ברכת לישב בסוכה - עניית נשים

[משה ברגמן]

אתם יודעים שהילקו'י עצמו פסק קסז יד שאמן לא הפסק מחמת ספק ע''פ מאירי
כלומר שאם ברכתי שהכל ועניתי לעצמי אמן אני אשתה ולא אברך שוב
ולכאו' זו סתירה ?

אין שום סתירה. גם בסוכה אם ענתה אמן היא לא תברך שוב. רק שעדיף לא לענות או לא לשתות.

 

[יוסף דהן]

אין שום סתירה. גם בסוכה אם ענתה אמן היא לא תברך שוב. רק שעדיף לא לענות או לא לשתות.

אך הרב ראובן מיארה כתב על דברי חזו'ע שזה לאו דוקא
אני לא מעז לכתוב אך לשיטתו
יש לברך ראה מצו'ב

אמן על לישב בסוכה

מדוע מרן פסק בחזון עובדיה שאשה לא תענה אמן על לישב בסוכה בקידוש שהרי אם תענה אזי עשתה הפסק ואינה יכולה לשתות מהיין הרי שתיית היין ע"י שאר האנשים הוא למצוה מן המובחר, ועניית אמן היא חובה א"כ תענה אמן ולא תשתה

forum.moreshet-maran.com

 

[בנימין לוריא]

אתם יודעים שהילקו'י עצמו פסק קסז יד שאמן לא הפסק מחמת ספק ע''פ מאירי
כלומר שאם ברכתי שהכל ועניתי לעצמי אמן אני אשתה ולא אברך שוב
ולכאו' זו סתירה ?

זו לא סתירה. אה"נ מי שענתה אמן, אם רוצה בכ"ז לשתות, אין לה לברך משום סב"ל.

 

[יוסף דהן]

זו לא סתירה. אה"נ מי שענתה אמן, אם רוצה בכ"ז לשתות, אין לה לברך משום סב"ל.

אז יש לתקן את הרב מיארה

 

[משה ברגמן]

אז יש לתקן את הרב מיארה

כוונת הראשל כמו שכתבת שמה.

 

[יוסף דהן]

כוונת הראשל כמו שכתבת שמה.

שאם תרצה לטעום לא תברך?

 

[משה ברגמן]

שלא לטעום. אבל מי שלא תשמע שתשתה בלי לברך. אבל עדיף שלא לענות אמן.

 

[יוסף דהן]

הוא גם כתב הילקו'י קצת על זה בילקו' יו''ט

 

[אדם פשוט]

שלום חברי. אני לא כל כך תלמיד חכם כמוכם לפלפל בפלפולים, אולם תמיד היה לי קושיא עצומה על פסקו של מרן זיע"א בענין זה, שאשה לא תענה אמן על ברכת לישב בסוכה בשעת הקידוש משום הפסק. דלכאורה פסק זה הוא פסק מחודש לגמרי, כי לא ראינו ולא שמענו מעולם מאות שנים מפי אבותינו וחכמינו הן בכתב והן בעל פה שהזהירו על זה. כי שאל נא לימים ראשונים אבותינו וזקנינו לא שמענו שבעל הבית בשעת הקידוש ביו"ט הזהיר לאשתו ולבנותיו שלא יענו אמן על ברכת לישב בסוכה, ואם היה הדין זה נכון לא היו שותקים ממנו כל החכמים והרבנים והגדולים במשך מאות שנים, ומה ידענו אנחנו שלא ידעו הם. וכבר ראיתי בספר יביע אומר (ח"ט סי' ס) וחזו"ע (סוכות עמוד קמט) שחידש דין זה מדעתו על פי דברי השואל בשו"ת הר צבי שכתב כן לענין ברכת שהחיינו בקידוש, שאם בירכו שהחיינו בשעת הדלקת הנרות שלא יענו אמן על שהחיינו של הקידוש מטעם הפסק, מזה למד הגר"ע יוסף זצ"ל שהוא הדין לברכת לישב בסוכה שנחשב הפסק כיון שאינן חייבות במצות סוכה. זה הכל. נראה ברור שהוא חידש דין זה מעצמו, ולא קיבל אותו בקבלה ומסורת. וזה בעצם מפריע לי מאד, כי זה לא דבר חדש שלא היה לעולמים שצריכים עכשיו לדון בו לכאן או לכאן, כמו שמתעסקים עכשיו בענין ברכת הבמבה. זה דין פשוט בקידוש של יו"ט בחג הסוכות שכל בית ישראל מקיים כבר אלפי שנים דור דור משפחה ומשפחה, שבעל הבית מקדש בסוכתו סדרה של ברכות על הסדר שקבעו חז"ל, ברכת היין ברכת היום ברכת הסוכה ושהחיינו, ומכוין להוציא בניו ובני ביתו כולל אשתו ובנותיו, ולא היה ולא נמצא מי שעורר על זה שהנשים לא יענו אמן על ברכת לישב בסוכה. אשמח מאד לשמוע ממי שיש לו תגובה על הערה זו. ממני הקטן אדם פשוט.