בכף החיים סימן קפח את יד כתב ז"ל ומה שיש בסיום נוסח רצה ואעפ"י שאכלנו ושתינו וכו' כתב היפה ללב אות ה דבסידורי אשכנז עמודי שמים ועומ"ד וכו' וכן בסידור רומניא שהדפיס מהר"א ירושלמי ז"ל ובסידור שפת אמת שהוא כמנהג הספרדים השמיטו נוסח של ואעפ"י שאכלנו ושתינו וחרבן ביתך וכו' וגם הרמב"ם והרד"א והא"ח והרוקח ושאר פו' לא גרסי' לתיבות אלו יעו"ש.
ובשו"ע סימן קפ סעיף ה כתב נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב, וולטעם רבינו שמחה המובא בבית יוסף, באחד שהגיע לברכת בונה ירושלים נזכר בחרבן ותקע הסכין בבטנו ע"ש. הרי שאחר שאומרים נוסח זה ברצה והחלצינו יש יותר לחוש ולהסיר הסכין בבהמ"ז וצ"ע.
שמעתי שמורינו הגר"י צדקה זצוק"ל וכן יבלחט"א בנו הגר"מ שליט"א לא אומרים הגם שאכלנו ושתינו.
מה דעת מרנן, והנוסח בסידור חזון עובדיה והגם שאכלנו ושתינו, אך לא ראיתי מי שכתב בזה עתה.
ובשו"ע סימן קפ סעיף ה כתב נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב, וולטעם רבינו שמחה המובא בבית יוסף, באחד שהגיע לברכת בונה ירושלים נזכר בחרבן ותקע הסכין בבטנו ע"ש. הרי שאחר שאומרים נוסח זה ברצה והחלצינו יש יותר לחוש ולהסיר הסכין בבהמ"ז וצ"ע.
שמעתי שמורינו הגר"י צדקה זצוק"ל וכן יבלחט"א בנו הגר"מ שליט"א לא אומרים הגם שאכלנו ושתינו.
מה דעת מרנן, והנוסח בסידור חזון עובדיה והגם שאכלנו ושתינו, אך לא ראיתי מי שכתב בזה עתה.
