ב"ה
ישנם שני דינים בלבוש האשה.
א. גדר "ערוה", התלוי ב"כיסוי".
והוא לענין אמירת קריאת שמע ודברים שבקדושה כנגד הערוה, שנאמר בו "ולא יראה בך ערות דבר", ולענין זה אינו בכלל ולא "יראה בך" אלא כשהוא מגולה, אבל כל שהוא מכוסה ואינו שקוף, אפילו הכיסוי הדוק וצמוד על הערוה, כגון על הטפח, או על השוק, וכדומה, אינו בכלל "יראה בך", ומותר לקרות כנגד זה דברים שבקדושה מדין "ולא יראה בך ערות דבר".
ואם מדובר בבעל הקורא דברים שבקדושה כנגד אשתו שמכוסה בבגד הדוק וצמוד, כל שאין לו ממנה הרהורים מותר לקרות דברים שבקדושה. אולם אם מדובר באדם אחר, מלבד האיסור להסתכל באשה משום הרהורי עבירה, יש גם איסור לקרות דברים שבקדושה כנגדה, אולם לא מטעם "ולא יראה בך ערות דבר", שהרי מכוסה ואינו רואה, אלא משום גזירת חכמים אחרת, שאפילו האדם לבדו, בשעה שיש לו הרהורים, אין לקרות ק"ש ודברים שבקדושה.
ב. גדר "צניעות", התלוי במראה הגון של האשה, שתפקידו בין היתר לשמור מאחרים שלא יתעוררו להרהר בה.
והוא לענין מדת האשה והנהגתה באופן כללי, ובפרט בין הבריות, שנאסר עליה לנהוג במראה שעשוי למשוך אליה תשומת לב מיוחדת, וכ"ש שאסורה להיות במראה שעשוי להביא לאנשים שנמצאת בסביבתם להרהורי עבירה, וזה אינו ענין כלל לגילוי או כיסוי הגוף, אלא כל מה שמביא להרהורים ולחשוב בה אסור בהחלט.
ומעתה אשה היוצאת בטפח או שוק מגולה, עוברת משום שמכשילה את הרבים בהרהורי עבירה בודאי, שהרי רבותינו לימדונו שאלו נחשבים "ערוה", וכל מה שנחשב ערוה, בודאי יש בו איסור של הרהור, שאיסור "ערוה", הוי בכלל מאתיים מנה, שגם אסור לקרות כנגדו דברים שבקדושה אפילו בין אשה לבעלה, וכ"ש שאסור לצאת כך לרשות הרבים משום צניעות.
אולם אם יוצאת מכוסה ואינו שקוף בכל המקומות שצריך, אלא שהכיסוי צמוד והדוק על הגוף, כיון שאין כאן גדר "ערוה", נשאר לבחון אם יש כאן עדין גדר של "חוסר צניעות",
שאם יש סבירות שיביא את האנשים סביבה להרהר בה, וכגון חולצה או חצאית צמוד והדוק, או חצאית מעל הברך, ואפילו עד הברך, וגרביים שאינן שקופות מכסות כל הרגל, אסור לצאת בהם משום צניעות.
אבל באופן שאין סיבה מיוחדת שיביא להרהור יותר מסתם מראה של אשה צנועה, וכגון גרביים צמודות בסמוך לקרסול, גם משום "חוסר צניעות" אין כאן, ומשום "ערוה" בודאי אין כאן, שהרי מכוסה.
ולגבי גרביים צמודות ואינן שקופות באזור השוק כמה ס"מ לאחר הבירכיים ומטה, הדבר תלוי במציאות, אם יש מזה סבירות להביא הרהור או לא.
בברכה רבה
ישנם שני דינים בלבוש האשה.
א. גדר "ערוה", התלוי ב"כיסוי".
והוא לענין אמירת קריאת שמע ודברים שבקדושה כנגד הערוה, שנאמר בו "ולא יראה בך ערות דבר", ולענין זה אינו בכלל ולא "יראה בך" אלא כשהוא מגולה, אבל כל שהוא מכוסה ואינו שקוף, אפילו הכיסוי הדוק וצמוד על הערוה, כגון על הטפח, או על השוק, וכדומה, אינו בכלל "יראה בך", ומותר לקרות כנגד זה דברים שבקדושה מדין "ולא יראה בך ערות דבר".
ואם מדובר בבעל הקורא דברים שבקדושה כנגד אשתו שמכוסה בבגד הדוק וצמוד, כל שאין לו ממנה הרהורים מותר לקרות דברים שבקדושה. אולם אם מדובר באדם אחר, מלבד האיסור להסתכל באשה משום הרהורי עבירה, יש גם איסור לקרות דברים שבקדושה כנגדה, אולם לא מטעם "ולא יראה בך ערות דבר", שהרי מכוסה ואינו רואה, אלא משום גזירת חכמים אחרת, שאפילו האדם לבדו, בשעה שיש לו הרהורים, אין לקרות ק"ש ודברים שבקדושה.
ב. גדר "צניעות", התלוי במראה הגון של האשה, שתפקידו בין היתר לשמור מאחרים שלא יתעוררו להרהר בה.
והוא לענין מדת האשה והנהגתה באופן כללי, ובפרט בין הבריות, שנאסר עליה לנהוג במראה שעשוי למשוך אליה תשומת לב מיוחדת, וכ"ש שאסורה להיות במראה שעשוי להביא לאנשים שנמצאת בסביבתם להרהורי עבירה, וזה אינו ענין כלל לגילוי או כיסוי הגוף, אלא כל מה שמביא להרהורים ולחשוב בה אסור בהחלט.
ומעתה אשה היוצאת בטפח או שוק מגולה, עוברת משום שמכשילה את הרבים בהרהורי עבירה בודאי, שהרי רבותינו לימדונו שאלו נחשבים "ערוה", וכל מה שנחשב ערוה, בודאי יש בו איסור של הרהור, שאיסור "ערוה", הוי בכלל מאתיים מנה, שגם אסור לקרות כנגדו דברים שבקדושה אפילו בין אשה לבעלה, וכ"ש שאסור לצאת כך לרשות הרבים משום צניעות.
אולם אם יוצאת מכוסה ואינו שקוף בכל המקומות שצריך, אלא שהכיסוי צמוד והדוק על הגוף, כיון שאין כאן גדר "ערוה", נשאר לבחון אם יש כאן עדין גדר של "חוסר צניעות",
שאם יש סבירות שיביא את האנשים סביבה להרהר בה, וכגון חולצה או חצאית צמוד והדוק, או חצאית מעל הברך, ואפילו עד הברך, וגרביים שאינן שקופות מכסות כל הרגל, אסור לצאת בהם משום צניעות.
אבל באופן שאין סיבה מיוחדת שיביא להרהור יותר מסתם מראה של אשה צנועה, וכגון גרביים צמודות בסמוך לקרסול, גם משום "חוסר צניעות" אין כאן, ומשום "ערוה" בודאי אין כאן, שהרי מכוסה.
ולגבי גרביים צמודות ואינן שקופות באזור השוק כמה ס"מ לאחר הבירכיים ומטה, הדבר תלוי במציאות, אם יש מזה סבירות להביא הרהור או לא.
בברכה רבה
