• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

אקטואלי: בדין המסופק בפסח ביעו"י אם אמר "חג המצות" או שאמר בטעות "ראש החודש", מה דינו

 
האמת נשארתי בצ"ע גדול בדין זה
דבשו"ע ס' ר"ט לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ב"א ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומר שהכל וטעה ואמר בפה"ג אין מחזירין אותו מפני שבשעה שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראויה לאותו המין -הרי שפסק כדעת הרמב"ם שאפילו לא תיקן יצא
מיהו בסי' תפ"ז כתב אם ביו"ט אמר מקדש השבת וחזר בו תוך כדי דיבור יצא אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב עכ"ל משמע שאם לא תיקן לא יצא שלא כדעת הרמב"ם ויש כאן סתירה בדעת השו"ע
והבא"ח (זאת הברכה הי"ב) כתב ליל ש"ע אומר בתפלה את יום חג שמיני עצרת הזה, ועם טעה ואמר את חג הסוכות הזה חוזר, ואם נזכר שהוא יום ש"ע ורק טעה בלשונו ואמר חג הסוכות אינו חוזר עכ"ל וה"ה שאפילו אם בודאות אמר ראש חודש שיצא כדעת הרמב"ם
מיהו הרב עובדיה שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן מט פסק שאם אמר חג הסוכות לא יצא וה"ה שאם אמר ר"ח לא יצא אבל צ"ע למה לא חשש לדעת הרמב"ם וצע"ג
 
דבשו"ע ס' ר"ט לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ב"א ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומר שהכל וטעה ואמר בפה"ג אין מחזירין אותו מפני שבשעה שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראויה לאותו המין -הרי שפסק כדעת הרמב"ם שאפילו לא תיקן יצא
מיהו בסי' תפ"ז כתב אם ביו"ט אמר מקדש השבת וחזר בו תוך כדי דיבור יצא אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב עכ"ל משמע שאם לא תיקן לא יצא שלא כדעת הרמב"ם ויש כאן סתירה בדעת השו"ע
לכאורה, בסי' רט מדובר שבשעה שאמר ב"א ה' אמ"ה הוא התכוון לברכה הראויה
משא"כ בסי' תפז
 
האמת נשארתי בצ"ע גדול בדין זה
דבשו"ע ס' ר"ט לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ב"א ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומר שהכל וטעה ואמר בפה"ג אין מחזירין אותו מפני שבשעה שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראויה לאותו המין -הרי שפסק כדעת הרמב"ם שאפילו לא תיקן יצא
מיהו בסי' תפ"ז כתב אם ביו"ט אמר מקדש השבת וחזר בו תוך כדי דיבור יצא אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב עכ"ל משמע שאם לא תיקן לא יצא שלא כדעת הרמב"ם ויש כאן סתירה בדעת השו"ע
והבא"ח (זאת הברכה הי"ב) כתב ליל ש"ע אומר בתפלה את יום חג שמיני עצרת הזה, ועם טעה ואמר את חג הסוכות הזה חוזר, ואם נזכר שהוא יום ש"ע ורק טעה בלשונו ואמר חג הסוכות אינו חוזר עכ"ל וה"ה שאפילו אם בודאות אמר ראש חודש שיצא כדעת הרמב"ם
מיהו הרב עובדיה שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן מט פסק שאם אמר חג הסוכות לא יצא וה"ה שאם אמר ר"ח לא יצא אבל צ"ע למה לא חשש לדעת הרמב"ם וצע"ג
מנין ששד' הרמב"ם אמורים גם ברכות שאינם ברכות הנהנין?
 
מנין ששד' הרמב"ם אמורים גם ברכות שאינם ברכות הנהנין?
למה שנחלק הרי לדעתו עיקר הברכה היא ברוך אתה ה' ומה לי אם זה ברכת הנהנין או ברכה בתפילה
וגם ההלכה שהביא השו"ע בתפ"ז היא מהתוס' ברכות שדברו על ברכת הנהנין והביאו את זה באגב
 
הגאון הרב מאיר ירחי שליט"א כתב ע"ז תשובה השבוע בעלון 'אוצרות ההלכה'
במה שכתב בסו"ד מהרב שוארץ, הנה אחרי מ"ש בשו"ת הלק"ט ח"א (סי' עח) דבודאי שהוא לא הזכיר ראש חודש, 'דבשעה אחת יבהלוהו אלף רעיונות' כו' ע"ש. סברתו לא תעזור בכה"ג, שהרי יתכן ויהיה היסח הדעת באותו זמן. ומענין שהרה"כ לא העיר כן על סברא זו.
 
חזור
חלק עליון