• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

אכילת תולעים אחר ראייתם במיקרוסקופ

ראיתי בעלון בית מרן האחרון, שסיפר הרב יצחק לוי שהביא אחד להגר"ע יוסף זצ"ל, קלח של חסה עם נקודה ושאל אותו מהו. עיין הרב ואמר שזה לכלוך. הוציא הנ"ל זכוכית מגדלת והראה לרב שמדובר בזבוב. אמר הרב, אעפ"כ הוא מותר, כיון שאינו ניכר בעין. העיז פניו ושאל, האם הרב יאכל את זה, ענה, מצד הלכות תולעים הייתי אוכל, אבל כיון שאני יודע שזה זבוב הרי הדבר מאוס ויש כאן איסור בל תשקצו.

כיו"ב ראיתי בשם שו"ת טוב טעם ודעת, להגר"ש קלוגר, שמים שידוע שיש בהם תולעים, מכל מקום כיון שאין רואם אותם בעינים, אין בזה איסור.

השאלה שאני שואל, האם יש חולקים על הפסק הזה, או שזה דין מוסכם.
 
מצורף קובץ של שיטות בעניין זה מאת הרב אליהו בן סימון - שם נידון העניין באופן כללי, לאו דווקא על העניין הספציפי הנ"ל, אבל כמדומני שיש שם התייחסות גם לזה.
 

קבצים מצורפים

  • עניין הזכוכית מגדלת בהלכה - הרב אליהו בן סימון.pdf
    1.2 MB · צפיות: 10
יישר כח רב.

עברתי על רוב הקובץ, ודוקא מה שצד את תשומת לבי זה משפט אחד של הגר"ע יוסף זצ"ל. זה הציטוט:

" ומכל מקום לאחר בדיקת החזרת והכרפס כראוי בעין יפה ובריאה ובכובד ראש, אין לחוש יותר לתולעים קטªים מאד שאיªם ªראים לעין בלתי מזוייªת, שמא עברו מתחת ידו, שהרי לא ªיתªה תורה למלאכי השרת. וכמו שפסק הגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת טוב טעם ודעת, (מהדורא תªיªא, בקוªט' אחרון סי' ª"ג), שאין צורך לבדוק התולעים על ידי זכוכית מגדלת, שכל מה שלא ªראה לעין יפה ובריאה לא אסרה תורה.  שהרי הדבר ידוע מה שאומרים אªשי מדע מומחים שאם ªסתכל במיקרוסקופ במים, ªראה בהם תולעים רוחשים, ובכל זאת אין מי שיחוש לכך. וכן כתב בספר מאורי אור (חלק קן טהור, דף פ"ח ע"א). וכיוצא בזה כתב בתפארת ישראל על המשªיות (עבודה זרה פרק ב' משªה ו'). וראה עוד בשו"ת מהרש"ם חלק ב' (סי' ל"ה). ובשו"ת ישא איש (חלק יורה דעה סי' א). ובשו"ת משªה הלכות חלק ד' (סי' קכ"ט). ורק ממדת חסידות הבא לבדוק ע"י זכוכית מגדלת, תבוא עליו ברכה. והשי"ת לא ימªע טוב להולכים בתמים ורגלי חסידיו ישמור.

זה חידוש גדול, כי בכל הפוסקים משמע שאפילו אם ראה בזכוכית מגדלת תולעים מותר לו לאכול [וכמו המעשה שהבאתי בתחילת האשכול]. והפוסקים נותנים טעם לדבריהם, כי בכל טיפת מים יש הרבה בעלי חיים, כמ"ש הרב וואזנר שהובא שם, וכמו שהביא כאן מרבי שלמה קלוגר. ולכן למה יש מידת חסידות לבדוק מאכלים עם זכוכית מגדלת, אחרי שגם אם באמת ימצא שם חרקים הרי הם מותרים באכילה?
 
ראיתי בעלון בית מרן האחרון, שסיפר הרב יצחק לוי שהביא אחד להגר"ע יוסף זצ"ל, קלח של חסה עם נקודה ושאל אותו מהו. עיין הרב ואמר שזה לכלוך. הוציא הנ"ל זכוכית מגדלת והראה לרב שמדובר בזבוב. אמר הרב, אעפ"כ הוא מותר, כיון שאינו ניכר בעין. העיז פניו ושאל, האם הרב יאכל את זה, ענה, מצד הלכות תולעים הייתי אוכל, אבל כיון שאני יודע שזה זבוב הרי הדבר מאוס ויש כאן איסור בל תשקצו.

כיו"ב ראיתי בשם שו"ת טוב טעם ודעת, להגר"ש קלוגר, שמים שידוע שיש בהם תולעים, מכל מקום כיון שאין רואם אותם בעינים, אין בזה איסור.

השאלה שאני שואל, האם יש חולקים על הפסק הזה, או שזה דין מוסכם.
לא בדקתי את הענין בפוסקים, אבל עד כמה שמונח לי - אם רואים נקודה - ורק לא יודעים שזו תולעת, זה אסור, כיון שהחסרון הוא בי שאיני מכיר איך חרקים נראים, אבל אם לא רואים כלום - ורק במיכשור המגדיל ניתן לראות - זה אינו שונה מחיידקים אותם אנו אוכלים בכל יום לאלפים...
 
חזור
חלק עליון