כעת ראיתי שבהליכות ברכות כתב שלכו"ע (גם למי שסובר שיש לברך על הגלידה בסעודה) מי שבירך על היין כבר פטר את הגלידה ולא יברך עליה.
וכן בהלכה ברורה הביא שמרן זצ"ל בירך עךל הגלידה בסעודה, אך בשבת שמר לאחרי הסעודה מפני היין. (ואולי עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה...)
וב"שערי הברכה" כתב שלכו"ע (גם למי שסובר שאין לברך על הגלידה בסעודה) מי שבירך על היין צריך לברך גם על הגלידה.
את האמת, מסברא, כרגע אני מבין את הדין האחרון, שכן מה שיין פוטר את שאר המשקים זה מכיון שהוא ראש לכל המשקים וחשוב מכל המשקים וששאר המשקים נלווין ליין ומגיעים ביחד איתו וכו', אבל בוודאי שזה רק בדבר שהוא בתורת משקה ושותים אותו בדרך שתיה, שאז היין חשוב לו, אבל גלישה, אף אם נאמר או נחשוש שהוא בתורת שתיה ולכן לא נברך עליה בסעודה, מ"מ לעניין שהיין יפטור אותה כדין שאר משקים וכו', לא נראה שנאמר כן.