איזה מאפיות אופות את הסופגניות אחר הטיגון? זה נפקא מינה גדולה

[שלמה טולידאנו]

כידוע שמעיקר הדין אין קביעות סעודה בסופגניה ככל דין תבשיל מזונות שאינו מאפה, ואכמ"ל
אמנם כתב מרן השו"ע שאם מטגן\מבשל ואח"כ אופה האפייה מבטלת את הטיגון והופך להיות המוציא,

וידוע שכיום יש חלק מהמאפיות שמטגנות ואח"כ אופות, אלא שכתבו הפוסקים שכיוון שע"י הטיגון נכנס טעם ניכר של שמן לסופגניה
[ופעמים שגם נילוש ביותר שמן או סוכר], דינו יהיה כפת הבאה בכסנין ולכן נשאר מזונות,

מ"מ יהיה נפק"מ עצומה במי שיקבע סעודה עליהם שיברך המוציא ובהמ"ז (ועי' בכ"ז בברכה נאמנה בתשובה סי' כד, ובהליכות ברכות סימן קסח, ועוד, ובמק"א הארכתי בזה בס"ד]
[סופגניה שוקלת בין 80 ל 110 גרם, א"כ די ב2 או 3 כדי לברך בהם המוציא וברכת המזון]

אמנם חשוב מאד לדעת באיזה מאפיות מדובר? [כי יש שרק מטגנים, ויש שאופים קצת ואח"כ מטגנים=בהם אין בעיה, אך אלו שמטגנים ואז אופים חשוב לדעת כנ"ל.]
אשמח מאד אם מישהו יודע או יכול לברר, יש בזה תועלת עצומה לציבור...

יישר כח!

 

[ע"ה ס"ט]

בדקנו השבוע במאפיית שובע, והם אמנם מכניסים את הסופגניות לתנור, אבל רק לחימום של 3 דקות.
ומרן שליט"א כתב בזה במילואים לילקו"י חנוכה.

 

[יצחק משען]

כידוע שמעיקר הדין אין קביעות סעודה בסופגניה ככל דין תבשיל מזונות שאינו מאפה, ואכמ"ל
אמנם כתב מרן השו"ע שאם מטגן\מבשל ואח"כ אופה האפייה מבטלת את הטיגון והופך להיות המוציא,

וידוע שכיום יש חלק מהמאפיות שמטגנות ואח"כ אופות, אלא שכתבו הפוסקים שכיוון שע"י הטיגון נכנס טעם ניכר של שמן לסופגניה
[ופעמים שגם נילוש ביותר שמן או סוכר], דינו יהיה כפת הבאה בכסנין ולכן נשאר מזונות,

מ"מ יהיה נפק"מ עצומה במי שיקבע סעודה עליהם שיברך המוציא ובהמ"ז (ועי' בכ"ז בברכה נאמנה בתשובה סי' כד, ובהליכות ברכות סימן קסח, ועוד, ובמק"א הארכתי בזה בס"ד]
[סופגניה שוקלת בין 80 ל 110 גרם, א"כ די ב2 או 3 כדי לברך בהם המוציא וברכת המזון]

אמנם חשוב מאד לדעת באיזה מאפיות מדובר? [כי יש שרק מטגנים, ויש שאופים קצת ואח"כ מטגנים=בהם אין בעיה, אך אלו שמטגנים ואז אופים חשוב לדעת כנ"ל.]
אשמח מאד אם מישהו יודע או יכול לברר, יש בזה תועלת עצומה לציבור...

יישר כח!

האם כבודו שמע את השיעור השבוע?

 

[קורסיה]

אפשר לראות סופגניה שכולה אפויה שאין לה פס בהיר יותר באמצע הסופגניה, כמו שמצוי במטוגנת
רק שאם מטגנים ואח"כ אופים כנראה שזה לא ברור כ"כ

 

[שלמה טולידאנו]

האם כבודו שמע את השיעור השבוע?

אכן, אך אינו עניין לנ"ד כמבואר דשם מיירי באפוי ואח"כ מטוגן, והנפק"מ היא רק במטוגן ואח"כ אפוי...

 

[ע"ה ס"ט]

אכן, אך אינו עניין לנ"ד כמבואר דשם מיירי באפוי ואח"כ מטוגן, והנפק"מ היא רק במטוגן ואח"כ אפוי...

מנין לך?
באפוי ואח"כ מטוגן כ"ש שברכתו המוציא. ואפי' בלא קביעת סעודה, כל שלא פקע ממנו תורת ותואר פת. כמבואר בסי' קסח סעי' י.

 

[שלמה טולידאנו]

מנין לך?
באפוי ואח"כ מטוגן כ"ש שברכתו המוציא. ואפי' בלא קביעת סעודה, כל שלא פקע ממנו תורת ותואר פת. כמבואר בסי' קסח סעי' י.

האם כבודו שמע את השיעור השבוע?

על זה בדיוק דיבר מרן שליט"א בשיעור שבוע שעבר והביא שהולכים אחר הסוף והוא קובע וכיוון שהמטרה הסופית בתהליך היא טיגון זה מזונות ולא דמי לקסח ס"י, ויותר דמי לשם ס"ז בדין בישקוינ"ש [והוא הנכסס שם] דע"ז ביאר הבית דוד דהיינו מאפה שנאפה פעמיים ובתחילה יוצא רך ובסוף נאפה שוב עד שנכסס, ומוכח דאע"ג שמחולק לשתיים,הסוף הוא הקובע ברכה, ואזלינן בתר כוונת המייצר, וכיו"ב האריכו פוסקי זמנינו בדין הפיתה קראנצ', וכ"כ בזה מרן שליט"א בתשובה, והארכתי בזה בס"ד בתשובה במק"א [והוכיחו זאת מקס"ח יד], וע"ע בס' ברכה נאמנה (על קסח ס"ז, ובשו"ת בסוף סימן כד מהדו"ח), ובהליכות ברכות (ע"ס קסח).
וכן הוכחתי בס"ד בהדיא משו"ת ישכיל עבדי, וכעת חידש לנו מרן שליט"א דכן מפורש בס' קרבן אשה, ע"ע בשיעור השבועי הנ"ל, ודוק מינה.

ועל כן בנ"ד כל הנפק"מ רק במטוגן ואח"כ נאפה, אך עכ"פ היינו דווקא שיעור קרימת פנים דהוא כעשר דקות לערך (עי' בליכו"ב שם), ולכן יש לדקדק היטב בכל מאפייה לא רק אם אופים אלא כמה זמן, כי הרבה רק מחממים 3\4 דקות, ואין בכך כלום...

 

[ע"ה ס"ט]

עכ"פ היינו דווקא שיעור קרימת פנים דהוא כעשר דקות לערך (עי' בליכו"ב שם),

מחילה מהרב הליכות ברכות, אך דבר זה משתנה ממאכל למאכל, כי מאכל קטן ב10 דקות יכול להשרף, ומאכל גדול לא יתחיל קרימת פנים, וכ"ש אם הוא מאכל שיש בו הרבה נוזלים. (ואחהמ"ר מהרב הנ"ל שבכל ספרו נותן שיעורי זמן בכל מיני דברים, למרות שהדבר משתנה מחברה לחברה ומאדם לאדם).

 

[שלמה טולידאנו]

מחילה מהרב הליכות ברכות, אך דבר זה משתנה ממאכל למאכל, כי מאכל קטן ב10 דקות יכול להשרף, ומאכל גדול לא יתחיל קרימת פנים, וכ"ש אם הוא מאכל שיש בו הרבה נוזלים. (ואחהמ"ר מהרב הנ"ל שבכל ספרו נותן שיעורי זמן בכל מיני דברים, למרות שהדבר משתנה מחברה לחברה ומאדם לאדם).

אה"נ כבודו צודק, והדברים הם רק לשיעור בעלמא לסבר את האוזן, והכל לפי העניין. אך לכאורה בסופגניה ממוצעת הוא שיעור פחות או יותר נכון, ועכ"פ וודאי שמה שעושים בהרבה מאפיות שאמרו לי 3\4 דקות זה וודאי לא שיעור קרימת פנים לכו"ע...

