מובא בשם הגרי"ז (משמר הלוי מגילה סימן יב) שבתשעה באב לא נוהג איסור בשר ויין האמור בגמ' על סעודה המפסקת [ובכל שבוע שחל בו או תשעת הימים – זה רק מנהג הראשונים].
ובזה מיושב השו"ע (תקנט, ז) שבברית נותנים ליולדת לשתות את היין. ולכאורה קשה, שאף אם מותר לה לאכול – מדוע מותר יין. וטעם הדבר ע"פ הגרי"ז (הלכות אבלות) שבסעודה המפסקת זה גדר אנינות, ובתשעה באב זהו גדר אבלות [עיי"ש]. ולפי"ז הרי אונן אסור בבשר ויין, ואבל מותר.
ובשם הגריש"א מובא (אשרי האיש או"ח ח"ג עמ' תצב) שחלק על זה, והביא או"ז שיש איסור בשר ויין.
ובדברי שי"ח הובא שבברית צריך לתת לקטן ולא לחולה. וצ"ת שם מ"ש מהשו"ע הנ"ל על יולדת.
ובזה מיושב השו"ע (תקנט, ז) שבברית נותנים ליולדת לשתות את היין. ולכאורה קשה, שאף אם מותר לה לאכול – מדוע מותר יין. וטעם הדבר ע"פ הגרי"ז (הלכות אבלות) שבסעודה המפסקת זה גדר אנינות, ובתשעה באב זהו גדר אבלות [עיי"ש]. ולפי"ז הרי אונן אסור בבשר ויין, ואבל מותר.
ובשם הגריש"א מובא (אשרי האיש או"ח ח"ג עמ' תצב) שחלק על זה, והביא או"ז שיש איסור בשר ויין.
ובדברי שי"ח הובא שבברית צריך לתת לקטן ולא לחולה. וצ"ת שם מ"ש מהשו"ע הנ"ל על יולדת.
