ראיתי בשו"ת שבט הלוי ח"ט ס' קכ את התשובה הבאה
שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן קכ
בענין מכירת חמץ ממש בעין אשר החמירו כמה גדולי ישראל, והטעמים ידועים, מכ"מ שאל האיך לנהוג כאשר באים אנשים שנשארו להם דברים יקרי ערך כקופסאות בשר וכה"ג שיש תערובת חמץ, דאם יאבדם איכא חשש מלאו דבל תשחית.
הנה אם הי' נהוג זה מעיקר הדין אין כאן לאו דבל תשחית דהותר מכללו במקום תועלת או הלכה, וקרוב דגם אם נהוג זה שלא למכור חמץ ודאי אינו מעיקר ההלכה מכ"מ כלפי מי שמחמיר בזה אין חשש בל תשחית וכו'
נראה ממנו שגם באופן שיכול לתת לאחר למכור הוא מתיר לזרוק למי שמחמיר.