יאיר יחזקאל
Active member
שלום רב,
בסימן קעד' סעיף ו', כותב מרן השו"ע שיין לפני המזון פוטר שבתוך המזון. ומובא באחרונים דזה דווקא ביין (ואף ביין יש ראשונים שחולקים) אבל בשאר משקין שאין גוררים תאוות אכילה לא שייך לומר ששייכים לסעודה וממילא טעונים ברכה אחרונה בנ"ר (מג"א ס"ק ט', ח"א ועוד).
בילקו"י על סימן זה, ס"ו, כתב דסב"ל. אבל למיעוט שכלי הבנתי שדבריו קאי על אדם ששותה מים קודם הסעודה ע"מ לפטור המשקין בתוך הסעודה (שבזה שייך יותר לומר שבאים מחמת הסעודה) ואפ"ה אמרינן סב"ל.
האם הדין יהיה שונה אם אינו שותה משקין בתוך הסעודה? (ולענ"ד כך חילק הט"ז, אע"פ שהביה"ל הביא דעתו בסתם דס"ל ששאר משקין לפני המזון שווים ליין ונפטרים בבהמ"ז, המעיין בדבריו יראה נכוחה שכתב דזה דווקא אם שותה המשקין ע"מ לפטור מה ששותה בתוך הסעודה. אבל אם כבר התחייב בנ"ר, דהיינו שלא התכוון לפטור מה שבסעודה, אין בהמ"ז פוטר).
[או שמא חיישינן לראשונים דס"ל שאפילו יין אינו נפטר בבהמ"ז, כש"כ שאר משקין? אך זה לא מוזכר בס"ק שם].
בסימן קעד' סעיף ו', כותב מרן השו"ע שיין לפני המזון פוטר שבתוך המזון. ומובא באחרונים דזה דווקא ביין (ואף ביין יש ראשונים שחולקים) אבל בשאר משקין שאין גוררים תאוות אכילה לא שייך לומר ששייכים לסעודה וממילא טעונים ברכה אחרונה בנ"ר (מג"א ס"ק ט', ח"א ועוד).
בילקו"י על סימן זה, ס"ו, כתב דסב"ל. אבל למיעוט שכלי הבנתי שדבריו קאי על אדם ששותה מים קודם הסעודה ע"מ לפטור המשקין בתוך הסעודה (שבזה שייך יותר לומר שבאים מחמת הסעודה) ואפ"ה אמרינן סב"ל.
האם הדין יהיה שונה אם אינו שותה משקין בתוך הסעודה? (ולענ"ד כך חילק הט"ז, אע"פ שהביה"ל הביא דעתו בסתם דס"ל ששאר משקין לפני המזון שווים ליין ונפטרים בבהמ"ז, המעיין בדבריו יראה נכוחה שכתב דזה דווקא אם שותה המשקין ע"מ לפטור מה ששותה בתוך הסעודה. אבל אם כבר התחייב בנ"ר, דהיינו שלא התכוון לפטור מה שבסעודה, אין בהמ"ז פוטר).
[או שמא חיישינן לראשונים דס"ל שאפילו יין אינו נפטר בבהמ"ז, כש"כ שאר משקין? אך זה לא מוזכר בס"ק שם].
נערך לאחרונה:
