• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

בירור דעת מרן - תשובה בעשי"ת

קורסיה

Well-known member
כתב מרן בחזו"ע עמוד רט: שבעת הימים שבין יום ראש השנה ליום הכפורים הם נגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום ויום יעשה תשובה כפי כחו ויכוין לכפר בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום. למשל: ביום ראשון בשבת יכוין לתקן כל מה שחטא בימי ראשון בשבת שבמשך כל אותה שנה, וביום שני יכוין לתקן כל ימי שני שבאותה שנה, וכן על זה הדרך.

אמנם בהאר"י שמרן ציין אליו כתוב מפורש שמכפר על כל ימיו ולא רק אותו שנה.
אכן כלשון החזו"ע כתב גם בדרשות הצל"ח (מרן כתב ריש דרשה יט אני מצאתי בדרשה כב סוף אות א) שכתב כך בשם האר"י.
וצ"ע למה שינו מלשון האר"י?
ראיתי בתורת המועדים (עמ' קנג הערה ה') שנראה מדבריו שרק אם התענה מכפר על כל ימיו. אבל בלי תענית מכפר רק על כל השנה
וגם זה צ"ע מניין לנו הכח לחלק כן בדברים שהאר"י לא גילה
 
נערך לאחרונה:
כתב מרן בחזו"ע עמוד רט: שבעת הימים שבין יום ראש השנה ליום הכפורים הם נגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום ויום יעשה תשובה כפי כחו ויכוין לכפר בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום. למשל: ביום ראשון בשבת יכוין לתקן כל מה שחטא בימי ראשון בשבת שבמשך כל אותה שנה, וביום שני יכוין לתקן כל ימי שני שבאותה שנה, וכן על זה הדרך.

אמנם בהאר"י שמרן ציין אליו כתוב מפורש שמכפר על כל ימיו ולא רק אותו שנה.
אכן כלשון החזו"ע כתב גם בדרשות הצל"ח (מרן כתב ריש דרשה יט אני מצאתי בדרשה כב סוף אות א) שכתב כך בשם האר"י.
וצ"ע למה שינו מלשון האר"י?
ראיתי בתורת המועדים (עמ' קנג הערה ה') שנראה מדבריו שרק אם התענה מכפר על כל ימיו. אבל בלי תענית מכפר רק על כל השנה
וגם זה צ"ע מניין לנו הכח לחלק כן בדברים שהאר"י לא גילה
וע"ע מדבר קדמות מערכת הרי"ש אות יד.
 
בשניהם לא מצאתי משהו בשאלתי
לא התכוונתי שיש שם משהו שעונה על שאלתך, אלא רק לציין באתי שגם שם דיבר בנידון זה שעשרת ימי תשובה מכפרים כל יום על אותו יום גם של שנים עברו, וביאר שזה לא מעצם אותו יום, אלא תלוי ועומד עד יוה"כ ואז מתכפר הכל. ע"ש. ואה"נ זה מחזק את שאלתך.
וכנראה זה גם היתה כוונת הרב @אושרי רביב שציין לקדוש בציון (והוא בעמ' ח). דגם שם האריך בזה בעוד מקורות קצת, ובמה שמצוטט שם במקום, כתוב כפי שהבאת שזה מכפר על כל חייו ולא רק על אותו שנה, ויל"ע בציונים הנוספים שהביא שם.
וצ"ע.
 
שמא כך פירש הצל"ח את האריז"ל בדוחק, בגלל שבמקום אחר כותב האריז"ל שלא ניתן לכפר משנה אחת על חברתה.
ראה בספר הליקוטים (פרשת תזריע), וזה לשונו:
ודע כי לכל שנה יש שר אחד, ואין רשות לאחד לעבור בתחום חבירו, וזהו הסיבה שאין מעשרים מישן על החדש, כי אם כל אחד בשנתו, וגם כן לעשות תשובה בכל שנה באותה שנה, כי אין תשובת שנה זו מועלת לשנה אחרת. ע"כ.
והחיד"א בספר דברים אחדים (דרוש כ) כבר הקשה בין השמועות, ותירץ שכל דברי ספר הליקוטים הוא למי ששב בשאר ימות השנה בדווקא. ולפי זה אפשר שהצל"ח העדיף לדחוק את הלשון בשער הכוונות, ולפרש את המילים כל ימי חייו לכל אותה שנה מיום הכיפורים הקודם.
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון