אבל השו"ע כותב יר"ש יצא ידי כולם וכו'לבני ספרד הדבר מותר כפי שמבואר בבית יוסף בהדיא..
שלחו בעבר בפורום הנ"ל, שיעור של הרב ללוש בזה, ונטה להחמיר מחמת מחלוקת.זה במקומות בפנים שנחלקו האם הם אחת הפאות או לא אך עיין בבית יוסף שכותב בהדיא שהמקןם הזה בכלל לא פאה.. מוכיח ששבולת זה הסנטר ולא הגרון.. וגם במאירי מבואר דנהגו לגלח את הגרון בתער.. וכן הכריעו כמה אחרונים בזמנינו להתיר כרגע איני זוכר בעל פה מי הם..
אשמח מאוד אם תשלח לי את התשובה במייל שלי,הרב ללוש תלמיד חכם עצום ובוודאי שאיני בא לחלוק עליו, אך כתבתי תשובה ארוכה על זה שלצערי אין לי אפשרות להעלות אותה, אך בעיקרון כל הראשונים חוץ מרבנו חננאל סוברים שהגרון לא בכלל פאות הזקן, וגם את רבנו חננאל הבית יוסף כותב בהדיא שלא סובר ככה בכלל אלא רק חלק מהראשונים סוברים כך בדעת רבנו חננאל, והמאירי כותב בהדיא שנהגו לגלח את הגרון בתער, והגרא להלכה גם פוסק לא כרבנו חננאל , ולכן העלנו להקל בזה מצד ההלכה . מכל מקום ודאי שהמחמיר תבוא עליו ברכה
תעלה אותה ישר מהוורד במלל בלי קובץתשובה ארוכה על זה שלצערי אין לי אפשרות להעלות אותה
לבני ספרד זה אסור כפי שמבואר בב"י, בהדיאלבני ספרד הדבר מותר כפי שמבואר בבית יוסף בהדיא..
מחילה מכבודו, כתב בפירוש בבית יוסף ששבולת הזקן שכתב רבנו חננאל זה בסנטר ולא בגרוגרת וממילא לדעת הבית יוסף ליכא מאן דסבירא להו הכי, ובפרט שהגרא פסק שפאת הזקן היא כשיטת רשי, ובפרט שלדעת הרמבם זה בוודאי לא פאה וכידוע שכאשר אנו מסופקים מה דעת השוע כתבו אחרונים רבים ללכת אחר שיטת הרמבם, ובפרט שהמאירי כתב בהדיא שהמנהג לגלח שם בתער..לבני ספרד זה אסור כפי שמבואר בב"י, בהדיא
פירוש: הרי הבית יוסף הביא כמה דעות בראשונים והעתיק את דעת ר' חננאל שהביא הטור ורק חלק עליו מיהו בעל דעה זו, ומ"מ אחר שהזכיר דעה זו בב"י, פסק בלשונו הטהור בשולחן ערוך (יו"ד סי' קפא) מכיוון שרבו הדעות במקום פאות הזקן (כולל גם את שיטת ר"ח או הרא"ש שהיא בגרוגרת - גרון) ירא שמיים לא יעביר תער על 'כל' זקנו - דהיינו כל השיטות.
וראה עוד באריכות רבה בספרי "אוצר השיער".
לאחר עיון בב"י:הבית יוסף פשוט הביא את הטור שלמד כן בדעת רבנו חננאל ודחה דבריו היינו לשיטת הבית יוסף אין מי שסובר שהגרוגרת היא פאה
מחילה מכת"ר, שפוט שזה לא במקרה שהשו"ע מצטט להדיא את לשון הרא"ש.וכידוע שכאשר אנו מסופקים מה דעת השוע כתבו אחרונים רבים ללכת אחר שיטת הרמבם
אני מבין אותך איך למדת, אבל אדרבה תקרא את הבית יוסף שוב ותראה שהבית יוסף מסבחר שהטור למד ככה ברא"ש בדעת רבנו חננאל וליה לא סבירא ליה, אלא מעמיד את הרא"ש עצמו כשאר הראדונים שהביא לפני שזה בסנטר, והשולחן ערוך סובר שזה לא נכלל בפאות הפנים כלל ולכן מובנת הגהת הרמא שאפילו תחת הגרון דהיינו הרמא בעצמו מבין שהשולחן ערוך סובר שלא נחשב מתחת לגרון, וכאמור שאר הראשונים כלל לא הביאו את המשנה בנגעים והמאירי בהדיא פסק שכן המנהג וכן בהגהות הגרא הכריע בכלל כדעת רש"י, ובפרט שיש לומר כאן ספק ספיקא שמע כשאר הראשונים שכתבו בהדיא שגרוגרת לא בכלל הפאה ואם תמצי לומר הלכה כרבנו חננאל שמא לשיטתו הסנטר זה הפאה התחתונה ובצירוף שכן מעיד המאירי שכך המנהג ושהגרא פוסק בהדיא לא כרבנו חננאל בהחלט אפשר להקל מעיקר הדיןלאחר עיון בב"י:
אני מסכים שדעת הב"י נוטה לפרש כל הראשונים כפשוטם, אבל:
א. הב"י לא דחה את הטור לגמרי. הוא כתב : "אינם לשון דברי ר"ח ממש", הוא נדחק בהבנת לשון הטור ,והכל בעקבות מה שהרא"ש הביא המשנה של "עד פיקה של גרוגרת", ואדרבה יש לו צד שהרא"ש עצמו יפרש בכל הראשונים לפניו שהגרוגרת היא פיאה! ונשאר בצ"ע על לשון הטור.
ונשמע, שאע"פ שהב"י נוטה להסבר הפשוט בראשונים וכדבריך, מ"מ לא משמע שדחה הרא"ש והטור לגמרי, וממילא הגיוני מאוד שחשש להם. וכמ"ש @לאסוקי שמעתתא
ב. בקוביה הבאה בב"י ,מפורש שכוונתו ש"יר"ש יצא חובת כולם" גם לשיער הגרון: לר' יונה משום "לא ילבש", ולר"ת משום שלפעמים מושך אליו עור הפיאה, וכמובן גם משום הרא"ש, ע"ש היטב שעליו קאי כל הדיבור המתחיל. היינו שמשמע מהמשנה שהביא הרא"ש, שאצלו "עד פיקה של גרוגרת" הוי פיאה, ויש צד לב"י שהרא"ש למד כן גם בשאר הראשונים!
מחילה מכת"ר, שפוט שזה לא במקרה שהשו"ע מצטט להדיא את לשון הרא"ש.
אשמח שתאיר את עינינו בעניין, אני ממש אשמח להיתר ברור.