ברכת הגומל לקטן

[יהודה מ.]

כתב מרן רבינו הגדול בספרו חזו"ע ברכות (עמ' שמט) שקטן יכול לברך ברכת הגומל בשם ומלכות.
וטעמא דמילתא שכתב בפוסקים שכן המנהג.
השאלה שלי אם מישהו יודע מקום שנוהגים שקטן מברך הגומל???

 

[בנימין לוריא]

אולי ראה כאן.

 

[יהודה מ.]

השאלה שלי אם מישהו יודע מקום שנוהגים שקטן מברך הגומל???

 

[תלמיד מר"ן]

ראה למרן שליט"א בילקו"י או"ח ח"ג עמ' יט-כ-כב שהאריך בזה

 

[ניסן נתיב]

השאלה שלי אם מישהו יודע מקום שנוהגים שקטן מברך הגומל???

מה אתה שואל? באיזה מקרה? באיזה מקום בפועל בארץ?
מקרה - כל מקרה, למעט נסיעה מעיר לעיר (כפי שהביא מרן זצ"ל דאיכא ס"ס).
בארץ - כל מקום שמגדיר עצמו שנוהג ע"פ דעת מרן זצ"ל, לכאורה

 

[יהודה מ.]

באיזה מקרה?

כוונתי שאם בפועל לא נהגים אז אין לנהוג כן מאחר וזה תלוי במנהג.
היכן כתב מרן ס"ס על נסיעה?

 

[להנחיל אהבי י"ש]

מרן זצוק"ל הביא בחזו"ע ברכות עמ' שמט שקטן יברך ברכת הגומל בלי חילוק של מקום שנהגו או לא , האם מרן הראשון לציון שליט"א חזר בו מהלכה זו ופוסק כמו מרן זצוק"ל או לא ?

 

[להנחיל אהבי י"ש]

@מורשת מרן אולי כבודו יודע ?

 

[מורשת מרן]

@מורשת מרן אולי כבודו יודע ?

מרן שליט"א דיבר על זה בלוויין בשנים האחרונות.
ואם זכרוני אינו מטעה בי לא חילק בין מקום שנהגו ללא נהגו, ואדרבה הורה שיכול לברך.

 

[להנחיל אהבי י"ש]

הרב אולי יכול למצוא את המקור? @בנימין לוריא
או שזה בשו"ת הראשון לציון

 

[תלמיד מר"ן]

הרב אולי יכול למצוא את המקור? @בנימין לוריא
או שזה בשו"ת הראשון לציון

ראה למרן שליט"א בילקו"י או"ח ח"ג עמ' יט-כ-כב שהאריך בזה

 

[בנימין לוריא]

הרב אולי יכול למצוא את המקור? @בנימין לוריא

עלון בית מרן וירא תשע"ח:

במדבר תש"פ:

עלון השיעור השבועי אחרי מות תשפ"ד:

 

[הלכה צרופה]

כוונתי שאם בפועל לא נהגים אז אין לנהוג כן מאחר וזה תלוי במנהג.

נחדד את השאלה יותר -

הרי הבא"ח פרשת עקב אות ד' כתב להדיא שזה תלוי במנהג, ובמקום שיש מנהג יברך ובמקום שאין מנהג ידוע יברך בלי שם ומלכות כדי לחוש לסברת החולקים.

ובאמת רואים בגדולי הפוסקים, שכל אחד במקומו נהגו אחרת. החיד"א מעיד שהמנהג במקומם היה שהקטן מברך. וכ"כ בחסד לאלפים. ואילו השערי תשובה כתב שבמקומם נהגו שאין הקטן מברך.
וגם הכף החיים כתב להדיא שבארץ ישראל המנהג שלא לברך. ואילו מרן בחזו"ע כתב שהמנהג שהקטן מברך הגומל.

והפלא הוא, שהרי לא ראינו בשום מקום שנוהגים כן. בפרט שהכה"ח העיד שבארץ ישראל לא נהגו כן.
ולכן לדעת מרן ע"ה אין צריך לחשוש לסב"ל כי לדעתו המנהג לברך. וכ"כ באול"צ ח"ב פמ"ו.
וצריך לברר כעת מדוע מרן זצ"ל ורבינו הגרב"צ נקטו בפשיטות שכך המנהג בא"י - כאשר המציאות אינה כן.

אולי בזה אתי שפיר דבילקו"י מבואר דלא כמו שכתב אביו זצ"ל, אף שבכל מקום כנודע הולך בדרכו ובהלכותיו, דכיון שמרן זצ"ל הורה לברך בגלל שהסתמך על המנהג, ובמקום מנהג ל"א סב"ל, הרי כיון שבמציאות רואים שהמנהג אינו כן, לכן פסק דלא כאביו. ודו"ק.

