• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

עיתון חרדי לא מוקצה

ראיתי בחזו"ע
דעיתון חרדי לא מוקצה
השאלה אם הרב מדבר גם על עיתון שרובו פרסומות ומעט ד"ת
דמהמקורות של החזו"ע משמע כיון שהעיתון ראוי לעטיפה
אשמח לדעת מה ההלכה בזה
 

קבצים מצורפים

  • 1711884322209.png
    1711884322209.png
    104.7 KB · צפיות: 7
א. דבר שאדם מקצה את דעתו ממנו - אסור בשימוש בשבת.
ב. עיתון שרובו פרסומות ומעט דברי תורה - לכאורה אדם לא מקצה דעתו ממנו, גם משום דברי התורה, וגם משום שמותר להסתכל בשבת בחלון ראווה אם אין כוונתו לעיין במחיר או לתכנן קניה אלא סתם מסקרנות, וכן הדין כאן.
ג. אמנם אם אדם מרגיש בטבעו רתיעה מלקחת כזה עיתון בשבת, סימן שהקצה דעתו ממנו - ותבוא עליו ברכה.
לענ"ד.
 
וגם משום שמותר להסתכל בשבת בחלון ראווה אם אין כוונתו לעיין במחיר או לתכנן קניה אלא סתם מסקרנות,
שם מיירי כשאין בעיה של שטרי הדיוטות, אבל כשיש בעיה של שטרי הדיוטות ודאי אסור גם כשאין כוונתו לעיין במחיר ואפי' מסתם סקרנות.

אבל לגושו"ע, סגי במעט דברי תורה שלא ייחשב מוקצה.

[אמנם החזו"א כנר' נקט דהוי מוקצה].
 
אמנם אם אדם מרגיש בטבעו רתיעה מלקחת כזה עיתון בשבת, סימן שהקצה דעתו ממנו - ותבוא עליו ברכה.
לא נמצא כזה בשום מקום, דכל אדם שמרגיש רתיעה מאיזה עובדין דחול הוי מקצה דעתו.

ואגב אפי' בדבר שמלאכתו לאיסור ואין לו שימוש היתר כלל, אבל האיסור הוא רק עובדין דחול [שאינו מדינא דגמ'] ג"כ לא נחשב מוקצה בפשוטו.
 
כדין מגירה שהולכים אחר רוב החפצים הנמצאים בה
בבסיס הולכים אחרי הרוב, [בכשמל"א הולכים אולי אחרי הרוב לחלק הפוסקים], אבל כאן העיקר שראוי למשהו וכבר אינו מוקצה מחמת גופו, אבל יל"ד משום כשמל"א, ובל"נ אעלה אי"ה מדברי הדנים בזה.
 
שם מיירי כשאין בעיה של שטרי הדיוטות, אבל כשיש בעיה של שטרי הדיוטות ודאי אסור גם כשאין כוונתו לעיין במחיר ואפי' מסתם סקרנות.

אבל לגושו"ע, סגי במעט דברי תורה שלא ייחשב מוקצה.

[אמנם החזו"א כנר' נקט דהוי מוקצה].
אתה צודק,
אכן עיינתי ומצאתי פוסק ידוע שחידש שכיום לפרסומות בעיתון אין דין שטרי הדיוטות -(א) בעבר פרסומת היתה ערוץ כלכלי עיקרי לדעת במה להשקיע, כיום יש אלטרנטיבות למידע ואנשים לא להוטים אחרי הפרסומות, הן מתקבלות בפיהוק ואדישות. (ב) כיום פרסומת נועדה בעיקר להחדיר בעקיפין המוצר לתודעה, ולא לגרום ישירות לקניה מיידית.
 
לא נמצא כזה בשום מקום, דכל אדם שמרגיש רתיעה מאיזה עובדין דחול הוי מקצה דעתו.

ואגב אפי' בדבר שמלאכתו לאיסור ואין לו שימוש היתר כלל, אבל האיסור הוא רק עובדין דחול [שאינו מדינא דגמ'] ג"כ לא נחשב מוקצה בפשוטו.
קורקינט בשבת - ידוע שיש פוסקים שאומרים שראוי להימנע משום עובדין דחול, ומצאתי לפוסק אחד שאומר שהם מוקצה למי שלא משתמש בהם. (לכאורה משמע שמעיקר הדין אי אפשר למחות במי שכן נוסעים בו.) אם כן, זה מוקצה על פי הרגשה אישית של עובדין דחול.
 
לענ"ד נראה דאם אדם לוקח עיתון וברובו פירוסומות ורוצה לקרוא בו דברי תורה הרי זה בבחינת "פסיק רישא דלא ניחא ליה" וממילא מותר
ובודאי שאינם מוקצא גם למחמירים שלא לקרוא בשבת אמנם אם כתוב בו דברי הסתה ושמץ כנגד רבנים ודברי סרק והבל (עיתון י. נ. וד"ל) נראה שזה מוקצה
 
חזור
חלק עליון