 

[ע"ה ס"ט]

על זה בדיוק דיבר מרן שליט"א בשיעור שבוע שעבר והביא שהולכים אחר הסוף והוא קובע וכיוון שהמטרה הסופית בתהליך היא טיגון זה מזונות ולא דמי לקסח ס"י, ויותר דמי לשם ס"ז בדין בישקוינ"ש [והוא הנכסס שם] דע"ז ביאר הבית דוד דהיינו מאפה שנאפה פעמיים ובתחילה יוצא רך ובסוף נאפה שוב עד שנכסס, ומוכח דאע"ג שמחולק לשתיים,הסוף הוא הקובע ברכה, ואזלינן בתר כוונת המייצר, וכיו"ב האריכו פוסקי זמנינו בדין הפיתה קראנצ', וכ"כ בזה מרן שליט"א בתשובה, והארכתי בזה בס"ד בתשובה במק"א [והוכיחו זאת מקס"ח יד], וע"ע בס' ברכה נאמנה (על קסח ס"ז, ובשו"ת בסוף סימן כד מהדו"ח), ובהליכות ברכות (ע"ס קסח).
וכן הוכחתי בס"ד בהדיא משו"ת ישכיל עבדי, וכעת חידש לנו מרן שליט"א דכן מפורש בס' קרבן אשה, ע"ע בשיעור השבועי הנ"ל, ודוק מינה.

ועל כן בנ"ד כל הנפק"מ רק במטוגן ואח"כ נאפה, אך עכ"פ היינו דווקא שיעור קרימת פנים דהוא כעשר דקות לערך (עי' בליכו"ב שם), ולכן יש לדקדק היטב בכל מאפייה לא רק אם אופים אלא כמה זמן, כי הרבה רק מחממים 3\4 דקות, ואין בכך כלום...

כוונתי שבזה יהיה נפק"מ בלא חידושו של מרן שליט"א.
ובאמת בילקו"י חנוכה מהדו' תש"פ (במילואים עמ' עמ' תשיב ד"ה אודות) משמע דלא מועיל, דאזלי' בתר שעת אפיה. וכן כתב בהלכ"ב (שעה"צ ס"ק קמו) לגבי מופלתא, שפשוט שמה שנותנים עליה דבש לאחמ"כ אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי עושים כן לאחר אפיה. (ומה שהוא עליה ולא בתוכה, ע"ש בירור הלכה ס"ק לז שכ' שאין הבדל ביניהם). וכן במשנ"ב מאורות (הע' סב) נקט בפשיטות שלא מהני. וכ"כ בס' הלכות יום ביומו להגרמ"מ קארפ ח"ב (עמ' תמ) לגבי סופגניה.

 

[ע"ה ס"ט]

אה"נ כבודו צודק, והדברים הם רק לשיעור בעלמא לסבר את האוזן, והכל לפי העניין. אך לכאורה בסופגניה ממוצעת הוא שיעור פחות או יותר נכון, ועכ"פ וודאי שמה שעושים בהרבה מאפיות שאמרו לי 3\4 דקות זה וודאי לא שיעור קרימת פנים לכו"ע...

כפי שכתבתי במאפיית שובע אמרו לנו בפירוש שהוא רק לחימום.

 

[שלמה טולידאנו]

כפי שכתבתי במאפיית שובע אמרו לנו בפירוש שהוא רק לחימום.

יישר כח! אשמח אם מישהו יודע על אנג'ל, ברמן, אריאל וכו'...

כוונתי שבזה יהיה נפק"מ בלא חידושו של מרן שליט"א.
ובאמת בילקו"י חנוכה מהדו' תש"פ (במילואים עמ' עמ' תשיב ד"ה אודות) משמע דלא מועיל, דאזלי' בתר שעת אפיה. וכן כתב בהלכ"ב (שעה"צ ס"ק קמו) לגבי מופלתא, שפשוט שמה שנותנים עליה דבש לאחמ"כ אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי עושים כן לאחר אפיה. (ומה שהוא עליה ולא בתוכה, ע"ש בירור הלכה ס"ק לז שכ' שאין הבדל ביניהם). וכן במשנ"ב מאורות (הע' סב) נקט בפשיטות שלא מהני. וכ"כ בס' הלכות יום ביומו להגרמ"מ קארפ ח"ב (עמ' תמ) לגבי סופגניה.

