• שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

גרביים בגוון הרגל

אתה משווה בין פאה שזה דבר עקרוני לספירת סנטימטרים ברגלי הבנות? גם אם היה קורה שבנות כשרות היו הולכות עם מכנסיים, מרן היה מדבר על זה, אבל לא על צבע הגרביים ואורך החצאית....​

אתה מנסה להבחין בין 'פאה שזה דבר עקרוני' לבין 'ספירת סנטימטרים' ו'צבע הגרביים'.

עם כל הכבוד, זוהי הבחנה מלאכותית וחסרת כל בסיס הלכתי או הגיוני, והיא רק ממחישה עד כמה אתה מתחמק מהדיון האמיתי.

ראשית, בוא נדבר על ה'עיקרון': מהו הכיסוי בגרביים בצבע הדומה לרגל? זהו כיסוי שמטרתו לכסות, אך בפועל הוא מדמה חוסר כיסוי, ואף יותר מכך – הוא מייפה ומבליט את מראה הרגל. זה בדיוק כמו לקחת 'מייקאפ' ולמרוח אותו על הרגל.

האם זו המטרה של צניעות? וכי יש היגיון לומר שכיסוי, שבמהותו מנסה לדמות מצב של חוסר כיסוי ואף מייפה את האיבר ומעניק לו 'מראה מושלם ומבריק' – יועיל למטרת הצניעות? ההיפך הוא הנכון! הרעיון הבסיסי של צניעות הוא העלמה והצנעה, ולא חיקוי עור חשוף או ייפוי מראה האיבר. לטעון שאין כאן עניין עקרוני זה פשוט להתעלם מהמציאות ומההבנה הבסיסית של צניעות.

אם כן, גרביים כאלו הן 'בדיוק' באותה רמה 'עקרונית' כמו פאה נכרית. בשניהם הרעיון זהה: לכסות דבר הצריך כיסוי, בדבר הדומה לו ואף מייפה אותו. זוהי סתירה מהותית לעיקרון הצניעות, ואין זה 'ספירת סנטימטרים' אלא דיון בלב מהות הכיסוי. כדאי מאוד שתתבונן בזה לעומק, ותראה עד כמה מגוחך הרעיון שכיסוי כזה יחשב צנוע [מלבד דברי הפוסקים עצמם, שהובאו ב'בגדי קודש' פרק ב', והם לא דיברו ב'ספירת סנטימטרים' אלא בעיקר הדין].

שנית, הבה ונחזור לטענה המקורית שלך: 'שעניינים של צניעות לא מדברים ברבים'. הטענה הזו, מלבד שהיא סתומה וחסרת מובן כלל [האם הציפייה היא ש'יתכסה לבד'?], גם נסתרת לחלוטין מכך שאתה בעצמך מודה שעל פאה נכרית כן יש לדבר ברבים.

פתאום, כשהטיעון הזה נפרך, אתה מתחיל 'להמציא חילוקים' ו'לתת אמתלאות' – שיש הבדל בין פאה לבין צבע הגרביים ואורך החצאית. איפה היית עם 'עקרונות' אלו כשמרן זצ"ל דיבר בשיעוריו הפומביים על פאות? האם שם לא היה 'דיבור ברבים'?

זהו לא דיון ענייני, אלא ניסיון נואש לברוח מאמת הלכתית שאינה נוחה לך. אתה מחליף טיעונים ויוצר 'חילוקים' יש מאין, רק כדי לא להתמודד עם המציאות שבה דברים אלו חשובים הלכתית וחינוכית,
וכי לא נראה לך שאברך שקורא את זה כאן בפורום, לא ימשך להתסכל על זה בלכתו ברחוב?​

שוב פעם אתה דוחה דברים ברורים בטענות שוא.

וכי לא נראה לך שאברך שקורא את הנידונים לגבי פאה נכרית, אולי ימשך להסתכל על זה ברחוב?

למה זה לא מפריע לך?

התשובה פשוטה, כי בזה אשתך נוהגת כך ובזה לא, או שבזה למדת את הסוגיא ובזה לא.

מספיק עם המריחות הרדודות הללו.

