א.א
Well-known member
הנה כתב מרן הגר"ע
שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן כח
ז) ומיהו נראה שאם נזכר מיד כשסיים ברוך אתה ה' בונה ירושלים אמן, יאמר שם: ברוך אתה ה' אמ"ה אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת. ואח"כ ימשיך ברכת הטוב והמטיב, ואין לומר בזה ספק ברכות להקל, כיון שבעל כרחו הוא עתיד לסיים ברכת הטוב והמטיב, וחיישינן גם לאידך גיסא לספק ברכות, וכמו שכתבתי בס"ד בשו"ת יביע אומר ח"ב (חאו"ח סימן י אות יב). ע"ש. ועוד שיש לצרף בנ"ד מ"ש הגאון מהר"ח בן עטר בס' ראשון לציון בחי' לברכות (מט:), שטעמו של הרמב"ם (בפ"ב מה' ברכות הי"ב) שכתב, שאם שכח ולא הזכיר שבת חוזר, ולא חילק בין הסעודות, אלמא שגם בסעודה ג' חוזר, משום דס"ל שכיון שנתחייב בהזכרת קדושת שבת בבהמ"ז בסעודת שבת, הו"ל כמטבע בהמ"ז, ולכן בסעודה שלישית חוזר. ולא דמי לראש חודש שאין חיוב באכילה כלל. ולענין הלכה כיון דתוס' עצמם מספקא להו, והרי"ף והרמב"ם כתבו בסתם שחוזר, ומוכח דס"ל דאף בסעודה ג' חוזר, העיקר כדבריהם שצריך לחזור וכו' ע"ש. ואף שיש להעיר עמ"ש בד' הרמב"ם הנ"ל, דבלא"ה י"ל שהרמב"ם לשיטתו דס"ל דסעודה שלישית צריכה פת דוקא, וכמ"ש בשמו הרב המגיד הנ"ל, וא"כ פשוט שצריך לחזור גם בסעודה שלישית, מ"מ בעיקר חידושו זכה לכוין לדברי רבינו הרא"ה בס' פקודת הלוים (ברכות מט:), דכיון דעיקר חזרה בבהמ"ז משום דלא סגי דלא אכיל פת בהאי יומא, ולא אמרינן בהאי סעודתא, אלא בהאי יומא, לפיכך צריך לחזור בכל הסעודות, ולא עוד אלא שאפי' סעד מאה סעודות בשבת בכולם חוזר וכו' ע"ש. וכ"כ הרשב"ץ בפי' לברכות (דף רפ"ח ע"ב), דלא תליא מילתא בסעודה זו שאכל עכשיו אלא ביום שאכל הסעודה, ולכן חייב לחזור בכל הסעודות של שבת, ולא דמי לראש חדש דליכא חיוב סעודה כלל. ושכן דעת הרי"ף והרמב"ם שלא חילקו כלל. ע"כ. (ויש להעיר קצת גם על הרשב"ץ במ"ש בד' הרמב"ם וכמש"כ לעיל). ועכ"פ בסעודה שלישית יש לצרף דעות פוסקים אלה לענין שאם עדיין לא בירך בר' הטוב והמטיב, יאמר ברכת אשר נתן בשם ומלכות, הואיל ויש ספק ספיקא לחייב אמירתה, שמא יש חיוב אכילת פת בסעודה שלישית, ושמא לא חילקו חכמים בסעודות שבת לענין חזרה בבהמ"ז. ועוד שע"י כך יוכל לברך הטוב והמטיב בלי פקפוק, משא"כ אם לא יאמר ברכה זו בשו"מ, יכנס בספק ברכה לבטלה כשיאמר ברכת הטוה"מ. אבל אם נזכר לאחר שאמר ברכת הטוב והמטיב אינו צריך לחזור כלל. ומיהו אשה שטעתה בבהמ"ז של סעודה שלישית ולא הזכירה שבת, וכשחתמה בא"י בונה ירושלים אמן, נזכרה, אינה חוזרת לומר ברכת אשר נתן בשם ומלכות, כיון שיש לצרף מ"ש מהר"ם בן חביב בכפות תמרים (סוכה לח) תד"ה מי שהיה עבד, שלפי' רשב"ם שאף הן היו באותו הנס, שהנס נעשה על ידן, נשים פטורות מסעודה שלישית, ומ"ש הר"ן שלכל חיובי הנשים שוין כאנשים, אינו מוכרח, די"ל דוקא בקידוש דאיכא היקשא דזכור ושמור מחייבי וכו'. ע"ש. והחיד"א במחזיק ברכה (סי' רצא סק"ח בסופו) כ' שכדברי רשב"ם, כ"כ רבינו יצחק הלוי רבו של רש"י, ורש"י עצמו, והסמ"ג. וכן העלה הרב בית עובד בתשובה כת"י הובא בפתח הדביר (סי' רצא סק"ו) שנשים פטורות מסעודה שלישית. ע"ש. ואף שאין זה מוכרח להלכה, והעיקר שגם הנשים צריכות לקיים סעודה שלישית, מ"מ לענין חזרה בהמ"ז דאיכא בלא"ה עקולי ופשורי אינן חוזרות אפי' לברך אשר נתן בשו"מ, וכדין ר"ח שנראה מד' מרן הש"ע (סי' קפח ס"ז) שאומרה בלי שו"מ, וכמ"ש הברכי יוסף שם. וצידד שגם הרי"ף והרמב"ם ס"ל הכי. והובא בשערי תשובה שם. ואף שהמשנ"ב בבאה"ל שם הביא פוסקים רבים שסוברים שצ"ל בשם ומלכות. ע"ש. אנן בדידן חיישי' טובא לסב"ל ומנהגינו לאו' בלי שו"מ בר"ח. וכן פסק בזכרונות אליהו (ריש עמוד צב). ע"ש. וה"ה לנשים בסעודה שלישית של שבת. (ומכלל דברינו יוצא חיזוק למש"כ דלגבי אנשים מיהא צריך לאו' בשו"מ, כיון שאפילו בר"ח ד' רוה"פ כן. ודו"ק). הנלע"ד כתבתי. והנני מאחל לך שתעלה מעלה מעלה בתורה וביראת ה' טהורה לגאון ולתפארת והיה שמך כשם הגדולים אשר בארץ אמן. עובדיה יוסף
ובהערות א"מ סימן קפח דזה דעה יחידאה שנשים פטורות ולכן יברך ומחזו"ע שבת נראה שגם מרן הגרע חזר בו
מה דעת חכמי ורבני הפורום
שו"ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים סימן כח
ז) ומיהו נראה שאם נזכר מיד כשסיים ברוך אתה ה' בונה ירושלים אמן, יאמר שם: ברוך אתה ה' אמ"ה אשר נתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת. ואח"כ ימשיך ברכת הטוב והמטיב, ואין לומר בזה ספק ברכות להקל, כיון שבעל כרחו הוא עתיד לסיים ברכת הטוב והמטיב, וחיישינן גם לאידך גיסא לספק ברכות, וכמו שכתבתי בס"ד בשו"ת יביע אומר ח"ב (חאו"ח סימן י אות יב). ע"ש. ועוד שיש לצרף בנ"ד מ"ש הגאון מהר"ח בן עטר בס' ראשון לציון בחי' לברכות (מט:), שטעמו של הרמב"ם (בפ"ב מה' ברכות הי"ב) שכתב, שאם שכח ולא הזכיר שבת חוזר, ולא חילק בין הסעודות, אלמא שגם בסעודה ג' חוזר, משום דס"ל שכיון שנתחייב בהזכרת קדושת שבת בבהמ"ז בסעודת שבת, הו"ל כמטבע בהמ"ז, ולכן בסעודה שלישית חוזר. ולא דמי לראש חודש שאין חיוב באכילה כלל. ולענין הלכה כיון דתוס' עצמם מספקא להו, והרי"ף והרמב"ם כתבו בסתם שחוזר, ומוכח דס"ל דאף בסעודה ג' חוזר, העיקר כדבריהם שצריך לחזור וכו' ע"ש. ואף שיש להעיר עמ"ש בד' הרמב"ם הנ"ל, דבלא"ה י"ל שהרמב"ם לשיטתו דס"ל דסעודה שלישית צריכה פת דוקא, וכמ"ש בשמו הרב המגיד הנ"ל, וא"כ פשוט שצריך לחזור גם בסעודה שלישית, מ"מ בעיקר חידושו זכה לכוין לדברי רבינו הרא"ה בס' פקודת הלוים (ברכות מט:), דכיון