בחזו"ע חנוכה (דיני ברכת הלבנה הלכה יא) קהל שנקבצו ובאו במוצאי שבת לקדש הלבנה, בעת שהירח מאיר וזורח, אף על פי שחסרות מספר שעות להשלמת שבעה ימים שלמים מן המולד, אע"פ כן נוהגים לברך ברכת הלבנה ויש להם על מה שיסמוכו. ע"כ. ומשמע דוקא במוצ"ש.
אמנם בהערות חלק מהפוסקים שהביא משמע דלאו דוקא במוצ"ש אלא ה"ה בחול. וחלקם כתבו במוצ"ש שבזה הוי מבושם ורוב הציבור מגיע.
האם מרן התכוון במוצ"ש בדוקא או לא?
ראיתי בספר הליכות מלכי בקודש עמ' כה שדעת מרן שבחורף אפשר להקל אף אם חסרות כמה שעות. ולא ברור אם התכוון דוקא למוצ"ש או לימות החול.
גם במעין אומר כתב בשמו שעיקר הסיבה שמותר הוא בחורף. אבל בקיץ יש לחכות. אך בחזו"ע בהלכה לא משמע כן.
אחד הטענות של מרן הוא דעת הרמ"ע מפאנו שסובר שאפשר לברך בליל ז'. אך מרן החיד"א (ברכ"י ס' תכו ס"ק ד ד"ה ומ"כ הרמ"ע) חלק עליו וכתב שאינו נראה כמבואר בתשובת מהר"י גיקיטליי"א. ע"ש. ועפ"ז כתב במורה באצבע (סימן ו אות קפב) לא יברך ברכת הלבנה עד שיעברו ז' ימים שלמים מעת המולד. ע"ש. אפשר שכל זה בא לאפוקי מהרמ"ע, שאין לברך בליל ז' אלא רק בליל ח', כעבור שבעה ימים מהמולד. אך לא כתב ימים שלמים מעת לעת, אלא כיון שהגיע ליל ח' אע"פ שחסר כמה שעות שפיר דמי גם לחיד"א.
אמנם בהערות חלק מהפוסקים שהביא משמע דלאו דוקא במוצ"ש אלא ה"ה בחול. וחלקם כתבו במוצ"ש שבזה הוי מבושם ורוב הציבור מגיע.
האם מרן התכוון במוצ"ש בדוקא או לא?
ראיתי בספר הליכות מלכי בקודש עמ' כה שדעת מרן שבחורף אפשר להקל אף אם חסרות כמה שעות. ולא ברור אם התכוון דוקא למוצ"ש או לימות החול.
גם במעין אומר כתב בשמו שעיקר הסיבה שמותר הוא בחורף. אבל בקיץ יש לחכות. אך בחזו"ע בהלכה לא משמע כן.
אחד הטענות של מרן הוא דעת הרמ"ע מפאנו שסובר שאפשר לברך בליל ז'. אך מרן החיד"א (ברכ"י ס' תכו ס"ק ד ד"ה ומ"כ הרמ"ע) חלק עליו וכתב שאינו נראה כמבואר בתשובת מהר"י גיקיטליי"א. ע"ש. ועפ"ז כתב במורה באצבע (סימן ו אות קפב) לא יברך ברכת הלבנה עד שיעברו ז' ימים שלמים מעת המולד. ע"ש. אפשר שכל זה בא לאפוקי מהרמ"ע, שאין לברך בליל ז' אלא רק בליל ח', כעבור שבעה ימים מהמולד. אך לא כתב ימים שלמים מעת לעת, אלא כיון שהגיע ליל ח' אע"פ שחסר כמה שעות שפיר דמי גם לחיד"א.