ההתעקשות שלך לסטות מהעיקר – מהי דעת ההלכה וכיצד נחנך נכון – בטענות תמוהות כמו 'מדוע מרן לא דיבר על זה ברבים' או 'זה עלול למנוע בנות מללכת', וכעת 'זה יגרום לאברכים להסתכל' – רק מוכיחה שאתה מנסה למצוא כל אמתלא כדי לברוח מהצורך להתמודד עם האמת ההלכתית המפורשת. זוהי התחמקות שאין לה מקום בדיון תורני רציני.​
 
נערך לאחרונה:
חזק ואמץ משיב דברים נכוחים
עד מתי יהיה זה לנו למוקש
בעקבתא דמשיחא בורא עולם רוצה שנתקן עד העקב
אשרי הזוכה ומזכה הרבים
אני דיברתי עם אחד שגם זלזל בכל הדבר
אינני יודע חשבונות שמים אבל הוא סובל מביתו מרורות.... השם יצילנו
 

אתה מנסה להבחין בין 'פאה שזה דבר עקרוני' לבין 'ספירת סנטימטרים' ו'צבע הגרביים'.

עם כל הכבוד, זוהי הבחנה מלאכותית וחסרת כל בסיס הלכתי או הגיוני, והיא רק ממחישה עד כמה אתה מתחמק מהדיון האמיתי.

ראשית, בוא נדבר על ה'עיקרון': מהו הכיסוי בגרביים בצבע הדומה לרגל? זהו כיסוי שמטרתו לכסות, אך בפועל הוא מדמה חוסר כיסוי, ואף יותר מכך – הוא מייפה ומבליט את מראה הרגל. זה בדיוק כמו לקחת 'מייקאפ' ולמרוח אותו על הרגל.

האם זו המטרה של צניעות? וכי יש היגיון לומר שכיסוי, שבמהותו מנסה לדמות מצב של חוסר כיסוי ואף מייפה את האיבר ומעניק לו 'מראה מושלם ומבריק' – יועיל למטרת הצניעות? ההיפך הוא הנכון! הרעיון הבסיסי של צניעות הוא העלמה והצנעה, ולא חיקוי עור חשוף או ייפוי מראה האיבר. לטעון שאין כאן עניין עקרוני זה פשוט להתעלם מהמציאות ומההבנה הבסיסית של צניעות.

אם כן, גרביים כאלו הן 'בדיוק' באותה רמה 'עקרונית' כמו פאה נכרית. בשניהם הרעיון זהה: לכסות דבר הצריך כיסוי, בדבר הדומה לו ואף מייפה אותו. זוהי סתירה מהותית לעיקרון הצניעות, ואין זה 'ספירת סנטימטרים' אלא דיון בלב מהות הכיסוי. כדאי מאוד שתתבונן בזה לעומק, ותראה עד כמה מגוחך הרעיון שכיסוי כזה יחשב צנוע [מלבד דברי הפוסקים עצמם, שהובאו ב'בגדי קודש' פרק ב', והם לא דיברו ב'ספירת סנטימטרים' אלא בעיקר הדין].

שנית, הבה ונחזור לטענה המקורית שלך: 'שעניינים של צניעות לא מדברים ברבים'. הטענה הזו, מלבד שהיא סתומה וחסרת מובן כלל [האם הציפייה היא ש'יתכסה לבד'?], גם נסתרת לחלוטין מכך שאתה בעצמך מודה שעל פאה נכרית כן יש לדבר ברבים.

פתאום, כשהטיעון הזה נפרך, אתה מתחיל 'להמציא חילוקים' ו'לתת אמתלאות' – שיש הבדל בין פאה לבין צבע הגרביים ואורך החצאית. איפה היית עם 'עקרונות' אלו כשמרן זצ"ל דיבר בשיעוריו הפומביים על פאות? האם שם לא היה 'דיבור ברבים'?

זהו לא דיון ענייני, אלא ניסיון נואש לברוח מאמת הלכתית שאינה נוחה לך. אתה מחליף טיעונים ויוצר 'חילוקים' יש מאין, רק כדי לא להתמודד עם המציאות שבה דברים אלו חשובים הלכתית וחינוכית,



שוב פעם אתה דוחה דברים ברורים בטענות שוא.

וכי לא נראה לך שאברך שקורא את הנידונים לגבי פאה נכרית, אולי ימשך להסתכל על זה ברחוב?

למה זה לא מפריע לך?

התשובה פשוטה, כי בזה אשתך נוהגת כך ובזה לא, או שבזה למדת את הסוגיא ובזה לא.

מספיק עם המריחות הרדודות הללו.

ההתעקשות שלך לסטות מהעיקר – מהי דעת ההלכה וכיצד נחנך נכון – בטענות תמוהות כמו 'מדוע מרן לא דיבר על זה ברבים' או 'זה עלול למנוע בנות מללכת', וכעת 'זה יגרום לאברכים להסתכל' – רק מוכיחה שאתה מנסה למצוא כל אמתלא כדי לברוח מהצורך להתמודד עם האמת ההלכתית המפורשת. זוהי התחמקות שאין לה מקום בדיון תורני רציני.​
יישר כח שכבודו טורח וכותב באריכות על טענותי, אבל אני מעדיף את הדרך הקצרה.
מאותה סיבה שאין להתעכב על הדברים האלה , אני לא פורס את כל טענותי, למרות שאולי הייתי צריך להקדיש לזה חצי שעה. אבל מהטעם האמור אין בזה כל עניין.
רק לא ענית לי למה מרן שליט"א לא נתן הסכמה, וברגע שנכנסו אליו ודיברו איתו בעניין הזה קיצר וסיים את השיחה.
 
יישר כח שכבודו טורח וכותב באריכות על טענותי, אבל אני מעדיף את הדרך הקצרה.
מאותה סיבה שאין להתעכב על הדברים האלה , אני לא פורס את כל טענותי, למרות שאולי הייתי צריך להקדיש לזה חצי שעה. אבל מהטעם האמור אין בזה כל עניין.
רק לא ענית לי למה מרן שליט"א לא נתן הסכמה, וברגע שנכנסו אליו ודיברו איתו בעניין הזה קיצר וסיים את השיחה.
מציע לך ללמוד את הספר ואז מאמין שתבין את העניין.
אם שוק זה החלק התחתון וככה מרן הרב עובדיה פסק ללא שום פקפוק ממילא הדר דינא שחייבים לכסותו כמו שמכסים כל אבר.
 
- ובא תסביר לי בדיוק למה שמרן זצוק"ל "יחזור בו מהחזרה"?
אתה רואה גמרות והוכחות מפורשות ששוק נקרא החלק התחתון של הרגל, וזה כמו שאשה תשים גרביון על כל היד - וד"ל.
וכי גמרות אלו וסוגיות אלו, לא עמדו לנגד עיניו כשכתב את היביע אומר?
בטח שהיו ואעפ"כ התיר.
ולא זו בלבד אלא אע"פ שאח"כ חזר בו במכתב, אעפ"כ לא תיקן בתשובתו ולא בדרשות ושיעורים
על כרחינו- דחזרה על חזרה יש כאן
 
לזרוק לאוויר 'ושמא חזר בו מהחזרה' זהו לא טיעון הלכתי או הגיוני, אלא סתם ניסיון נואש ומגוחך לברוח מאמת שאינה נוחה.
הטיעון ההגיוני וההילכתי הוא, שכשכתב את היביע אומר ודאי שהסוגייא ומפרשיה היו לנגד עיניו, ואף פעם לא הגיה ותיקן בספריו
על כרחינו דזוהי משנתו האחרונה
 
הטיעון ההגיוני וההילכתי הוא, שכשכתב את היביע אומר ודאי שהסוגייא ומפרשיה היו לנגד עיניו, ואף פעם לא הגיה ותיקן בספריו
על כרחינו דזוהי משנתו האחרונה
הטיעון ההגיוני וההילכתי הוא, שכשכתב את היביע אומר ודאי שהסוגייא ומפרשיה היו לנגד עיניו, ואף פעם לא הגיה ותיקן בספריו
על כרחינו דזוהי משנתו האחרונה
אז איך בנו נותן הסכמה לספר שכולו נגד דעת אביו זה אפילו לא בדיחה
 
רק לא ענית לי למה מרן שליט"א לא נתן הסכמה, וברגע שנכנסו אליו ודיברו איתו בעניין הזה קיצר וסיים את השיחה.
לאחר צאת הספר המחבר שליט"א קיבל הסכמה ממרן שליט"א. ראיתי אותה בעיניי.
 
במה זה שונה מלקחת איפור 'מייקאפ' ולמרוח אותו על הרגל עצמה? מהי הפונקציה של מייקאפ
בהגדרה ההלכתית (ולא רק) מייקאפ לעולם לא ייחשב ככיסוי בשונה מגרביים - דקות ככל שיהיו, הרי לא יעלה על הדעת שאשה שתצבע את רגליה במייקאפ כהה ביותר ייחשב לה לכיסוי, ומדוע, כי סו"ס הרגל לא מכוסה, וה"ה בנידו"ד, ודוק.
 
בגדול אינני חושב שראוי שגברים ישבו ויחרטטו על רגלים של נשים, יש בזה קצת חוסר טקט לדעתי,(רק אומר שברגע שיתירו גרבים שחורות בסמינרים המודרניות יתחילו להשתולל עם כל מיני גרבים שחורות דקות ומגוונות שמושכות ביותר, ה"י, וקשה יהיה להגדיר לבנותינו מה גבול העובי של הגרב וכו')
כמו"כ יש היום הרבה בעיות עם הדור שלנו (ובפרט הנשים שחשופות יותר מאי פעם לסטייל וכו') ולא תמיד שהדברים נפתחים לדיון זה מועיל, ואדרבה ההיסטוריה הוכיחה שיש דברים שהשתיקה יפה להם... והמבין יבין.
 
אבל לטעון שבפורום וכן במוסדות חינוך תורניים לא צריכים לעסוק בצניעות כי 'לא מדברים על זה ברבים' – זו התחמקות שאין לה מקום.
אחת הביקורות הקשות שהוטחו בציבור החרדי מכל מיני חוכמולוגים היתה שאנחנו משתיקים עניינים שבצניעות (אני יודע שאני קצת מקצין, אבל ההבחנה נכונה) והאמת שאצלינו יש הכי פחות בעיות... וכן, לא מדברים על נושאי צניעות ברהים!! כך היה והיא הוכיחה את עצמה.
לגבי הדמגוגיה שמרן זצ"ל דיבר על זה וכו', וכי אתה הוא מרן הרב עובדיה?! מרן בגדלותו יגדע מתי יש לדבר על דברים נסתרים ומתי לא, אבל אנחנו אנשים פשוטים עלינו לילך אחרי החינוך שגדלנו בו לא זוז ימין ושמאל
 
וכבר ציינתי להסכמת הרב שאלתיאל עמר (אשר זכה ליצק מים ע"י מרן בקודש פנימה ולשמשו בעת כתיבת חיבוריו) לספרִי 'בגדי קודש' שכתב: "וידוע שרבנו חזר כמה פעמים בע"פ או במכתב מדבריו, ולא תקנם בספריו. וכו'. ויש בידינו כמה וכמה הלכות שרבנו חזר בו אע"פ שבספריו כתב להפך". עכ"ל. וע"ש עוד מה שכתב בזה, וכן עי' בהסכמתו של הג"ר יעקב ששון מה שכתב עוד בזה.​
אין לי כוונה להכנס לדיון הספציפי דהכא, אך צריך מאד להזהר בשמועות ש״מרן חזר בו״.
כשיש דברים בגו, כמו לדוג׳ שמרן חזר בו בעניין ברכת המפיל בק״ש על המיטה, שהתפרסמה תשובה שלו ביחו״ד ח״ז, אה״נ.
אך במקרים אחרים כמו השתתפות בלוטו, כבר שמעתי מספיק רבנים שהיו מקורבים למרן שלא היה ולא נברא.
אם שוק זה החלק התחתון וככה מרן הרב עובדיה פסק ללא שום פקפוק ממילא הדר דינא שחייבים לכסותו כמו שמכסים כל אבר.
השאלה איזה כיסוי בעינן כל איבר.
אמת הוא שמרן כתב במכתביו שצריך שהשמלה תהיה עד הסוף, אך צ״ע האם בא לבטל גרביון לגמרי או שרק בא להורות שכל הרגל בעינן כיסוי, והורה על חצאית/שמלה עד הקרסול משום שלא תצא תקלה וישתמשו בגרביונים שקופים. המכתב כ״כ סתום וחסר בו הרבה דברים שביבי״א מרן בד״כ מאריך.
בא הרב @אהרן כהן הי״ו בספרו וחידש גדר של ״צורת הרגל״. לשיטתו מי ששמה גרביון היא כאילו הולכת ערומה. האם זו דעת מרן? לענ״ד לא.
לאחר צאת הספר המחבר שליט"א קיבל הסכמה ממרן שליט"א. ראיתי אותה בעיניי.
קי״ל שהסכמה על ספר אינה בהכרח הסכמה על כל הפסקים הכתובים בו. יעוין הסכמת מרן על מנוחת אהבה.
 
יישר כח שכבודו טורח וכותב באריכות על טענותי, אבל אני מעדיף את הדרך הקצרה.
מאותה סיבה שאין להתעכב על הדברים האלה , אני לא פורס את כל טענותי, למרות שאולי הייתי צריך להקדיש לזה חצי שעה. אבל מהטעם האמור אין בזה כל עניין.

יישר כוחך, אבל נראה שאתה מבלבל בין 'דרך קצרה' ל'בריחה מהאמת'. כאשר אין תשובות ענייניות לטענות ברורות, והטיעונים משתנים באופן סותר – קל לטעון ש'אין בזה עניין' וש'מעדיפים את הדרך הקצרה'.

הדרך הקצרה שאתה בוחר בה היא התחמקות מוחלטת מהתמודדות עם ההלכה לגופה ועם העובדות שהוצגו בפניך. זהו לא 'חוסר עניין', אלא פשוט חוסר יכולת להשיב על הפריכות שהוצגו.

אני מבין שנוח לך להימנע מדיון, אבל זה לא הופך את הנושא ל'מיותר' או ל'חסר עניין'. ההלכה והחינוך של בנות ישראל הם עניינים כבדי משקל, ואי אפשר לפטור אותם ב'דרך קצרה' שפירושה התעלמות.​
 
וכי גמרות אלו וסוגיות אלו, לא עמדו לנגד עיניו כשכתב את היביע אומר?
בטח שהיו ואעפ"כ התיר.
ולא זו בלבד אלא אע"פ שאח"כ חזר בו במכתב, אעפ"כ לא תיקן בתשובתו ולא בדרשות ושיעורים
על כרחינו- דחזרה על חזרה יש כאן
הטיעון ההגיוני וההילכתי הוא, שכשכתב את היביע אומר ודאי שהסוגייא ומפרשיה היו לנגד עיניו, ואף פעם לא הגיה ותיקן בספריו
על כרחינו דזוהי משנתו האחרונה
זה טענות שטותיות שאפי' לא מתחילות.
א. מרן זצוק"ל מעולם לא כתב על הנושא "תשובה הלכתית".
ב. מרן זצוק"ל מעל חמישה מכתבים כתב שחוזר בו מהאמירה שמשמע ממנה שחצאית ארוכה זה לא מעיקר הדין.
ותעיין בתשובה לעיל של הרב @אהרן כהן שביאר בטוב טעם ודעת.
בגדול אינני חושב שראוי שגברים ישבו ויחרטטו על רגלים של נשים, יש בזה קצת חוסר טקט לדעתי,
אתה מגדיר זאת כך בתור "חרטוט"
אנחנו מגדירים זאת בתור "דיון הלכתי טהור בנוגע לצניעות".
(רק אומר שברגע שיתירו גרבים שחורות בסמינרים המודרניות יתחילו להשתולל עם כל מיני גרבים שחורות דקות ומגוונות שמושכות ביותר, ה"י, וקשה יהיה להגדיר לבנותינו מה גבול העובי של הגרב וכו')
ועכשיו שרבים מהבנות מגיעות עם גרביים שקופות כמעט זה יותר טוב!?
לגבי הדמגוגיה שמרן זצ"ל דיבר על זה וכו', וכי אתה הוא מרן הרב עובדיה?! מרן בגדלותו יגדע מתי יש לדבר על דברים נסתרים ומתי לא, אבל אנחנו אנשים פשוטים עלינו לילך אחרי החינוך שגדלנו בו לא זוז ימין ושמאל
מה זה "החינוך שגדלנו בו"!?
איזה גדול ישראל בדיוק הורה "לסלק" בחורה שמגיעה עם חצאית ארוכה!?
על מי מסתמכים בדיוק כל "מנהלי הסמינרים"!?
תביא לי רב אחד! שמסתמכים עליו לסלק בחורה.
אין לי כוונה להכנס לדיון הספציפי דהכא, אך צריך מאד להזהר בשמועות ש״מרן חזר בו״.
כשיש דברים בגו, כמו לדוג׳ שמרן חזר בו בעניין ברכת המפיל בק״ש על המיטה, שהתפרסמה תשובה שלו ביחו״ד ח״ז, אה״נ.
אך במקרים אחרים כמו השתתפות בלוטו, כבר שמעתי מספיק רבנים שהיו מקורבים למרן שלא היה ולא נברא.
תפתח את הנושא ותראה שזה ברור לכולם שמרן זצוק"ל חזר בו וכל המכתבים התבררו כאמיתיים ממקור ראשון.
השאלה איזה כיסוי בעינן כל איבר.
אמת הוא שמרן כתב במכתביו שצריך שהשמלה תהיה עד הסוף, אך צ״ע האם בא לבטל גרביון לגמרי או שרק בא להורות שכל הרגל בעינן כיסוי, והורה על חצאית/שמלה עד הקרסול משום שלא תצא תקלה וישתמשו בגרביונים שקופים. המכתב כ״כ סתום וחסר בו הרבה דברים שביבי״א מרן בד״כ מאריך.
בא הרב @אהרן כהן הי״ו בספרו וחידש גדר של ״צורת הרגל״. לשיטתו מי ששמה גרביון היא כאילו הולכת ערומה. האם זו דעת מרן? לענ״ד לא.
אם "שוק" זה החלק התחתון למה שיהיה הבדל בינו לבין שאר איברים?
כמו שלא יעלה על הדעת לכסות את כל היד בגרביון ובמיוחד שקוף, ה"ה בשוק.
 
וכי גמרות אלו וסוגיות אלו, לא עמדו לנגד עיניו כשכתב את היביע אומר?
בטח שהיו ואעפ"כ התיר.
ולא זו בלבד אלא אע"פ שאח"כ חזר בו במכתב, אעפ"כ לא תיקן בתשובתו ולא בדרשות ושיעורים
על כרחינו- דחזרה על חזרה יש כאן​
הטיעון ההגיוני וההילכתי הוא, שכשכתב את היביע אומר ודאי שהסוגייא ומפרשיה היו לנגד עיניו, ואף פעם לא הגיה ותיקן בספריו
על כרחינו דזוהי משנתו האחרונה​

נראה שנוצר פה בלבול בין הסוגיא של 'מקום השוק' שזה אומר האם השוק הוא מעל הברך או מתחתיו, לבין 'כיסוי צורת השוק' שזה אומר שלא מועילים גרביים, מכיון שעדיין ניכר צורת השוק (כמו שלא יועיל כיסוי כגרביים על שאר הגוף).

א. סוגיית 'מקום השוק' – זה יותר הוכחות ממשניות וגמרות ערוכות וכו'. סוגיות אלו, אכן עמדו לנגד עיני הגרע"י בכתבו את היבי"א, ולכן באמת כתב שם שהשוק זה החלק התחתון, דלא כהפמ"ג והמשנ"ב. - ולפ"ז ממילא גם פשוט שגרביים בצבע הדומה לרגל יהיו אסורות, כמו שפאה אסורה, זה 'בדיוק' אותו רעיון – לכסות דבר הדרוש כיסוי בדבר הדומה לו (ואף יותר יפה ממנו), וכנ"ל. על נקודה זו, הגרע"י לא חזר בו, אלא כן היתה דעתו מעיקרא - כאמור.

ב. סוגיית 'כיסוי צורת השוק' – אין על זה 'גמרות ערוכות' שתוכל לנופף בשאלה הילדותית הזו "וכי גמרות אלו לא עמדו לנגד עיניו כשכתב את היבי"א". אלא זה יותר עניין של סברא ישרה והתבוננות בדבר זה והיצמדות למנהג הקדום בלא להיגרר אחרי סברות מחודשות שהומצאו לפי המציאות של היום. ועי' מה שהארכתי בזה בבגדי קודש פרק ב (אותיות י עד יד).

ולכן, בתחילה, לא נחת מרן להצריך 'בגד רחב' כחצאית או שמלה דוקא, משום שבכך היה איכא כעין אפושי 'פלוגתא' בין הנהוג - שנהגו הרבה לילך אפי' בלי גרביים או גרביים שקופות וכיו"ב (וכידוע היו פרצות יותר גדולות, ואכמ"ל. עי' בבגדי קודש עמ' קנ והלאה) - לבין הדין האמיתי, ולכן לא עלה על דעתו זה הדבר שיהיה צריך בגד רחב, אלא רק שלא מועיל גרביים שקופות וכו', עד אשר עוררו לכך הגרז"ן במכתב משנת  תשל"ט והלאה, שמאחר שהוא צריך כיסוי מדינא, ממילא צריך בגד רחב (ולהמציא המצאות וחילוקים בין איבר לאיבר בדברים שאין להם מקור אמיתי, ואינם אלא סברות שהומצאו לפי המציאות של היום אחרי שההשכלה פרצה כל חלקה טובה, אין לזה מקום).

בעניין מה שלא עמד על זה בשיעורים ברבים, עי' מה שהארכתי בזה לעיל.​
 
בהגדרה ההלכתית (ולא רק) מייקאפ לעולם לא ייחשב ככיסוי בשונה מגרביים - דקות ככל שיהיו, הרי לא יעלה על הדעת שאשה שתצבע את רגליה במייקאפ כהה ביותר ייחשב לה לכיסוי, ומדוע, כי סו"ס הרגל לא מכוסה, וה"ה בנידו"ד, ודוק.

נראה שאתה מנסה להיאחז כאן ב'קש' ההלכתי של "כיסוי" כדי להתחמק מהאמת הפשוטה, וכל זאת תוך יצירת בלבול מוחלט:

אתה טוען ש"מייקאפ לעולם לא ייחשב ככיסוי בשונה מגרביים – דקות ככל שיהיו". ובכן, הרשה לי לומר לך שזהו ניסיון נואש להיתמם שגובל באבסורד. אתה מודה ש"סו"ס הרגל לא מכוסה" במייקאפ כהה. אבל אם כך, במה בדיוק שונה 'גרב ניילון דקה ביותר' שצבעה זהה לגוון הרגל, מ'מייקאפ עבה ביותר' שצבעו זהה לגוון הרגל, מלבד בכך שהגרב היא יריעה ואילו המייקאפ הוא נוזל? שניהם מטרתם לטשטש את מראה העור, לשוות לו מראה אחיד, ולייפותו.

הדברים שלך מובנים פחות מכל, שכן אתה מודה שגם מייקאפ עבה לא נחשב כיסוי, ואילו גרביים דקות כן. איזו הגדרה הלכתית יש ל'כיסוי' שמבדילה בין נוזל ליריעה דקה כל כך, כאשר שניהם משאירים את צורת וצבע הרגל גלויה, ואף מייפים אותה? זהו חילוק של 'קש וגבבה' שאין לו כל בסיס.

אבל מעבר לזה, אתה מפספס את הנקודה המהותית ביותר. נראה מדבריך שאתה סובר שה'שוק' לא התחייב ב"צניעות" אלא ב"כיסוי", ולכן אתה דן בגדרים הלכתיים של 'כיסוי' וכדומה (וגם בזה לא מובנים כ"כ דבריך, שהרי גם במייקאפ אם תשים שיכבה עבה, למה אתה מודה שלא יחשב 'כיסוי', וכנ"ל). אבל באמת זה אינו, כי אין שום ציווי לא בתורה ולא בגמ' שהשוק [ובעצם כל הגוף, זולת פניה וכפות ידיה ורגליה] צריך "כיסוי", אלא מה שכתוב הוא שהשוק התחייב ב"צניעות" (ועי' בזה באריכות בבגדי קודש עמ' שנה והלאה), ואם היא שמה דבר שדומה לשוק עצמו, שלא פותר את העניין של "הצניעות", אין לזה שום משמעות.​
 
חזור
חלק עליון