👑דן גור אריה 👑
Active member
כמדומני שכן חוזר לראש שומע תפילה.
ומה יהיה הדין בטעה בברכנו ונזכר אחרי הזכרת ה' קודם החתימה האם יתקן גם כאן למדני חוקיך או יסמוך על התיקונים בתחנות. הבאות?
ומה יהיה הדין בטעה בברכנו ונזכר אחרי הזכרת ה' קודם החתימה האם יתקן גם כאן למדני חוקיך או יסמוך על התיקונים בתחנות. הבאות?
למה שיחזור? (באמר משיב הרוח במקום מוריד הטל יש נידון אי צריך לחזור לאתה גיבור משום שהוא סימן קללה)
איני יודע, אך אולי דומה לשכח יעלה ויבא (בליל ראש חודש) ונזכר לאחר שאמר ברוך אתה ה' קודם שאמר המחזיר שכינתו, שאיני זוכר מה הדין שם.
ולדידי מספקא לי בהתחיל ברכנו ה' אלוקינו ונזכר, האם יאמר שוב ברך עלינו "ה' אלוקינו", וצל''ע.
אם כך אז יאמר קודם מודים
גם לענ"ד נראה כך, אלא שהסתפקתי אם דיברו בזה?
יהודה מ.
Well-known member
משנ"ב. כף החיים. עיין הלכה ברורה ח"ו עמ' קצו
יוסף דהן
Well-known member
ברב בהלכה ובאגדה כתב יאמר למדני חקיך
לא הבנתי. ברור שיאמר למדני חוקיך, השאלה מה יגיד אח"כ.
אגב, ראיתי בכמה ספרים (וסידורים) ברוב היה כתוב להגיד רק "כי אתה שומע תפילה". מעט כתבו שיחזור להתחלה או למקום אחר.
בדומה לשאלה הנ"ל, הסתפקתי היום מה הדין במי שהתחיל לומר"ברכנו" ולפני שאמר "ברוך אתה ה'" (כלומר, אחר שאמר "כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים") נזכר שצריך לומר "ברך עלינו", מה יעשה? האם יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה" ויסיים "ברוך אתה ה' מברך השנים", או שיחזור לומר מהמילים "ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה וכו'" עד הסוף, או שיחזור לתחילת "ברך עלינו".
וראיתי שבילקוט יוסף סי' קי"ז סעיף ו' כתב:
וא"כ נראה כמו הצד השני שיחזור מ"ותן טל ומטר לברכה על כל פני האדמה" וימשיך עד הסוף.
אולם, היום בשיעור השבועי אמר הרב שיש לחזור ל"ברך עלינו":
יחזור לברך עלינו.
אבל בילקו"י כתב אחרת...
כעת הראוני שהרב מאזוז בשו"ת בית נאמן ח"א סי' י"ז הערה 1 העיר על מש"כ בילקו"י:
וכנראה שמחמת כן הורה בשיעור לחזור לתחילת הברכה.
דבר נוסף.
לעניין מי ששכח לומר "ברך עלינו" ונזכר אחר שחתם "מברך השנים".
בילקו"י סי' קי"ז סעיף ו' כתב:
ובמקורות כתב:
וצריך לדעת ב' דברים:
א', בנוגע למש"כ ע"פ דעת השו"ע לומר קודם "תקע בשופר", הרי שהמאמר מרדכי בס"ק ט' כתב להדיא בדעת מרן להיפך, ואף הביא ראיות לדבריו:
כלומר, המאמר מרדכי כתב בהתחלה שמי שנזכר אחרי שחתם "מברך השנים" לפני שהתחיל "תקע בשופר", לכאו' יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה", אך אחר העיון כתב לדחות, שכל מה שפסק כן בסי' קי"ד הוא דווקא לגבי דבר שמחזירין אותו, שאז מזכיר אותו אם לא התחיל את הברכה, אבל בדבר שאין מחזירין אותו, הוי הפסק בין ברכה לברכה.
והמאמ"ר מסיק שהנידון שלנו הוא כמו דבר שאין מחזירין אותו, כיון שלמעשה הוא לא חוזר לברך עלינו אלא שואל בשומע תפילה, וא"כ לא יכול להפסיק ולומר בין ברכה לברכה.
ומביא צד לדחות ולומר שנידוננו נחשב כדבר שמחזירין אותו, כיון שסו"ס על עצם הדבר כן חוזרים והיינו שהחילוק הוא בין דבר חשוב שיש לחזור עליו לבין דבר פחות חשוב שלא חוזרים עליו, וא"כ על עצם מי שטעה ואמר "ברכנו" במקום "ברך עלינו" כן צריך לחזור ולתקן.
אך למעשה כותב המאמ"ר שעדיף לאומרו בשומע תפילה, כיון שזה לא מוסכם בפוסקים שיכול לאומרו בין ברכה לברכה. (וגם לפי הש"ס לא קיים פיתרון כזה), ולכן עדיף לאומרו בשומע תפילה שהוא וודאי תיקון שכתוב בש"ס ומוסכם בפוסקים.
ומוסיף שאין לחוש ולומר שמא ישכח לומר בשומע תפילה, ולכן עדיף שיאמר כעת, דא"כ יש להורות לו כבר עכשיו לחזור לברך עלינו, ומזה שאם המשיך (לדוגמא עד "השיבה") לא אומרים לו שיחזור לברך עלינו אלא שיאמר בשומע תפילה, משמע שלא חוששים שישכח, ומורים לו להמשיך ולברך עוד ברכות ע"ד כן שיזכור לומר בשומע תפילה. (ואע"פ שאם ימשיך יכול להיות שיאמר כמה ברכות לבטלה אם אח"כ ישכח בשומע תפילה, ואם הוא יחזור עכשיו יאמר פחות ברכות לבטלה, אעפ"כ לא אמרו לו לחזור).
וכותב במאמ"ר שאע"פ שיש מקום לדחות זה, מ"מ נ"ל עיקר כמש"כ. (לכאו' נ"ל לדחות [ואולי לכך נתכוון שאפשר לדחות] שכיון שכעת שנמצא ב"השיבה" אין לו אפשרות לתקן אלא רק בשומע תפילה, ממילא לא יורו לו לחזור ולברך ברכה לבטלה בוודאי כשאפשר שיזכור בשומע תפילה, אך אם יש לו אפשרות לתקן מיד ע"י הזכרה לפני "תקע בשופר" כן עדיף לומר שם אע"פ שזה לא מוסכם בפוסקים, כיון שכאן יש פיתרון לדבר ואפשר לחשוש לכך שישכח בשומע תפילה, כיון שיש לו תיקון לזה כעת לפי חלק מהפוסקים).
וכותב עוד שיש לכוון לזה דעת מרן ז"ל בשו"ע והטור מזה שלא כתבו את הפיתרון של לומר קודם "תקע בשופר" וכו'.
ומסיים שזהו דעתו להלכה אבל למעשה צ"ע.
וצ"ע מדוע השמיט הילקו"י את המאמר מרדכי הנ"ל, ואולי גם צריך לדעת מדוע לא פסק כמותו.
ואמנם גם המאמ"ר נשאר בצ"ע למעשה, אבל ודאי יש להתחשב בשיטתו ובמהלך שכותב, ועכ"פ להביאו.
ודבר הב' שיש ליתן עליו את הדעת בילקו"י הנ"ל, מש"כ בהערה: "ומ"מ טוב שיחזור לשאול טל ומטר, ויסויף, ורוה פני תבל ושבע את העולם כולו מטובך וכו'", מה הכוונה בדיוק.
אני הבנתי לכאו' שכוונתו שיאמר לפני תקע בשופר לא רק "ותן טל ומטר לברכה" אלא יוסיף וימשיך עד סוף הברכה, שמכיון שאני דן את הזמן שקודם תחילת ברכת "תקע בשופר" עדיין כברכת השנים, ממילא אני יכול להוסיף כבר את כל הנוסח וזה לא יהיה הפסק. ככה אני הבנתי.
אך ראיתי שבמשנ"ב מאורות סי' קי"ז סעיף ד' על משנ"ב ס"ק ט"ו, הערה 22, כתבו:
וא"כ הם הבינו שכוונת הילקו"י שאע"פ שהזכיר קודם "תקע בשופר" יש לו להזכיר גם בשומע תפילה.
וכן ראיתי שהביאו בהערות למטה ביבי"א חלק י"א סי' מ' הערה 11: "וע"ע בילקוט יוסף ח"א (עמ' רנג). ושם בהערה כתב שטוב שיחזור לשאול טל ומטר בשומע תפילה. ע"ש".
והנה אני לא מצאתי דבר זה שיש לשאול גם בשומע תפילה, ובילקו"י לא ראיתי שהזכיר בכלל שומע תפילה, רק אמר "טוב שיחזור ויוסיף", ואמנם הלשון קצת מגומגמת, אבל עדיין לא ידעתי מנין למדו בדבריו שנתכוון לומר שיש לו לשאול שוב בשומע תפילה.
וגם יתכן שהדברים לא כ"כ מסתברים, כיון שאם אנחו לא חוששים להפסק קודם "שמע קולנו" ולכן אנחנו כן שואלים שם, מה העניין לשאול שוב בשומע תפילה, הרי אין עוד דעות שיש עניין להרוויח אותם, כיון שהדעות שסוברות שיש לומר בשומע תפילה זה מכיון שחוששים להפסק שאחרי שסיימו ברכת השנים זה כבר נחשב כמו הברכה הבאה והוי הפסק, אבל אם סו"ס אנחנו למעשה לא חוששים לכך וכן שואלים שם, אז מה העניין לשאול שוב בשומע תפילה?...
