אתה משווה בין פאה שזה דבר עקרוני לספירת סנטימטרים ברגלי הבנות? גם אם היה קורה שבנות כשרות היו הולכות עם מכנסיים, מרן היה מדבר על זה, אבל לא על צבע הגרביים ואורך החצאית....
אתה מנסה להבחין בין 'פאה שזה דבר עקרוני' לבין 'ספירת סנטימטרים' ו'צבע הגרביים'.
עם כל הכבוד, זוהי הבחנה מלאכותית וחסרת כל בסיס הלכתי או הגיוני, והיא רק ממחישה עד כמה אתה מתחמק מהדיון האמיתי.
ראשית, בוא נדבר על ה'עיקרון': מהו הכיסוי בגרביים בצבע הדומה לרגל? זהו כיסוי שמטרתו לכסות, אך בפועל הוא מדמה חוסר כיסוי, ואף יותר מכך – הוא מייפה ומבליט את מראה הרגל. זה בדיוק כמו לקחת 'מייקאפ' ולמרוח אותו על הרגל.
האם זו המטרה של צניעות? וכי יש היגיון לומר שכיסוי, שבמהותו מנסה לדמות מצב של חוסר כיסוי ואף מייפה את האיבר ומעניק לו 'מראה מושלם ומבריק' – יועיל למטרת הצניעות? ההיפך הוא הנכון! הרעיון הבסיסי של צניעות הוא העלמה והצנעה, ולא חיקוי עור חשוף או ייפוי מראה האיבר. לטעון שאין כאן עניין עקרוני זה פשוט להתעלם מהמציאות ומההבנה הבסיסית של צניעות.
אם כן, גרביים כאלו הן 'בדיוק' באותה רמה 'עקרונית' כמו פאה נכרית. בשניהם הרעיון זהה: לכסות דבר הצריך כיסוי, בדבר הדומה לו ואף מייפה אותו. זוהי סתירה מהותית לעיקרון הצניעות, ואין זה 'ספירת סנטימטרים' אלא דיון בלב מהות הכיסוי. כדאי מאוד שתתבונן בזה לעומק, ותראה עד כמה מגוחך הרעיון שכיסוי כזה יחשב צנוע [מלבד דברי הפוסקים עצמם, שהובאו ב'בגדי קודש' פרק ב', והם לא דיברו ב'ספירת סנטימטרים' אלא בעיקר הדין].
שנית, הבה ונחזור לטענה המקורית שלך: 'שעניינים של צניעות לא מדברים ברבים'. הטענה הזו, מלבד שהיא סתומה וחסרת מובן כלל [האם הציפייה היא ש'יתכסה לבד'?], גם נסתרת לחלוטין מכך שאתה בעצמך מודה שעל פאה נכרית כן יש לדבר ברבים.
פתאום, כשהטיעון הזה נפרך, אתה מתחיל 'להמציא חילוקים' ו'לתת אמתלאות' – שיש הבדל בין פאה לבין צבע הגרביים ואורך החצאית. איפה היית עם 'עקרונות' אלו כשמרן זצ"ל דיבר בשיעוריו הפומביים על פאות? האם שם לא היה 'דיבור ברבים'?
זהו לא דיון ענייני, אלא ניסיון נואש לברוח מאמת הלכתית שאינה נוחה לך. אתה מחליף טיעונים ויוצר 'חילוקים' יש מאין, רק כדי לא להתמודד עם המציאות שבה דברים אלו חשובים הלכתית וחינוכית,
וכי לא נראה לך שאברך שקורא את זה כאן בפורום, לא ימשך להתסכל על זה בלכתו ברחוב?
שוב פעם אתה דוחה דברים ברורים בטענות שוא.
וכי לא נראה לך שאברך שקורא את הנידונים לגבי פאה נכרית, אולי ימשך להסתכל על זה ברחוב?
למה זה לא מפריע לך?
התשובה פשוטה, כי בזה אשתך נוהגת כך ובזה לא, או שבזה למדת את הסוגיא ובזה לא.
מספיק עם המריחות הרדודות הללו.
ההתעקשות שלך לסטות מהעיקר – מהי דעת ההלכה וכיצד נחנך נכון – בטענות תמוהות כמו 'מדוע מרן לא דיבר על זה ברבים' או 'זה עלול למנוע בנות מללכת', וכעת 'זה יגרום לאברכים להסתכל' – רק מוכיחה שאתה מנסה למצוא כל אמתלא כדי לברוח מהצורך להתמודד עם האמת ההלכתית המפורשת. זוהי התחמקות שאין לה מקום בדיון תורני רציני.
נערך לאחרונה: