• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

גניזת עיתון עם ד"ת

האם יש מי שמתיר לזרוק עיתון שיש בו מאמר שצריך גניזה ולא קראו את המאמר
בנוגע להדפסת ספרי קודש:
ההוראה שקבלנו במחלקת הפקת דפוס (בכל הדפסה יש בלאי וכו') בשם הרב וואזנר זי"ע היא:
כל עוד ולא למדו בספר אין חיוב לגונזו, אולם אם יש שם הוי"ה ב"ה אע"פ שאין חיוב ראוי לגונזו, משא"כ מאמר תורני, אין חיוב.
 
ההוראה שקבלנו במחלקת הפקת דפוס (בכל הדפסה יש בלאי וכו') בשם הרב וואזנר זי"ע היא:
כל עוד ולא למדו בספר אין חיוב לגונזו, אולם אם יש שם הוי"ה ב"ה אע"פ שאין חיוב ראוי לגונזו, משא"כ מאמר תורני, אין חיוב.
שמועה זו רצה הרבה
אני מחפש מקור
 
המקור הראשון לסברא זו, מופיע כבר בשו"ת אבני נזר (יו"ד סי' שעו) שספר שלא למדו בו עדיין, לא חלה עליו קדושה, והזמנא לאו מילתא היא, ושם כותב שאפילו גמרא שלא למדו בה אין בה קדושה ומותר לזורקה. וכ"כ להדיא מרן הח"ח במכתב (מכתבי הח"ח מכתב פג).

אמנם רוב ככל הפוסקים לא נטו להקל בזה:
אדרבה דעת כל הפוסקים בדור האחרון שעיתונים שיש בהם דברי תורה טעונים גניזה ואסור לזורקם לאשפה, כן דעת המנחת יצחק (ח"א סי' יח אות יח) הגרש"ז אויערבך (מעדני שלמה יו"ד ענייני קדושת ד"ת) מרן הגר"ע יוסף (מעין אומר פ"ד סי' יט) הגרי"ש (גנזי הקודש, וישמע משה עמ' רמז) הגר"נ קרליץ (גנזי הקודש פי"ד) משנה הלכות (ח"ז סי' קפג) הגר"ח קניבסקי (נקיות וכבוד בתפילה שאלה קסח) באר משה (ח"ג סי' קפג) רבבות אפרים (ח"ז סי' שצ) תשובות והנהגות (ח"ב סי' תסו, ח"ג סי' שכד. וע"ע בח"א סי' תקנג, סי' תקנד) שו"ת שבט הקהתי (ח"ד סי' רנח).

ומפורש דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (מעדני שלמה יו"ד כבוד הספרים) שכל ספר קדושתו עליו, אף קודם שלמדו ממנו, ואמר שלא מבין כלל דעת המקילים בזה.

גם מרן הרב וואזנר בשבט הלוי (ח"ה סי' קסב) מפורש כותב לאסור, שעיתונים שיש בהם מאמרי ד"ת וכו' חייבים גניזה.

אמנם כשנשאל הרב וואזנר על ידי תלמידו הגרש"ז אולמן שליט"א (ראב"ד מודיעין עילית) לחוות דעתו בזה, השיב בתחילה, שאם אין ידוע על דברי תורה, מותר לזרוק את העיתון לאשפה, אך אין לזורקו כמו שהוא בפני עצמו, אלא יש לעטפו היטב בשקית, כדי שלא יהיה ביזיון.
אך למעשה, הוא הוסיף ואמר, כי אפילו אם ידוע לו בוודאות שבעיתון היומי כתבו בעיתון, למשל, מה שאמר דרשן פלוני בדרשתו, ויהיה ציטוט מדברי תורתו, בכל זאת אין זה אלא כסיפור דברים, כי לא נועדו ללמוד בהם, וממילא אין בהם קדושה, ולכן גם בזאת הוא סבור שאם יעטפו את העיתון בשקית היטב, יהיה מותר אף להניחם באשפה, כיון שזה לא נחשב לביזיון. [והובא בספר הנפלא גנזי הקודש].
אך לא התיר מצד דהזמנא לאו מילתא היא.

ואגב, הגאון רבינו דוד יוסף שליט"א ידוע שהוא מהמקילים בכל הלכה זו, מכמה וכמה טעמים...
 
 
המקור הראשון לסברא זו, מופיע כבר בשו"ת אבני נזר (יו"ד סי' שעו) שספר שלא למדו בו עדיין, לא חלה עליו קדושה, והזמנא לאו מילתא היא, ושם כותב שאפילו גמרא שלא למדו בה אין בה קדושה ומותר לזורקה. וכ"כ להדיא מרן הח"ח במכתב (מכתבי הח"ח מכתב פג).

אמנם רוב ככל הפוסקים לא נטו להקל בזה:
אדרבה דעת כל הפוסקים בדור האחרון שעיתונים שיש בהם דברי תורה טעונים גניזה ואסור לזורקם לאשפה, כן דעת המנחת יצחק (ח"א סי' יח אות יח) הגרש"ז אויערבך (מעדני שלמה יו"ד ענייני קדושת ד"ת) מרן הגר"ע יוסף (מעין אומר פ"ד סי' יט) הגרי"ש (גנזי הקודש, וישמע משה עמ' רמז) הגר"נ קרליץ (גנזי הקודש פי"ד) משנה הלכות (ח"ז סי' קפג) הגר"ח קניבסקי (נקיות וכבוד בתפילה שאלה קסח) באר משה (ח"ג סי' קפג) רבבות אפרים (ח"ז סי' שצ) תשובות והנהגות (ח"ב סי' תסו, ח"ג סי' שכד. וע"ע בח"א סי' תקנג, סי' תקנד) שו"ת שבט הקהתי (ח"ד סי' רנח).

ומפורש דעת מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (מעדני שלמה יו"ד כבוד הספרים) שכל ספר קדושתו עליו, אף קודם שלמדו ממנו, ואמר שלא מבין כלל דעת המקילים בזה.

גם מרן הרב וואזנר בשבט הלוי (ח"ה סי' קסב) מפורש כותב לאסור, שעיתונים שיש בהם מאמרי ד"ת וכו' חייבים גניזה.

אמנם כשנשאל הרב וואזנר על ידי תלמידו הגרש"ז אולמן שליט"א (ראב"ד מודיעין עילית) לחוות דעתו בזה, השיב בתחילה, שאם אין ידוע על דברי תורה, מותר לזרוק את העיתון לאשפה, אך אין לזורקו כמו שהוא בפני עצמו, אלא יש לעטפו היטב בשקית, כדי שלא יהיה ביזיון.
אך למעשה, הוא הוסיף ואמר, כי אפילו אם ידוע לו בוודאות שבעיתון היומי כתבו בעיתון, למשל, מה שאמר דרשן פלוני בדרשתו, ויהיה ציטוט מדברי תורתו, בכל זאת אין זה אלא כסיפור דברים, כי לא נועדו ללמוד בהם, וממילא אין בהם קדושה, ולכן גם בזאת הוא סבור שאם יעטפו את העיתון בשקית היטב, יהיה מותר אף להניחם באשפה, כיון שזה לא נחשב לביזיון. [והובא בספר הנפלא גנזי הקודש].
אך לא התיר מצד דהזמנא לאו מילתא היא.

ואגב, הגאון רבינו דוד יוסף שליט"א ידוע שהוא מהמקילים בכל הלכה זו, מכמה וכמה טעמים...
ייש"כ!
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון