האם צריך לקרוע על גדול הדור בברכה?
נראה מהפוסקים שרבו מובהק וגדול הדור צריך לקרוע עליו עם ברכה.
בש"ע או"ח רכב, ב נפסק שעל שמועות רעות מברך דיין האמת. ובס' רכג, ב פסק שם- מת אביו מברך דיין האמת. וביו"ד ס' שמ, ז פסק מרן שעל חכם ועל תלמיד חכם ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה, קורעין עליו אפילו לאחר קבורה, ביום שמועה, אם הוא תוך ל' יום. וקורע עליו בשעת הספדו. אמנם הרמ"א כתב שי"א שאין קורעין על חכם, אלא א"כ הוא
רבו או שיודעין משמועותיו שחדש, דהיינו רבו, וכן נהגו להקל במדינות אלו. ע"ש. וכן מנהגינו כש"כ בכה"ח (תקמ"ז ס"ק כג) ויבי"א (ח"ד יו"ד ס' לה אות ט). ובמשנ"ב שם (סק"ח) כתב שעל ת"ח ודאי צריך לברך.
ובחז"ע אבלות (ח"א עמ' רכו) הביא המנהג הנ"ל וכתב אא"כ הוא רבו או
שיודעים הלכה משמועותיו דחשיב כרבו שיש לקרוע עליו. ושם בעמ' קכ' פסק שעל
ת"ח מופלג בדורו אע"פ שלא למד ממנו כלום ואפילו אינו גדול הדור חשוב כרבו ויש לנהוג דיני אבלות בחליצת נעל וכו' מקצת היום ע"ש.
בהלכה ברורה ס' רכג, ז וברכת ה' (ח"ד פ"ב אות פג) פסקו שעל רבו המובהק או חברו שקרוב אליו ומצטער צער גדול כששומע על פטירתו וכ"ש ת"ח, מברך בשם ומלכות. והגרש"ז בהליכות שלמה (פרק כג הערה מו) כתב שרק על רבו מובהק יברך. (אמנם תמיד גדול הדור נחשב כרבו מובהק כההיא ביו"ד רמד, י - אם הוא מופלג בחכמה, אפילו אינו רבו, דינו כרבו מובהק. (מי שהוא גדול הדור ומפורסם בדורו בכך, נקרא מופלג בחכמה) ע"ש. וכן משמע בחזו"ע הנ"ל).
לפי כל זה, כל ת"ח גדול בדורו ששואלים אותו הלכה בכל מקום ואומר, ולומדים ממנו הלכה, יש לקרוע ולברך.
והמנהג לקרוע אחר סתימת הגולל. (עיין חזו"ע שם עמ' רכו - רכח). אך שם בעמ' רכח (סוף עמודה ראשונה) כתב שיותר נכון להקדים לפני סתימת עיניו ולא יאוחר מלפני סתימת הגולל.
ועוד יש לקרוע את כל בגדיו עד לבו כדיו אביו ואמו (ילקו"י ס' ט סעיף טו).
אשמח אם מו"ר
@הרב שמעון ללוש שליט"א יחוה דעתו על הנושא
