מחילה, ראה בספר ברכת הבית שהביא שם, שכותב שהכל תלוי ברוב.
וראה שם עמ' רפו, שכתב שרוב אורז נחשב כאילו זה "רק" אורז, כי קיי"ל בכל התורה רובו ככולו.
א"כ גם כאן עם הרוב נחשב כהכל זה אומר שמבחינת ההלכה אין כאן מיעוט ואיך יברך עליו?
אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
וראה שם עמ' רפו, שכתב שרוב אורז נחשב כאילו זה "רק" אורז, כי קיי"ל בכל התורה רובו ככולו.
א"כ גם כאן עם הרוב נחשב כהכל זה אומר שמבחינת ההלכה אין כאן מיעוט ואיך יברך עליו?
י.א. ישראל
Active member
מי זה הספר הזה?מחילה, ראה בספר ברכת הבית שהביא שם, שכותב שהכל תלוי ברוב.
וחוץ מזה וכי מה שהוא כותב זה הלכה למשה מסיני?
בפוסקים אחרים מבואר לא כך, וזה פשט הסוגיא
מרן זיע"א הביאו שם!מי זה הספר הזה?
וחוץ מזה וכי מה שהוא כותב זה הלכה למשה מסיני?
בפוסקים אחרים מבואר לא כך, וזה פשט הסוגיא
כנראה לא קראת את ההערה.
י.א. ישראל
Active member
קראתי ולא שמתי לב לשם הספר, עכ"פ פשט הסוגיא אינו תלוי ברוב (ואולי אם כבר רוב הוא סימן ולא סיבה, דהיינו באופן שהרוב בא להטעים את המיעוט לדוגמא, וודאי הוא טפל...)כנראה לא קראת את ההערה.
לא יודע איפה למדת את הסוגיא.קראתי ולא שמתי לב לשם הספר, עכ"פ פשט הסוגיא אינו תלוי ברוב (ואולי אם כבר רוב הוא סימן ולא סיבה, דהיינו באופן שהרוב בא להטעים את המיעוט לדוגמא, וודאי הוא טפל...)
אבל גם מרן זיע"א שם בעמ' רפו לגבי ברכות כותב שזה כלל בכל התורה רובו ככולו.
וגם המשנ"ב בריש סי' ריב כותב שתמיד הרוב הוא העיקר.
ורק בביאור הלכה מביא את הדרך החיים שסובר שמיעוט שהוא עיקר אצלו מברכים עליו.
והגרח"ק בשונה הלכות נקט דהיינו רק כשהרוב "משמש" את המיעוט. וכ"כ בוזאת הברכה (עמ' 264) משם הגריש"א.
ובשו"ת שבט הלוי (הו"ד בהלכ"ב שם סס"ק יב) כ' שאין דברי הביאוה"ל בדרך החיים מוכרחים.
י.א. ישראל
Active member
ידידי הטוב יעיין שוב במג"א והמשנ"ב (רי"ב סק"א) ושם נתבאר להדיא שאם המיעוט הוא העיקר עבורו מברך עליו ופוטר את הרוב הטפל...לא יודע איפה למדת את הסוגיא.
אבל גם מרן זיע"א שם בעמ' רפו לגבי ברכות כותב שזה כלל בכל התורה רובו ככולו.
וגם המשנ"ב בריש סי' ריב כותב שתמיד הרוב הוא העיקר.
מגן אברהם סימן ריב ס"ק אידידי הטוב יעיין שוב במג"א והמשנ"ב (רי"ב סק"א) ושם נתבאר להדיא שאם המיעוט הוא העיקר עבורו מברך עליו ופוטר את הרוב הטפל...
וכל שהוא הרוב הוא העיקר כמ"ש סי' ר"ח ס"ז וכל שיש בו מה' מינין אזלינן בתרייהו כמ"ש שם ס"ב, ובלבד שיהא בהם ממש אבל עם ערבו במים עד שהוא רך מברך שהכל ע"ש ס"ו ועמ"ש ססי' ר"ד:
משנה ברורה סימן ריב ס"ק א
אם העיקר מעורב - כגון כל תערובות שני מינים שהאחד הוא העיקר והשני אינו בא אלא לתקנו ולהכשירו או אפילו שניהם עיקרים אלא שהאחד מרובה מחבירו הרוב הוא העיקר כמ"ש סימן ר"ח ס"ז ואפילו כל מין ומין עומד בפני עצמו וניכר נמי בתר רוב אזלינן וע"כ בפורים שמרקחין שומשמין בדבש ומערבין בהם פתיתי אגוז כל שרוב שומשמין בתר העיקר אזלינן ומברך פרי האדמה ומיהו כ"ז דוקא בששניהם הוא דבר חשוב הא אם אחד מהן אינו דבר חשוב אף שהוא הרוב בטל הוא לגבי מיעוט החשוב דהוא העיקר ועיין סימן ר"ד סי"ב ובמש"כ שם.
ואם כוונתך לדייק ממש"כ דדוקא ששניהם דבר חשוב, עי' במקורו שהוא הפמ"ג, שהיינו שהדבר אינו חשוב מצד עצמו. (מים, המעורבים עם יין). אבל חציל חשוב מצד עצמו. (צא וראה שכיום חלק ניכר מהסלטים הם מחצילים).
י.א. ישראל
Active member
אין זה דיוק אלא מפורש, וכמו כן אין שום צד סברא לחלק בין חשוב מצ"ע או מצד זה שהוא עיקר בשבילי כעת והשני בא להטעים ועצם זה שהוא עיקר הופך אותו לחשוב... ושו"ר שכ"כ להדיא בהליכות ברכות עמ' ערב, ע"ש. ולענ"ד זה פשוט.ומיהו כ"ז דוקא בששניהם הוא דבר חשוב הא אם אחד מהן אינו דבר חשוב אף שהוא הרוב בטל הוא לגבי מיעוט החשוב דהוא העיקר
איזה מזל שאתה מעיין במקומות אחרים במקום לעיין במקור שהביא המשנ"ב.אין זה דיוק אלא מפורש, וכמו כן אין שום צד סברא לחלק בין חשוב מצ"ע או מצד זה שהוא עיקר בשבילי כעת והשני בא להטעים ועצם זה שהוא עיקר הופך אותו לחשוב... ושו"ר שכ"כ להדיא בהליכות ברכות עמ' ערב, ע"ש. ולענ"ד זה פשוט.
זאת מלבד שלא ענית על שום דבר שהבאתי מלבד זאת. (כולל המג"א שאתה הבאת שכותב לא כמוך).
י.א. ישראל
Active member
ראשית שפת הוויכוח שלך איננה מתאימה למו"מ בהלכה כראוי לפורום מכובד ואשמח אם תרצה לדון בכובד ראש בדבר ה' זו הלכה, ולא להתייחס בביטול ובזלזול כלפי מי שלא חושב כמוך...איזה מזל שאתה מעיין במקומות אחרים במקום לעיין במקור שהביא המשנ"ב.
זאת מלבד שלא ענית על שום דבר שהבאתי מלבד זאת. (כולל המג"א שאתה הבאת שכותב לא כמוך).
ולגופו של עניין:
המג"א כותב להדיא (אחרי מה שהדגשת) שבדבר שהוא עיקר מצ"ע כמו לדוגמה ה' מיני דגן מברך עליו אפילו שאינו רוב, והן הן הדברים לכל עיקר וטפל לפי דיניו, ודוק היטב.
ולגבי מקור המשנ"ב, לא חלקתי על מה שכתוב בפמ"ג אלא רק אמרתי שהוא הדין לכל שאר כללי עיקר וטפל כגון להטעים וכו', וציינתי שכן הבין גם בס' הליכו"ב...
דין כל שיש בו מין דגן נאמר רק במין דגן, ולא בשאר דברים.המג"א כותב להדיא (אחרי מה שהדגשת) שבדבר שהוא עיקר מצ"ע כמו לדוגמה ה' מיני דגן מברך עליו אפילו שאינו רוב, והן הן הדברים לכל עיקר וטפל לפי דיניו, ודוק היטב.
ואם כדבריך מהו שכתב "וכל שהוא הרוב הוא העיקר", היה לו לכתוב ובדך כלל'ומסתמא וכד', ולא לשון ברורה וחדה כזו.
אתה מסביר אותו לא כמו שהוא כותב, עי' בדבריו שכותב להדיא שהוא רק בדבר שאין לו חשיבות מצד עצמו.ולגבי מקור המשנ"ב, לא חלקתי על מה שכתוב בפמ"ג אלא רק אמרתי שהוא הדין לכל שאר כללי עיקר וטפל כגון להטעים וכו', וציינתי שכן הבין גם בס' הליכו"ב...
תעיין בדברי הפמ"ג, ותבאר לנו את דבריו, לפי הבנתך והבנת ההליכות ברכות.אתה מסביר אותו לא כמו שהוא כותב, עי' בדבריו שכותב להדיא שהוא רק בדבר שאין לו חשיבות מצד עצמו.
י.א. ישראל
Active member
מה מקורו? כי לע"ע אינני מוצא פמ"ג כזהתעיין בדברי הפמ"ג,
ובכל זאת כתבת:מה מקורו? כי לע"ע אינני מוצא פמ"ג כזה
בלי לראות בכלל מה כתב?לא חלקתי על מה שכתוב בפמ"ג אלא רק אמרתי שהוא הדין לכל שאר כללי עיקר וטפל כגון להטעים וכו'
ואגב לגבי ברכת המוסקה כותב בהליכות ברכות שמברך אדמה.ושו"ר שכ"כ להדיא בהליכות ברכות עמ' ערב, ע"ש. ולענ"ד זה פשוט.
י.א. ישראל
Active member
כדאי הוא המשנ"ב להאמין לו שדייק בדבריו מספיקבלי לראות בכלל מה כתב?
ואולי כבודו לא יודע היכן הוא נמצא ואעפ"כ דוחה דברינו...?
ובהליכו"ב לשיטתו שלא לברך על כל מין ומין, וגם נקט שם שהעיקר זה הבשר, אך דעתו שם להדיא שתלוי בכל אדם, ועכ"פ למרן זיע"א אינו כן כידוע הא יכול לברך על כל מין ומין.
נערך לאחרונה:
מרן זיע"א הביאו שם!
כנראה לא קראת את ההערה.
לא יודע איפה למדת את הסוגיא.
איזה מזל שאתה מעיין במקומות אחרים במקום לעיין במקור שהביא המשנ"ב.
זאת מלבד שלא ענית על שום דבר שהבאתי מלבד זאת. (כולל המג"א שאתה הבאת שכותב לא כמוך).
זו דרכה של תורה?!?!ובכל זאת כתבת:
בלי לראות בכלל מה כתב?
אן דייק בדבריו. וכתב "אינו דבר חשוב".כדאי הוא המשנ"ב להאמין לו שדייק בדבריו מספיק
ואולי כבודו לא יודע היכן הוא נמצא ואעפ"כ דוחה דברינו...?
ובהליכו"ב לשיטתו שלא לברך על כל מין ומין, וגם נקט שם שהעיקר זה הבשר, אך דעתו שם להדיא שתלוי בכל אדם, ועכ"פ למרן זיע"א אינו כן כידוע הא יכול לברך על כל מין ומין.
הפמ"ג נמצא בפתיחה להל' ברכות אות יא. ע"ש.
לא, דרכה של תורה זה לכתוב מה שרוצים בדברי הפוסקים בלי לראות אותם ואת מקורותיהם בפנים...זו דרכה של תורה?!?!
שלמה טולידאנו
Member
לענ"ד מוכח להדיא בביאור הלכה (ריש סימן ריב) בשם הדה"ח, שכל שדעתו על המיעוט, והרוב בא לשמש את המיעוט (להטעים\לתקן וכיו"ב), מברך על המיעוט שהוא בשבילו העיקר, וכלשונו בסוף דבריו "ובסתם, מה שהוא הרוב הוא העיקר" ע"ש. דהיינו גדר הדברים שדין רוב נאמר בסתמא, אך באופן שהמיעוט עיקר בשבילו, הוא העיקר. ובס' וזאת הברכה האריך בזה (בפי"ב, ובבירור הלכה כ) וכן הוכיח והסיק למעשה, עיי"ש בטוטו"ד. והן אמת שמרן רבנו זצוק"ל הזכיר הרבה פעמים רוב, אך מאידך תמיד מזכיר גם דעת האוכל, ולכאורה לא פליג בזה, וסב"ל. ועוד חזון למועד להאריך בזה אי"ה. ועל כן גם בנ"ד ובכיו"ב יהיה הכל תלוי בדעת האוכל ולא ברוב ומיעוט, שיש שהבשר עיקר והחציל רק מטעים, ויש להיפך, ויש ששתיהם עיקר בשבילו, ובכה"ג ידוע דעת מרן זצוק"ל כמו שכבר הזכירו כאן שיברך על כאו"א, כן נ"ל לפקו"ד.
