אקטואלי: בדין המסופק בפסח ביעו"י אם אמר "חג המצות" או שאמר בטעות "ראש החודש", מה דינו

[אמונה ובטחון]

מצורף תשובה בענין זה.

 

[בנימין לוריא]

מה הדין אדם שמסופק ביעלה ויבוא אם אמר "את חג הסוכות הזה" או "ראש החודש הזה"... האם חוזר או לא?

מה הדין באופן שאדם זוכר שהתחיל לומר יעלה ויבוא, אך לאחמ"כ מסופק אם אמר "חג הסוכות הזה" או שמחמת הרגילות אמר "ביום ראש החודש הזה"... מה דינו, האם דינו כדין מי שמסופק אם אמר יעלה ויבוא, או דהכא שאני כיון שזוכר שאמר יעלה ויבוא רק שמסופק אם אמר כהוגן.

forum.moreshet-maran.com

 

[אמונה ובטחון]

זה נפ"מ לדינא גם ביו"ט וגם בימי חוה"מ

 

[פלוני אלמוני]

מצורף תשובה בענין זה.

מאיפה זה?

 

[בנימין לוריא]

מאיפה זה?

כפי הנראה משו"ת שבט יהודה (לרב יהודה שווילי), שעתיד לראות אור בעז"ה.

 

[פלוני אלמוני]

כפי הנראה משו"ת שבט יהודה (לרב יהודה שווילי), שעתיד לראות אור בעז"ה.

מי זה?

 

[בנימין לוריא]

מי זה?

מח"ס "שלוות הנפש".

 

[פלוני אלמוני]

מצורף תשובה בענין זה.

הראיה שמביא מהמלך הקדוש חלשה מאוד שם אם אמר ובכן תן פחדך אמר גם המלך משא"כ הכא

 

[אמונה ובטחון]

הראיה שמביא מהמלך הקדוש חלשה מאוד שם אם אמר ובכן תן פחדך אמר גם המלך משא"כ הכא

כפי שכתוב שם זה ראיה לחוה"מ ששם אין את ההוספות

 

[מנשה]

האמת נשארתי בצ"ע גדול בדין זה
דבשו"ע ס' ר"ט לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ב"א ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומר שהכל וטעה ואמר בפה"ג אין מחזירין אותו מפני שבשעה שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראויה לאותו המין -הרי שפסק כדעת הרמב"ם שאפילו לא תיקן יצא
מיהו בסי' תפ"ז כתב אם ביו"ט אמר מקדש השבת וחזר בו תוך כדי דיבור יצא אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב עכ"ל משמע שאם לא תיקן לא יצא שלא כדעת הרמב"ם ויש כאן סתירה בדעת השו"ע
והבא"ח (זאת הברכה הי"ב) כתב ליל ש"ע אומר בתפלה את יום חג שמיני עצרת הזה, ועם טעה ואמר את חג הסוכות הזה חוזר, ואם נזכר שהוא יום ש"ע ורק טעה בלשונו ואמר חג הסוכות אינו חוזר עכ"ל וה"ה שאפילו אם בודאות אמר ראש חודש שיצא כדעת הרמב"ם
מיהו הרב עובדיה שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן מט פסק שאם אמר חג הסוכות לא יצא וה"ה שאם אמר ר"ח לא יצא אבל צ"ע למה לא חשש לדעת הרמב"ם וצע"ג

 

[אמונה ובטחון]

דבשו"ע ס' ר"ט לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ב"א ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומר שהכל וטעה ואמר בפה"ג אין מחזירין אותו מפני שבשעה שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראויה לאותו המין -הרי שפסק כדעת הרמב"ם שאפילו לא תיקן יצא
מיהו בסי' תפ"ז כתב אם ביו"ט אמר מקדש השבת וחזר בו תוך כדי דיבור יצא אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב עכ"ל משמע שאם לא תיקן לא יצא שלא כדעת הרמב"ם ויש כאן סתירה בדעת השו"ע

לכאורה, בסי' רט מדובר שבשעה שאמר ב"א ה' אמ"ה הוא התכוון לברכה הראויה
משא"כ בסי' תפז

 

[מנשה]

לכאורה, בסי' רט מדובר שבשעה שאמר ב"א ה' אמ"ה הוא התכוון לברכה הראויה
משא"כ בסי' תפז

כבודו יעבור שוב שבשו"ע בסי' תפ"ז כתב יצא אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב

 

[אמונה ובטחון]

כבודו יעבור שוב שבשו"ע בסי' תפ"ז כתב יצא אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב

אכן, בנדון שהבאת יש לכאו' סתירה בדברי הש"ע

 

[ישיבישער של מרן]

הגאון הרב מאיר ירחי שליט"א כתב ע"ז תשובה השבוע בעלון 'אוצרות ההלכה'

 

[ע"ה ס"ט]

האמת נשארתי בצ"ע גדול בדין זה
דבשו"ע ס' ר"ט לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר ב"א ה' אלהינו מלך העולם על דעת לומר שהכל וטעה ואמר בפה"ג אין מחזירין אותו מפני שבשעה שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראויה לאותו המין -הרי שפסק כדעת הרמב"ם שאפילו לא תיקן יצא
מיהו בסי' תפ"ז כתב אם ביו"ט אמר מקדש השבת וחזר בו תוך כדי דיבור יצא אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב עכ"ל משמע שאם לא תיקן לא יצא שלא כדעת הרמב"ם ויש כאן סתירה בדעת השו"ע
והבא"ח (זאת הברכה הי"ב) כתב ליל ש"ע אומר בתפלה את יום חג שמיני עצרת הזה, ועם טעה ואמר את חג הסוכות הזה חוזר, ואם נזכר שהוא יום ש"ע ורק טעה בלשונו ואמר חג הסוכות אינו חוזר עכ"ל וה"ה שאפילו אם בודאות אמר ראש חודש שיצא כדעת הרמב"ם
מיהו הרב עובדיה שו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן מט פסק שאם אמר חג הסוכות לא יצא וה"ה שאם אמר ר"ח לא יצא אבל צ"ע למה לא חשש לדעת הרמב"ם וצע"ג

מנין ששד' הרמב"ם אמורים גם ברכות שאינם ברכות הנהנין?

 

[מנשה]

מנין ששד' הרמב"ם אמורים גם ברכות שאינם ברכות הנהנין?

למה שנחלק הרי לדעתו עיקר הברכה היא ברוך אתה ה' ומה לי אם זה ברכת הנהנין או ברכה בתפילה
וגם ההלכה שהביא השו"ע בתפ"ז היא מהתוס' ברכות שדברו על ברכת הנהנין והביאו את זה באגב

 

[אמונה ובטחון]

הגאון הרב מאיר ירחי שליט"א כתב ע"ז תשובה השבוע בעלון 'אוצרות ההלכה'

אכן הוא גם העלה למסקנת הדברים כפי התשובה שהובא למעלה, והוסיף שיעשה תנאי דנדבה.
יישר כח.

 

[אמונה ובטחון]

הגאון הרב מאיר ירחי שליט"א כתב ע"ז תשובה השבוע בעלון 'אוצרות ההלכה'

במה שכתב בסו"ד מהרב שוארץ, הנה אחרי מ"ש בשו"ת הלק"ט ח"א (סי' עח) דבודאי שהוא לא הזכיר ראש חודש, 'דבשעה אחת יבהלוהו אלף רעיונות' כו' ע"ש. סברתו לא תעזור בכה"ג, שהרי יתכן ויהיה היסח הדעת באותו זמן. ומענין שהרה"כ לא העיר כן על סברא זו.