דעיקר חזרה בבהמ"ז משום דלא סגי דלא אכיל פת בהאי יומא, ולא אמרינן בהאי סעודתא, אלא בהאי יומא, לפיכך צריך לחזור בכל הסעודות, ולא עוד אלא שאפי' סעד מאה סעודות בשבת בכולם חוזר וכו' ע"ש. וכ"כ הרשב"ץ בפי' לברכות (דף רפ"ח ע"ב), דלא תליא מילתא בסעודה זו שאכל עכשיו אלא ביום שאכל הסעודה, ולכן חייב לחזור בכל הסעודות של שבת, ולא דמי לראש חדש דליכא חיוב סעודה כלל. ושכן דעת הרי"ף והרמב"ם שלא חילקו כלל. ע"כ. (ויש להעיר קצת גם על הרשב"ץ במ"ש בד' הרמב"ם וכמש"כ לעיל). ועכ"פ בסעודה שלישית יש לצרף דעות פוסקים אלה לענין שאם עדיין לא בירך בר' הטוב והמטיב, יאמר ברכת אשר נתן בשם ומלכות, הואיל ויש ספק ספיקא לחייב אמירתה, שמא יש חיוב אכילת פת בסעודה שלישית, ושמא לא חילקו חכמים בסעודות שבת לענין חזרה בבהמ"ז. ועוד שע"י כך יוכל לברך הטוב והמטיב בלי פקפוק, משא"כ אם לא יאמר ברכה זו בשו"מ, יכנס בספק ברכה לבטלה כשיאמר ברכת הטוה"מ. אבל אם נזכר לאחר שאמר ברכת הטוב והמטיב אינו צריך לחזור כלל. ומיהו אשה שטעתה בבהמ"ז של סעודה שלישית ולא הזכירה שבת, וכשחתמה בא"י בונה ירושלים אמן, נזכרה, אינה חוזרת לומר ברכת אשר נתן בשם ומלכות, כיון שיש לצרף מ"ש מהר"ם בן חביב בכפות תמרים (סוכה לח) תד"ה מי שהיה עבד, שלפי' רשב"ם שאף הן היו באותו הנס, שהנס נעשה על ידן, נשים פטורות מסעודה שלישית, ומ"ש הר"ן שלכל חיובי הנשים שוין כאנשים, אינו מוכרח, די"ל דוקא בקידוש דאיכא היקשא דזכור ושמור מחייבי וכו'. ע"ש. והחיד"א במחזיק ברכה (סי' רצא סק"ח בסופו) כ' שכדברי רשב"ם, כ"כ רבינו יצחק הלוי רבו של רש"י, ורש"י עצמו, והסמ"ג. וכן העלה הרב בית עובד בתשובה כת"י הובא בפתח הדביר (סי' רצא סק"ו) שנשים פטורות מסעודה שלישית. ע"ש. ואף שאין זה מוכרח להלכה, והעיקר שגם הנשים צריכות לקיים סעודה שלישית, מ"מ לענין חזרה בהמ"ז דאיכא בלא"ה עקולי ופשורי אינן חוזרות אפי' לברך אשר נתן בשו"מ, וכדין ר"ח שנראה מד' מרן הש"ע (סי' קפח ס"ז) שאומרה בלי שו"מ, וכמ"ש הברכי יוסף שם. וצידד שגם הרי"ף והרמב"ם ס"ל הכי. והובא בשערי תשובה שם. ואף שהמשנ"ב בבאה"ל שם הביא פוסקים רבים שסוברים שצ"ל בשם ומלכות. ע"ש. אנן בדידן חיישי' טובא לסב"ל ומנהגינו לאו' בלי שו"מ בר"ח. וכן פסק בזכרונות אליהו (ריש עמוד צב). ע"ש. וה"ה לנשים בסעודה שלישית של שבת. (ומכלל דברינו יוצא חיזוק למש"כ דלגבי אנשים מיהא צריך לאו' בשו"מ, כיון שאפילו בר"ח ד' רוה"פ כן. ודו"ק). הנלע"ד כתבתי. והנני מאחל לך שתעלה מעלה מעלה בתורה וביראת ה' טהורה לגאון ולתפארת והיה שמך כשם הגדולים אשר בארץ אמן. עובדיה יוסף
ובהערות א"מ סימן קפח דזה דעה יחידאה שנשים פטורות ולכן יברך ומחזו"ע שבת נראה שגם מרן הגרע חזר בו
מה דעת חכמי ורבני הפורום