ראשית כל חידוש זה כבר נכתב בקדמונים כמשנ"ת,
ואינו עניין כלל לדבש במופלתה דהוא צורת אכילה, דכאן מיירי בחלק מצורת הכנת הפת, וטרם הסתיים התהליך, וכבר כתבתי דזה שו"ע מפורש בקס"ח ס"ס אודות הבישקוינ"ש, ודוק היטב.
ולעצם העניין במילוי אחר האפייה, אם כך הוא דרך הכנתו בכל מקום [כדוגמת וופלים שבמפעל שמים את המילוי שוקולד לאחר אפיית הבצק, וכן הקןראסונים הריקים שנאפים בלא כלום ולאח"מ נמשחים במי סוכר וכדו'] אע"פ דהוא אחר אפייה ברכתו מזונות, כמ"ש להדיא באור לציון, ובברכת ה', וכ"פ בברכה נאמנה (קסח שם ובשו"ת סימן ה), ועכ"פ וודאי סב"ל. [אך ג"ז אינו עניין למופלטה שאין זה דרך הכנתו בכ"מ וכמ"ש, ובזה וודאי הדין כמו שכתבת, ורק ע"ז קאי בהלכ"ב שם.]

 

[ע"ה ס"ט]

יישר כח! אשמח אם מישהו יודע על אנג'ל, ברמן, אריאל וכו'...

ראשית כל חידוש זה כבר נכתב בקדמונים כמשנ"ת,
ואינו עניין כלל לדבש במופלתה דהוא צורת אכילה, דכאן מיירי בחלק מצורת הכנת הפת, וטרם הסתיים התהליך, וכבר כתבתי דזה שו"ע מפורש בקס"ח ס"ס אודות הבישקוינ"ש, ודוק היטב.
ולעצם העניין במילוי אחר האפייה, אם כך הוא דרך הכנתו בכל מקום [כדוגמת וופלים שבמפעל שמים את המילוי שוקולד לאחר אפיית הבצק, וכן הקןראסונים הריקים שנאפים בלא כלום ולאח"מ נמשחים במי סוכר וכדו'] אע"פ דהוא אחר אפייה ברכתו מזונות, כמ"ש להדיא באור לציון, ובברכת ה', וכ"פ בברכה נאמנה (קסח שם ובשו"ת סימן ה), ועכ"פ וודאי סב"ל. [אך ג"ז אינו עניין למופלטה שאין זה דרך הכנתו בכ"מ וכמ"ש, ובזה וודאי הדין כמו שכתבת, ורק ע"ז קאי בהלכ"ב שם.]

בהלכ"ב לא כתב את מה שאתה מחלק, אלא כתב שזה אחרי האפיה, כלומר גם אם זה דרך הכנה כל שזה לא עד שעת האפיה אינו מועיל, וכפשטות ד' הט"ז בס"ק ח. שהביאוהו המשנ"ב ס"ק כז, והכה"ח ס"ק נו. וכן מפורש בבא"ח (שנה ראשונה פרשת פינחס הל' כ) שכ' "שממלאים אותם קודם אפייתם בסוכ"ר עם שקדים או עם אגוזים או שאר מיני פירות ותבלין, וכו'". וכן יש לדייק מד' רבינו יונה (ברכות, כט. מדפי הרי"ף) שכתב "וע"כ נראה כמו שפי' ר"ח ז"ל דפת הבאה בכסנין ר"ל הבאה בכיסים 'שעושין מן העיסה כמו כיס' ומכניסים בפנים שקדים וכו'", ומשמע דבעי' שיערבוהו בעודו עיסה (ולא אחר אפיה).

 

[שלמה טולידאנו]

בהלכ"ב לא כתב את מה שאתה מחלק, אלא כתב שזה אחרי האפיה, כלומר גם אם זה דרך הכנה כל שזה לא עד שעת האפיה אינו מועיל, וכפשטות ד' הט"ז בס"ק ח. שהביאוהו המשנ"ב ס"ק כז, והכה"ח ס"ק נו. וכן מפורש בבא"ח (שנה ראשונה פרשת פינחס הל' כ) שכ' "שממלאים אותם קודם אפייתם בסוכ"ר עם שקדים או עם אגוזים או שאר מיני פירות ותבלין, וכו'". וכן יש לדייק מד' רבינו יונה (ברכות, כט. מדפי הרי"ף) שכתב "וע"כ נראה כמו שפי' ר"ח ז"ל דפת הבאה בכסנין ר"ל הבאה בכיסים 'שעושין מן העיסה כמו כיס' ומכניסים בפנים שקדים וכו'", ומשמע דבעי' שיערבוהו בעודו עיסה (ולא אחר אפיה).

הכל נכון, זה עיקר הדין במצב הפשוט ואין עוררין על כך, וגם מסתברים הדברים דאל"כ כל מי שיאכל לחם עם שוקולד יברך מזונות...
אמנם מה שכתבתי זה באופן מיוחד שכך דרך הכנתו בכל מקום, ולענ"ד גם ההלכה ברורה פוסק שוופלים הם מזונות, ולפי דבריך יצטרכו לברך המוציא [אם אין טעם מתוק בבצק עצמו...] וזה לא מצאנו מי שיאמר כן, ולכן דברי האורל"צ וברכת ה' הנ"ל מוכרחים, ואין ראיה הפוכה משום מקום שלא דיבר באופן מיוחד כזה, כנלע"ד.

 

[ע"ה ס"ט]

הכל נכון, זה עיקר הדין במצב הפשוט ואין עוררין על כך, וגם מסתברים הדברים דאל"כ כל מי שיאכל לחם עם שוקולד יברך מזונות...
אמנם מה שכתבתי זה באופן מיוחד שכך דרך הכנתו בכל מקום, ולענ"ד גם ההלכה ברורה פוסק שוופלים הם מזונות, ולפי דבריך יצטרכו לברך המוציא [אם אין טעם מתוק בבצק עצמו...] וזה לא מצאנו מי שיאמר כן, ולכן דברי האורל"צ וברכת ה' הנ"ל מוכרחים, ואין ראיה הפוכה משום מקום שלא דיבר באופן מיוחד כזה, כנלע"ד.

בוופלים זה גם נכסס וגם מתוק וגם זה דק דק ואין לו תואר פת.

 

[י.א. ישראל]

(ואחהמ"ר מהרב הנ"ל שבכל ספרו נותן שיעורי זמן בכל מיני דברים, למרות שהדבר משתנה מחברה לחברה ומאדם לאדם).

אני חושב שנהיה תרבות לחפש את הרב המחבר הנ"ל ולקפוץ על כל טעות או אי דיוק כמוצא שלל רב, אם מרן שליט"א מדבר בתקיפות זה כדי לחנך את הדור ולהעמיד הדת על תילה, אבל אנחנו הקטנים אל לנו לדבר בזלזול כלפי אף תלמיד חכם, בטח כזה שספריו מתבדרים בכל בית מדרש בארץ וזכה להנגיש את הפרקטיקה בהלכה לרבים מעם ישראל, ואף אם אנחנו הולכים אחרי מו"ר מרן שליט"א בכל דבר ועניין, יש לנו להיזהר בלשוננו לכבד ת"ח... ואידך זיל גמור.

 

[ע"ה ס"ט]

אני חושב שנהיה תרבות לחפש את הרב המחבר הנ"ל ולקפוץ על כל טעות או אי דיוק כמוצא שלל רב, אם מרן שליט"א מדבר בתקיפות זה כדי לחנך את הדור ולהעמיד הדת על תילה, אבל אנחנו הקטנים אל לנו לדבר בזלזול כלפי אף תלמיד חכם, בטח כזה שספריו מתבדרים בכל בית מדרש בארץ וזכה להנגיש את הפרקטיקה בהלכה לרבים מעם ישראל, ואף אם אנחנו הולכים אחרי מו"ר מרן שליט"א בכל דבר ועניין, יש לנו להיזהר בלשוננו לכבד ת"ח... ואידך זיל גמור.

מצאת איזה שמץ זלזול בלשון שכתבתי?!

 

[מנשה]

מ"מ יהיה נפק"מ עצומה במי שיקבע סעודה עליהם שיברך המוציא ובהמ"ז (ועי' בכ"ז בברכה נאמנה בתשובה סי' כד, ובהליכות ברכות סימן קסח, ועוד, ובמק"א הארכתי בזה בס"ד]

לכאורה הטעם שעל בצק מטוגן או מבושל לעולם אינו מברך המוציא כיון דלאו לחם הוא כלל וא"כ גם אם אפאו אחרי שטגנו הטיגון כבר עקר אותו מתואר לחם
ויש להוסיף דלכאורה האפיה שאחרי הטיגון לא חזקה יותר מקביעת סעודה וק"ו מה אם קבע סעודה על הסופגניה מברך מזונות אם אפאה אחרי הטיגון כ"ש שלא תשתנה הברכה
וגם יש לדמות לפסטה שאחרי שמבשלים אותה אופים אותה בתנור שלא יברך המוציא אפילו אם קבע סעודה דאין בזה תואר לחם
וגם יש להביא ראיה מספר קרבן אשה שהביא מרן שאם מטרת האפיה היא שלא על מנת למכור את הדבר כמות כשהוא אפוי, אלא כדי לטגנו בשמן, ברכתו לעולם מזונות, גם כשקובע עליהן סעודה – ומה הטעם לאו משום שהולכים אחרי הסוף אלא משום שהולכין אחרי המטרה והמטרה היא הטיגון וא"כ גם באפיה אחרי הטיגון עיקר כוונתו היא הטיגון והאפיה באה לשפר את הטיגון שהבצק שלא טוגן מספיק יקבל אפיה ועיקר מטרת הסופגניה היא לא ללחם ממש אלא לטיגון
וכלל בידנו סב"ל וגם כאן נאמר סב"ל ולא נחייבו לברך ברכת המזון

 

[שלמה טולידאנו]

לכאורה הטעם שעל בצק מטוגן או מבושל לעולם אינו מברך המוציא כיון דלאו לחם הוא כלל וא"כ גם אם אפאו אחרי שטגנו הטיגון כבר עקר אותו מתואר לחם

אחה"מ מכת"ר אבל זה כ"כ השו"ע בקס"ח סי"ד בדין חלוט שאפאו, ע"ש. וכן להדיא בנידון דידן בביאור הלכה שם ד"ה וכל זה.

ויש להוסיף דלכאורה האפיה שאחרי הטיגון לא חזקה יותר מקביעת סעודה וק"ו מה אם קבע סעודה על הסופגניה מברך מזונות אם אפאה אחרי הטיגון כ"ש שלא תשתנה הברכה

לא הבנתי הק"ו, הרי האפייה היא חלק מהכנת המאכל, והכנתו קובעת את ברכתו, ולכן כל שהיה שינוי בהכנתו יהיה שינוי בברכה, אך לאחר שנקבעה ברכתו בהכנתו, צורת אכילתך לא תהפוך את ברכתו, ודוק היטב. והדברים מפורשים בפוסקים.

וגם יש לדמות לפסטה שאחרי שמבשלים אותה אופים אותה בתנור שלא יברך המוציא אפילו אם קבע סעודה דאין בזה תואר לחם

אחה"מ אבל אין זה דומה, דהא מבואר ברמ"א (שם סי"ג) החילוק בין תואר פת לאין בו תואר פת, ובסופגניה וודאי יש תואר פת, וע"כ אינו עניין לנ"ד.

וגם יש להביא ראיה מספר קרבן אשה שהביא מרן שאם מטרת האפיה היא שלא על מנת למכור את הדבר כמות כשהוא אפוי, אלא כדי לטגנו בשמן, ברכתו לעולם מזונות, גם כשקובע עליהן סעודה – ומה הטעם לאו משום שהולכים אחרי הסוף אלא משום שהולכין אחרי המטרה והמטרה היא הטיגון וא"כ גם באפיה אחרי הטיגון עיקר כוונתו היא הטיגון והאפיה באה לשפר את הטיגון שהבצק שלא טוגן מספיק יקבל אפיה ועיקר מטרת הסופגניה היא לא ללחם ממש אלא לטיגון

עיין שם דמפורש בדבריו לא כך, אלא יסודו מדברי הבית דוד שהולכים אחר סוף הכנתו [וכוונת המייצר קובעת], והאריכו בזה הפוסקים, וכ"פ במקום אחר כיו"ב מרן הראשל"צ בתשובה.

וכלל בידנו סב"ל וגם כאן נאמר סב"ל ולא נחייבו לברך ברכת המזון

ולפי מה שנתבאר אין חשש כלל ואין כל ספק, וכ"ה להדיא בבאה"ל שם, וכ"כ בס' ברכה נאמנה, ובס' הליכו"ב.

ואי"ה בימים הקרובים אצרף כאן מה שכתבתי באורך בנושא זה ותוכל לעיין במקורותיהם וטעמם, ואשמח לקבל הארות.

 

[שלמה טולידאנו]

ומילתא אגב אורחא קמ"ל,
מבדיקה שערכתי עם מאפיות אנג'ל וברמן, התברר לי שאינם עושים אפייה ממש אחר הטיגון וע"כ אין שייך בהם קביעות סעודה.