-מה אתם אומרים על בחור שלמד בשקידה 3 שעות בליל שבת באהבה עצומה, בתשוקה נפלאה, חידש חידושים עצומים "לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא" ומישהו אחרי הלימוד מזלזל בו?!
-מה הייתם חושבים על בן אדם שהייתה לפניו אפשרות לשמוע לתאוותו ולעבור על רצון ה' וזה ממש התחשק לו... ובכל זאת אזר אומץ ומותניים כנגד יצרו התגבר ונשמר?!
-איך הייתם מסתכלים על מי שוויתר על זמנו, צרכיו, ורצונו, כדי לעמוד לצד הוריו בהתמסרות מוחלטת כדי לעשות איזו בקשה או צורך?!
-ואיך, על מי שעמד על קצה לשונו רכילות עסיסית, לשון הרע-נייעס טוב, ובכל זאת הצליח לגרום לרצונו פשוט לא להיות במקום הזה ולוותר על דיבור מיותר ונחשק כזה?!
-ועל מי שהצליח להעמיד כמה תלמידים שיהיו מלאים בתורה ופוסקים ויתענגו על לימודם....
בואו נחשוב לרגע לעצמינו מהו תלמיד חכם? מיהו גדול בישראל?
הרי זה אוסף כפול ומוכפל של אלפי פעמים של התגברויות, שקיעות בלימוד, עשרות אלפי שעות התמדה, רבבות של חידושי גמ' והלכות, העמדת אלפי תלמידים, תיקון המידות, כבישת היצר, זהו האדם הקרוב לה' בכל הוראותיו... ובמיוחד כשה' שם אותו כמנהיג ומשפיע על קבוצה בציבור זה מראה את אהבת ה' אליו והערכתו...
אז למה ידינו כל כך קלה על ההדק כשתלמיד חכם לא עושה כרצוננו, וכמו הדמיון שלנו שחושב שכך צריך להיות, איך הדבר הזה קל כל כך דוקא אצל אלו שמתאמצים כל כך בתורה ובעבודת ה' לא להעריך, לבוז, להתעלם (להדגיש את ההתעלמות..) לאלו שלא בצד שלנו..., (לא מדבר על פגיעות חמורות כמו קללות, הלבנת פנים, והלנת המת, וכו' שזה אצל השוליים ביותר...)?!
אני חושב שיש לי תשובה לזה אך מעניין אותי מה חברי הפורום חושבים וגם טיפים ועצות איך אפשר להימנע מזה...
-מה הייתם חושבים על בן אדם שהייתה לפניו אפשרות לשמוע לתאוותו ולעבור על רצון ה' וזה ממש התחשק לו... ובכל זאת אזר אומץ ומותניים כנגד יצרו התגבר ונשמר?!
-איך הייתם מסתכלים על מי שוויתר על זמנו, צרכיו, ורצונו, כדי לעמוד לצד הוריו בהתמסרות מוחלטת כדי לעשות איזו בקשה או צורך?!
-ואיך, על מי שעמד על קצה לשונו רכילות עסיסית, לשון הרע-נייעס טוב, ובכל זאת הצליח לגרום לרצונו פשוט לא להיות במקום הזה ולוותר על דיבור מיותר ונחשק כזה?!
-ועל מי שהצליח להעמיד כמה תלמידים שיהיו מלאים בתורה ופוסקים ויתענגו על לימודם....
בואו נחשוב לרגע לעצמינו מהו תלמיד חכם? מיהו גדול בישראל?
הרי זה אוסף כפול ומוכפל של אלפי פעמים של התגברויות, שקיעות בלימוד, עשרות אלפי שעות התמדה, רבבות של חידושי גמ' והלכות, העמדת אלפי תלמידים, תיקון המידות, כבישת היצר, זהו האדם הקרוב לה' בכל הוראותיו... ובמיוחד כשה' שם אותו כמנהיג ומשפיע על קבוצה בציבור זה מראה את אהבת ה' אליו והערכתו...
אז למה ידינו כל כך קלה על ההדק כשתלמיד חכם לא עושה כרצוננו, וכמו הדמיון שלנו שחושב שכך צריך להיות, איך הדבר הזה קל כל כך דוקא אצל אלו שמתאמצים כל כך בתורה ובעבודת ה' לא להעריך, לבוז, להתעלם (להדגיש את ההתעלמות..) לאלו שלא בצד שלנו..., (לא מדבר על פגיעות חמורות כמו קללות, הלבנת פנים, והלנת המת, וכו' שזה אצל השוליים ביותר...)?!
אני חושב שיש לי תשובה לזה אך מעניין אותי מה חברי הפורום חושבים וגם טיפים ועצות איך אפשר להימנע מזה...
