• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ברכה על מעדן כקינוח סעודה

shahar

New member
שלום רב
למיטב הבנתי אנחנו דנים מעדן כספק משקה ולכן לא מברכים עליו ברכה אחרונה כשנאכל ביותר משיעור שתיית רביעית.
לאור האמור, האם אין לברך שהכל על מעדן הנאכל כקינוח סעודה שמא הוא משקה (וביותר בשבת שיש קידוש הפוטר את המשקים) ?
הערה לצורך הבנה: על גלידה לא מברכים בסעודה כי למעשה היא מים קפואים ועתידה להיות נוזל מחוץ למקפיא, מעדן לא יהפוך לנוזל גם אם ישאר מחוץ למקרר.
תודה רבה
 
ב"ה
שלום וברכה,
יש שני נידונים בסוגיא זו,
וראה בזה מה שהעלתי בעניותי ונדפס באור השבת גליון 13 אות ג' (וע"ע שם הע' 45), והנני לצרפו, יעויין שם,

וע"פ האמור שם יש לומר, שגם בנידון שלפנינו המעדן לכאורה מצד אחד נידון כ"מאכל", מצד היותו סמיך ועב, (ולא כ"משקה" שהוא דליל), ולכן לענין ברכה אחרונה יש להתייחס אליו כמאכל, ומצד שני לגבי הפעולה שהוא עושה עימו יש להחשיב אותה כ"שתיה" לפי שאינו לועס בשיניים, (ולא כ"אכילה" שהיא לעיסה בשיניים). ומעתה יש לברך עליו בסעודה לפי זה,

אלא שעדין לבי מגמגם בזה אם אכן נחשב סמיך ועב, דלכאורה לא דמי לאורז מבושל, גרבר, פירי, וכדומה, שיסודם "מאכל" אלא שנתרככו, ולכן כל שלא נעשו דלילים אלא יש בהם סמיכות עדין תורת מאכל עליהם, ובפרט זה מורגש בסמיכות שיש שם גוף המאכל, משא"כ מעדן, שמנת, ודומיו, שיסודם במשקה, שהעמידוהו ונתקשה מעט עד שאינו נוזלי, אבל לא מורגש שום קשיחות וסמיכות של גוף של מאכל בתוכו, אלא מורגש נוזל שמעט קיבל יציבות ותו לא, דלכאורה בזה לא איירי בחזו"ע שם, ודו"ק. ולפי זה אין לברך על מעדן או שמנת לאחר הסעודה אף כשאוכל לקינוח, דתורת "משקה" עליו,

ולכן למעשה לענ"ד שב ואל תעשה עדיף, ויש להתייחס לזה כמשקה לכל הפחות מספק, ודו"ק.

בברכה רבה
 

קבצים מצורפים

  • 13 עלון אור השבת - יתרו - טו-בשבט תשפב - להדפסה צבעוני.pdf
    1.4 MB · צפיות: 2
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון