כתב מרן בחזו"ע עמוד רט: שבעת הימים שבין יום ראש השנה ליום הכפורים הם נגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום ויום יעשה תשובה כפי כחו ויכוין לכפר בזה כל מה שחטא באותה שנה כנגד אותו היום. למשל: ביום ראשון בשבת יכוין לתקן כל מה שחטא בימי ראשון בשבת שבמשך כל אותה שנה, וביום שני יכוין לתקן כל ימי שני שבאותה שנה, וכן על זה הדרך.
אמנם בהאר"י שמרן ציין אליו כתוב מפורש שמכפר על כל ימיו ולא רק אותו שנה.
אכן כלשון החזו"ע כתב גם בדרשות הצל"ח (מרן כתב ריש דרשה יט אני מצאתי בדרשה כב סוף אות א) שכתב כך בשם האר"י.
וצ"ע למה שינו מלשון האר"י?
ראיתי בתורת המועדים (עמ' קנג הערה ה') שנראה מדבריו שרק אם התענה מכפר על כל ימיו. אבל בלי תענית מכפר רק על כל השנה
וגם זה צ"ע מניין לנו הכח לחלק כן בדברים שהאר"י לא גילה
אמנם בהאר"י שמרן ציין אליו כתוב מפורש שמכפר על כל ימיו ולא רק אותו שנה.
אכן כלשון החזו"ע כתב גם בדרשות הצל"ח (מרן כתב ריש דרשה יט אני מצאתי בדרשה כב סוף אות א) שכתב כך בשם האר"י.
וצ"ע למה שינו מלשון האר"י?
ראיתי בתורת המועדים (עמ' קנג הערה ה') שנראה מדבריו שרק אם התענה מכפר על כל ימיו. אבל בלי תענית מכפר רק על כל השנה
וגם זה צ"ע מניין לנו הכח לחלק כן בדברים שהאר"י לא גילה
נערך לאחרונה:
