיסור בא אלא בשעה שאוכלו עם הבשר, ואז כבר הוא מבוטל. עי"ש. ולפי זה כל שכן שהשותה את אבקת המרק, שכיון שאינו נעשה בשרי, הרי ברור שאינו צריך להמתין שש שעות, ורשאי לאכול ולשתות מיד מוצרי חלב.
ולפי זה נמצא שבתשעת הימים שאחר ראש חודש אב שפשט המנהג שלא לאכול גם בשר עוף, יש להתיר לשתות אבקת מרק עוף, כיון שעתה איננה בשרית כלל. גם בחזון עובדיה (ארבע תעניות עמוד קעד) כתב, ואבקה שנעשית ממרק עוף בשרי, ושופכים עליה מים חמים, ונעשית למרק, נראה לי שיש להקל בה בימים אלו. עי"ש טעמו. ומה שכתב בשו"ת שערי עזרא בצרי (חלק א סימן לד) להחמיר בזה, מתוך דבריו נראה שלא אמרו לפניו את המציאות של הכמויות כנ"ל. ופשוט. עכ"ל
בחזו"ע הנ"ל הרב כתב 'הבו דלא להוסיף'. כלומר דיינו להחמיר לא לאכול תבשיל בשרי בתשעת הימים. אך אבקת מרק בשרי אין צורך להחמיר כולי האי. מלשונו משמע שכן נהיה בשרי לעניין שש שעות אך אין צריך להחמיר בתשעת הימים. וצ"ע
וז"ל:
השותה אבקת מרק עוף בשרי בכוס מים חמים, אינו נעשה בשרי, כיון שכמות העוף בכל התערובת היא מזערית מאוד, והרי היא בטלה בשישים במים החמים, על כן רשאי לאחריו מיד לשתות חלב או לאכול מאכלי חלב. ואף רשאי לשפוך מתערובת מרק זו לתוך מאכל חלבי, כיון שאינה בשרית כלל.
הנה ידוע שכמות מזערית מאוד של אבקת "עוף" בשרית ממש מעורבת בתוך האבקה כולה, וכמו שכתוב ברכיבים: 5.2% או 3.7%. ואכן אם יאכל מהאבקה עצמה ממש, יש לנו מקום לדון אולי להחשיבו לבשרי, כיון שאין באבקה עצמה פי שישים כנגד העוף. אבל כשמערב את האבקה בכוס מים חמים, בודאי שיש פי שישים כנגד אבקת עוף הבשרית ממש, שהיא מעט מן המעט בכפית אבקת מרק. והרי כתב הרמ"א (סימן צט סעיף ו): כזית חלב שנפל למים ונתבטל בשישים, ואחר כך נפל מן המים לקדירה של בשר, מותר, אף על פי שאין בבשר שישים נגד החלב [כלומר כנגד תערובת המים והחלב שנשפכו], שהרי נתבטל במים, וכל כיוצא בזה. ע"כ. ואף שמשמע מלשון הרמ"א שרק בדיעבד אם נפל מן המים לקדירה של בשר, מותר, זה אינו, שכבר באר בתורת חטאת שאפילו לכתחילה מותר ליתן מן המים לקדרה של בשר, כיון שכבר התבטל. וכן הסכימו האחרונים: הש"ך, הפרי חדש, מנחת יעקב, לחם הפנים, בית לחם יהודה, חוות דעת, שפתי דעת. אלא שלכתחילה אסור לתת מעט חלב במים כדי לתת לקדירה של בשר, כמבואר בצמח צדק, מנחת יעקב, שפתי דעת. (כף החיים שם ס"ק עא) ואם כן כאן שאינו נותן את האבקת מרק במים בשביל לערב בחלב, אלא שהכין לשתותו לבדו, ועתה נמלך ורוצה ליתנו במאכל חלבי, הריהו רשאי, כיון שכבר התבטל העוף במים. ועיין שו"ת יביע אומר (חלק יא יורה דעה סימן לב).
וכיוצא בזה נשאל בשו"ת הרדב"ז (חלק ג סימן תרו) על מה שנהגו לתת אחד מחמישים חלב בהמה טהורה בתוך הסוכר כשמבשלים אותו, ואיך אוכלים אותו אחר כך עם בשר, והרי יש בו טעם חלב, כיון שהוא פחות משישים? תשובה: אין כאן בית מיחוש כלל, שהרי נותנים עם הסוכר כפליים מים, שאי אפשר לבשלו אם לא יתנו בו מים, והרי נתבטל במים ובסוכר. ואין בזה ביטול איסור לכתחילה, כיון שבשעה שמבטלו הוא היתר - חלב עם סוכר, ואין האיסור בא אלא בשעה שאוכלו עם הבשר, ואז כבר הוא מבוטל. עי"ש. ולפי זה כל שכן שהשותה את אבקת המרק, שכיון שאינו נעשה בשרי, הרי ברור שאינו צריך להמתין שש שעות, ורשאי לאכול ולשתות מיד מוצרי חלב.
ולפי זה נמצא שבתשעת הימים שאחר ראש חודש אב שפשט המנהג שלא לאכול גם בשר עוף, יש להתיר לשתות אבקת מרק עוף, כיון שעתה איננה בשרית כלל. גם בחזון עובדיה (ארבע תעניות עמוד קעד) כתב, ואבקה שנעשית ממרק עוף בשרי, ושופכים עליה מים חמים, ונעשית למרק, נראה לי שיש להקל בה בימים אלו. עי"ש טעמו. ומה שכתב בשו"ת שערי עזרא בצרי (חלק א סימן לד) להחמיר בזה, מתוך דבריו נראה שלא אמרו לפניו את המציאות של הכמויות כנ"ל. ופשוט. עכ"ל
בחזו"ע הנ"ל הרב כתב 'הבו דלא להוסיף'. כלומר דיינו להחמיר לא לאכול תבשיל בשרי בתשעת הימים. אך אבקת מרק בשרי אין צורך להחמיר כולי האי. מלשונו משמע שכן נהיה בשרי לעניין שש שעות אך אין צריך להחמיר בתשעת הימים. וצ"ע