ואחרי זאת ראיתי שכבר בתשובות והנהגות ח"ב סי' נ"ח:
וא"כ כבר הוא הביא את הרעיון שיאמר גם בשומע תפילה, ואמנם עדיין לא מובן מה באמת העניין בכך, ואע"פ שלא גורע, אבל מה מרוויח בכך?
וכעת הראוני שגם בהלכה ברורה (ס"ק ט"ו) כתב כן:
ובמקורות כתב:
וא"כ הביא שכן כתב מרן זצ"ל. (כנראה בתשובה בכת"י, כיון שלא ציין לאחד מספריו וגם לא מצאתי כן).
ועדיין צריך לדעת הטעם לכך, וגם האם הילקו"י באמת גם סובר כן וזה מה שנתכון לומר, כיון שמלשונו לא משמע הכי.
(ואמנם חשבתי לומר שאולי יש הבדל בין מש"כ בילקו"י החדש לבין מה שכתב בילקו"י הישן, כיון שמי שהביא כן בשמו ציין לילקו"י ח"א עמ' רנב-רנג, אמנם גם שם לא מצאתי כן לפו"ר).
לעניין מי ששכח לומר "ברך עלינו" ונזכר אחר שחתם "מברך השנים".
בילקו"י סי' קי"ז סעיף ו' כתב:
ובמקורות כתב:
וצריך לדעת ב' דברים:
א', בנוגע למש"כ ע"פ דעת השו"ע לומר קודם "תקע בשופר", הרי שהמאמר מרדכי בס"ק ט' כתב להדיא בדעת מרן להיפך, ואף הביא ראיות לדבריו:
כלומר, המאמר מרדכי כתב בהתחלה שמי שנזכר אחרי שחתם "מברך השנים" לפני שהתחיל "תקע בשופר", לכאו' יאמר שם "ותן טל ומטר לברכה", אך אחר העיון כתב לדחות, שכל מה שפסק כן בסי' קי"ד הוא דווקא לגבי דבר שמחזירין אותו, שאז מזכיר אותו אם לא התחיל את הברכה, אבל בדבר שאין מחזירין אותו, הוי הפסק בין ברכה לברכה.
והמאמ"ר מסיק שהנידון שלנו הוא כמו דבר שאין מחזירין אותו, כיון שלמעשה הוא לא חוזר לברך עלינו אלא שואל בשומע תפילה, וא"כ לא יכול להפסיק ולומר בין ברכה לברכה.
ומביא צד לדחות ולומר שנידוננו נחשב כדבר שמחזירין אותו, כיון שסו"ס על עצם הדבר כן חוזרים והיינו שהחילוק הוא בין דבר חשוב שיש לחזור עליו לבין דבר פחות חשוב שלא חוזרים עליו, וא"כ על עצם מי שטעה ואמר "ברכנו" במקום "ברך עלינו" כן צריך לחזור ולתקן.
אך למעשה כותב המאמ"ר שעדיף לאומרו בשומע תפילה, כיון שזה לא מוסכם בפוסקים שיכול לאומרו בין ברכה לברכה. (וגם לפי הש"ס לא קיים פיתרון כזה), ולכן עדיף לאומרו בשומע תפילה שהוא וודאי תיקון שכתוב בש"ס ומוסכם בפוסקים.
ומוסיף שאין לחוש ולומר שמא ישכח לומר בשומע תפילה, ולכן עדיף שיאמר כעת, דא"כ יש להורות לו כבר עכשיו לחזור לברך עלינו, ומזה שאם המשיך (לדוגמא עד "השיבה") לא אומרים לו שיחזור לברך עלינו אלא שיאמר בשומע תפילה, משמע שלא חוששים שישכח, ומורים לו להמשיך ולברך עוד ברכות ע"ד כן שיזכור לומר בשומע תפילה. (ואע"פ שאם ימשיך יכול להיות שיאמר כמה ברכות לבטלה אם אח"כ ישכח בשומע תפילה, ואם הוא יחזור עכשיו יאמר פחות ברכות לבטלה, אעפ"כ לא אמרו לו לחזור).
וכותב במאמ"ר שאע"פ שיש מקום לדחות זה, מ"מ נ"ל עיקר כמש"כ. (לכאו' נ"ל לדחות [ואולי לכך נתכוון שאפשר לדחות] שכיון שכעת שנמצא ב"השיבה" אין לו אפשרות לתקן אלא רק בשומע תפילה, ממילא לא יורו לו לחזור ולברך ברכה לבטלה בוודאי כשאפשר שיזכור בשומע תפילה, אך אם יש לו אפשרות לתקן מיד ע"י הזכרה לפני "תקע בשופר" כן עדיף לומר שם אע"פ שזה לא מוסכם בפוסקים, כיון שכאן יש פיתרון לדבר ואפשר לחשוש לכך שישכח בשומע תפילה, כיון שיש לו תיקון לזה כעת לפי חלק מהפוסקים).
וכותב עוד שיש לכוון לזה דעת מרן ז"ל בשו"ע והטור מזה שלא כתבו את הפיתרון של לומר קודם "תקע בשופר" וכו'.
ומסיים שזהו דעתו להלכה אבל למעשה צ"ע.
וצ"ע מדוע השמיט הילקו"י את המאמר מרדכי הנ"ל, ואולי גם צריך לדעת מדוע לא פסק כמותו.
ואמנם גם המאמ"ר נשאר בצ"ע למעשה, אבל ודאי יש להתחשב בשיטתו ובמהלך שכותב, ועכ"פ להביאו.
ודבר הב' שיש ליתן עליו את הדעת בילקו"י הנ"ל, מש"כ בהערה: "ומ"מ טוב שיחזור לשאול טל ומטר, ויסויף, ורוה פני תבל ושבע את העולם כולו מטובך וכו'", מה הכוונה בדיוק.
אני הבנתי לכאו' שכוונתו שיאמר לפני תקע בשופר לא רק "ותן טל ומטר לברכה" אלא יוסיף וימשיך עד סוף הברכה, שמכיון שאני דן את הזמן שקודם תחילת ברכת "תקע בשופר" עדיין כברכת השנים, ממילא אני יכול להוסיף כבר את כל הנוסח וזה לא יהיה הפסק. ככה אני הבנתי.
אך ראיתי שבמשנ"ב מאורות סי' קי"ז סעיף ד' על משנ"ב ס"ק ט"ו, הערה 22, כתבו:
וא"כ הם הבינו שכוונת הילקו"י שאע"פ שהזכיר קודם "תקע בשופר" יש לו להזכיר גם בשומע תפילה.
וכן ראיתי שהביאו בהערות למטה ביבי"א חלק י"א סי' מ' הערה 11: "וע"ע בילקוט יוסף ח"א (עמ' רנג). ושם בהערה כתב שטוב שיחזור לשאול טל ומטר בשומע תפילה. ע"ש".
והנה אני לא מצאתי דבר זה שיש לשאול גם בשומע תפילה, ובילקו"י לא ראיתי שהזכיר בכלל שומע תפילה, רק אמר "טוב שיחזור ויוסיף", ואמנם הלשון קצת מגומגמת, אבל עדיין לא ידעתי מנין למדו בדבריו שנתכוון לומר שיש לו לשאול שוב בשומע תפילה.
וגם יתכן שהדברים לא כ"כ מסתברים, כיון שאם אנחו לא חוששים להפסק קודם "שמע קולנו" ולכן אנחנו כן שואלים שם, מה העניין לשאול שוב בשומע תפילה, הרי אין עוד דעות שיש עניין להרוויח אותם, כיון שהדעות שסוברות שיש לומר בשומע תפילה זה מכיון שחוששים להפסק שאחרי שסיימו ברכת השנים זה כבר נחשב כמו הברכה הבאה והוי הפסק, אבל אם סו"ס אנחנו למעשה לא חוששים לכך וכן שואלים שם, אז מה העניין לשאול שוב בשומע תפילה?...
ואחרי זאת ראיתי שכבר בתשובות והנהגות ח"ב סי' נ"ח:
וא"כ כבר הוא הביא את הרעיון שיאמר גם בשומע תפילה, ואמנם עדיין לא מובן מה באמת העניין בכך, ואע"פ שלא גורע, אבל מה מרוויח בכך?
וכעת הראוני שגם בהלכה ברורה (ס"ק ט"ו) כתב כן:
ובמקורות כתב:
וא"כ הביא שכן כתב מרן זצ"ל. (כנראה בתשובה בכת"י, כיון שלא ציין לאחד מספריו וגם לא מצאתי כן).
ועדיין צריך לדעת הטעם לכך, וגם האם הילקו"י באמת גם סובר כן וזה מה שנתכון לומר, כיון שמלשונו לא משמע הכי.
(ואמנם חשבתי לומר שאולי יש הבדל בין מש"כ בילקו"י החדש לבין מה שכתב בילקו"י הישן, כיון שמי שהביא כן בשמו ציין לילקו"י ח"א עמ' רנב-רנג, אמנם גם שם לא מצאתי כן לפו"ר).
נושאים דומים בפורום
