ב"ה
שלום וברכה,
בתחילה קאמר דאף שלענין הטוב והמטיב לשיטת הבא"ח אור אפילו לענות קדיש וקדושה, ולהלכה אף שמותר לענות, מ"מ אסור לדבר סתם, אפילו בדברי תורה, מ"מ בהרחמן מותר לדבר לכל הדעות, ואף לשיטת הבא"ח, ולאו דוקא לענות קדיש וקדושה, אלא אפילו דיבור שאינו בחובה מותר. ואח"כ סיים דמ"מ כל זה דוקא בדברי תורה, אבל בדברי חולין אסור לדבר גם בהרחמן, כמבואר בבא"ח.
נמצא למסקנא שדברי חולין אסור, ודברי תורה מותר, אבל גם בדברי תורה, אין להקל בפני עמי הארץ.
בברכה רבה