• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

איך יתכן שצריך לברך על מלפפון ירוק שהכל?

פִּתָרוֹן
הרב @בנימין לוריא איך אני יכול לסמן את 3 העונים נכונה?
הלא המה:
גידולי מים

מלפפון טעים יותר חי וממילא שבישל אותו צריך לברך שהכל.
מלפפון שאפשר לאוכלו בשעת הדחק ברכתו שהכל.
כשאוכל טפל לפני העיקר, פסק הרמ"א בסימן ריב שמברך על הטפל שהכל
כתב הרמ"א שם: "אבל אם אוכל הטפל תחלה כגון שרוצה לשתות ורוצה לאכול תחלה כדי שלא ישתה אליבא ריקנא או שאוכל גרעיני גודגדניות למתק השתיה מברך על האוכל תחלה אף על פי שהוא טפל לשתיה ואינו מברך עליו רק שהכל הואיל והוא טפל לדבר אחר"
אם אכן זו כוונתך, דייקת במה שכתב "רמ"א" ולא "פסיקת האשכנזים" מכיוון שהמשנ"ב כותב להיזהר לא לעשות כך שם, ובביאור הלכה מביא שהרבה חלקו על דינו זה של הרמ"א.
כמו כן יש מחלוקת אחרונים מתי בכה"ג גם לרמ"א מברכים שהכל על הטפל, האם דווקא שברכת העיקר היא...
גידולי מים
ילקוט יוסף, ח''ג דיני ברהמ''ז וברכות עמוד תכח]
מלפפון טעים יותר חי וממילא שבישל אותו צריך לברך שהכל.
שם עמ' תמג. הליכו''ע ב' עמ' צז
מילא את המלפפון בבשר.
ילקוט יוסף על הלכות ברכות, מהדורת תשס''ד, עמוד תשמג
בתוך מרק ואינו ניכר
ילקוט יוסף, הלכות ברכות, עמוד תמד, ועמוד תשמד
 
גידולי מים
בתוך מרק ואינו ניכר
מילא את המלפפון בבשר.
מלפפון טעים יותר חי וממילא שבישל אותו צריך לברך שהכל.
השאלה זה על מלפפון בפנ"ע.
2 תשובות: גידולי מים, ומבושל, נכונות לזה.
יש עוד ב' דוגמאות שאינם מוסכמות בפוס', אלא הם לבני אשכנז.
 
מלפפון שאפשר לאוכלו בשעת הדחק ברכתו שהכל.
ריסקו עד שלא נשאר צורה (תרומת הדשן).
לראשון נתכוונתי, והוא רק לשיטת האשכנזים, כי לשו"ע כל הפירות משיוציאו מברכים עליהם כברכתם.
ויש עוד מקרה שמברך על מלפפון חי שלם שהכל. לשיטת הרמ"א.
 
יש 4 דוגמאות לפחות.
גידולי מים
מלפפון טעים יותר חי וממילא שבישל אותו צריך לברך שהכל.
מלפפון שאפשר לאוכלו בשעת הדחק ברכתו שהכל.
מלפפון שאכלו לשם רפואה דעת הרמ"א שברכתו שהכל
 
לראשון נתכוונתי, והוא רק לשיטת האשכנזים, כי לשו"ע כל הפירות משיוציאו מברכים עליהם כברכתם.
ויש עוד מקרה שמברך על מלפפון חי שלם שהכל. לשיטת הרמ"א.
כשאוכל טפל לפני העיקר, פסק הרמ"א בסימן ריב שמברך על הטפל שהכל
כתב הרמ"א שם: "אבל אם אוכל הטפל תחלה כגון שרוצה לשתות ורוצה לאכול תחלה כדי שלא ישתה אליבא ריקנא או שאוכל גרעיני גודגדניות למתק השתיה מברך על האוכל תחלה אף על פי שהוא טפל לשתיה ואינו מברך עליו רק שהכל הואיל והוא טפל לדבר אחר"
אם אכן זו כוונתך, דייקת במה שכתב "רמ"א" ולא "פסיקת האשכנזים" מכיוון שהמשנ"ב כותב להיזהר לא לעשות כך שם, ובביאור הלכה מביא שהרבה חלקו על דינו זה של הרמ"א.
כמו כן יש מחלוקת אחרונים מתי בכה"ג גם לרמ"א מברכים שהכל על הטפל, האם דווקא שברכת העיקר היא שהכל או לא, יעויין במשנ"ב שם.
 
ידוע הוא שהמלפפונים חמוצים בשימורים מבושלים ממש,
השאלה היא האם נאמר שכעת גם מלפפון דרכו להאכל מבושל, או דווקא באופן המסויים הזה יש דרך אבל לא בצורת בישול אחרת?
אפשר מקור לכך?
 
כשאוכל טפל לפני העיקר, פסק הרמ"א בסימן ריב שמברך על הטפל שהכל
כתב הרמ"א שם: "אבל אם אוכל הטפל תחלה כגון שרוצה לשתות ורוצה לאכול תחלה כדי שלא ישתה אליבא ריקנא או שאוכל גרעיני גודגדניות למתק השתיה מברך על האוכל תחלה אף על פי שהוא טפל לשתיה ואינו מברך עליו רק שהכל הואיל והוא טפל לדבר אחר"
אם אכן זו כוונתך, דייקת במה שכתב "רמ"א" ולא "פסיקת האשכנזים" מכיוון שהמשנ"ב כותב להיזהר לא לעשות כך שם, ובביאור הלכה מביא שהרבה חלקו על דינו זה של הרמ"א.
כמו כן יש מחלוקת אחרונים מתי בכה"ג גם לרמ"א מברכים שהכל על הטפל, האם דווקא שברכת העיקר היא שהכל או לא, יעויין במשנ"ב שם.
אכן לזה התכוונתי.
 
הרב @בנימין לוריא איך אני יכול לסמן את 3 העונים נכונה?
הלא המה:
גידולי מים

מלפפון טעים יותר חי וממילא שבישל אותו צריך לברך שהכל.
מלפפון שאפשר לאוכלו בשעת הדחק ברכתו שהכל.
כשאוכל טפל לפני העיקר, פסק הרמ"א בסימן ריב שמברך על הטפל שהכל
כתב הרמ"א שם: "אבל אם אוכל הטפל תחלה כגון שרוצה לשתות ורוצה לאכול תחלה כדי שלא ישתה אליבא ריקנא או שאוכל גרעיני גודגדניות למתק השתיה מברך על האוכל תחלה אף על פי שהוא טפל לשתיה ואינו מברך עליו רק שהכל הואיל והוא טפל לדבר אחר"
אם אכן זו כוונתך, דייקת במה שכתב "רמ"א" ולא "פסיקת האשכנזים" מכיוון שהמשנ"ב כותב להיזהר לא לעשות כך שם, ובביאור הלכה מביא שהרבה חלקו על דינו זה של הרמ"א.
כמו כן יש מחלוקת אחרונים מתי בכה"ג גם לרמ"א מברכים שהכל על הטפל, האם דווקא שברכת העיקר היא שהכל או לא, יעויין במשנ"ב שם.
 
פִּתָרוֹן
חזור
חלק עליון