 

[בנימין לוריא]

וצריך לברר כעת מדוע מרן זצ"ל ורבינו הגרב"צ נקטו בפשיטות שכך המנהג בא"י - כאשר המציאות אינה כן.

גם כתוב שהמנהג לומר הרשעה בחיריק, וכן נאמר שהמנהג לברך "משנה הבריות" כל 30 יום, וגם כתוב שהמנהג לשבת בזמן הברכות על תקיעת השופר.

 

[הלכה צרופה]

ושו"ר בשו"ת הראשון לציון ח"ב (סי' כו עמ' קב) שכתב דהיות ובחזו"ע העלה שקטן מברך ברכת הגומל - משנה אחרונה עיקר. ואף שבאמת לא ראינו מעולם שקטן בירך הגומל, מ"מ אם ירצו איזה קהל שהקטן יעלה ויברך הגומל, אה"נ למונעו מכך. עכ"ד.

והוא פלא גדול, הרי אם אין המנהג כן, למה יוכל לברך, ולמה שלא נחשוש לסב"ל?!!! אתמהה!

ועוד יש לתמוה במה שכתב בס' ברכה נאמנה סי' ריט ס"ב שאף שברוב המקומות לא ראינו שקטן מברך הגומל, מ"מ מאחר שהרבה העידו שהיה מנהג בין הספרדים שקטן מברך, במקום שרוצים לעלותו לברך בפני עשרה, יכולים לנהוג כן אף לכתחילה, עכ"ד.

ותמוה מאד, למה להקיש מאותם מקומות שנהגו גם למקומות שלא נהגו.
הרי אם הטעם שסומכים לברך הוא משום שבמקום מנהג ל"א סב"ל, א"כ איך אפשר להקיש ממקום אחד למקום אחר.
והרי מפורש בבא"ח שתלה זאת במנהג, והיכן שאין מנהג ברור יש לחוש לדעת החולקים.

 

[בנימין לוריא]

אם ירצו איזה קהל שהקטן יעלה ויברך הגומל, אה"נ למונעו מכך

לא רק שלא למונעו, אלא שבשיעור השבועי נאמר:

 

[להנחיל אהבי י"ש]

הרב @בנימין לוריא שליט"א ה' יברך אותך .
מתי יוצא ילקוט יוסף ברכות על סימן רי"ט ?

 

[תלמיד מר"ן]

ושו"ר בשו"ת הראשון לציון ח"ב (סי' כו עמ' קב) שכתב דהיות ובחזו"ע העלה שקטן מברך ברכת הגומל - משנה אחרונה עיקר. ואף שבאמת לא ראינו מעולם שקטן בירך הגומל, מ"מ אם ירצו איזה קהל שהקטן יעלה ויברך הגומל, אה"נ למונעו מכך. עכ"ד.

והוא פלא גדול, הרי אם אין המנהג כן, למה יוכל לברך, ולמה שלא נחשוש לסב"ל?!!! אתמהה!

ועוד יש לתמוה במה שכתב בס' ברכה נאמנה סי' ריט ס"ב שאף שברוב המקומות לא ראינו שקטן מברך הגומל, מ"מ מאחר שהרבה העידו שהיה מנהג בין הספרדים שקטן מברך, במקום שרוצים לעלותו לברך בפני עשרה, יכולים לנהוג כן אף לכתחילה, עכ"ד.

ותמוה מאד, למה להקיש מאותם מקומות שנהגו גם למקומות שלא נהגו.
הרי אם הטעם שסומכים לברך הוא משום שבמקום מנהג ל"א סב"ל, א"כ איך אפשר להקיש ממקום אחד למקום אחר.
והרי מפורש בבא"ח שתלה זאת במנהג, והיכן שאין מנהג ברור יש לחוש לדעת החולקים.

למה תמוה ?
אפשר שמדין חינוך יברך.

 

[הלכה צרופה]

למה תמוה ?
אפשר שמדין חינוך יברך.

לא דומה כלל לשאר ברכות שמדין חינוך מרגילים אותו, והיינו טעמא, מאחר שבתופס הברכה מופיע לשון "חייבים", והרי קטן אינו בר עונשים עד גיל מצוות, ויש בזה אריכות עצומה בפוסקים, עי' בפתח הדביר ובמהר"ם מניץ ובחזו"ע ועוד... כתבתי בתמצית הענין.
ולכן חייבים להגיע למנהג.

 

[להנחיל אהבי י"ש]

תשובת מרן שליט"א בנושא