חלילה וחס, זו טעות חמורה,
אמנם השאלה היתה האם מותר להשתמט ממיסים,
והמסקנה של התשובה שאסור להשתמט ממיסים כמבואר שם.
אבל "הנידון" במשך כל התשובה שם, אינו נקודתית לגבי "מיסים",
אלא נידון עקרוני בעצם הכלל של "דינא דמלכותא דינא", האם הוא רק במלכי אומות העולם, או גם במלכי ישראל בארץ ישראל, ואח"כ עבר לדון אם הוא גם בהרכב ממשלה כמו שלנו או דוקא במלך, וכן האם אפילו במלכות או ממשלה שמנהיגים נגד התורה, ועל כל אלו העלה ששייך גם בהם הכלל של "דינא דמלכותא דינא".
ובביאור הכלל העקרוני של "דינא דמלכותא דינא", הביא בתחילת דבריו כיסוד לתשובתו, את מה שפירש רשב"ם (ב"ב נד:), כל מסים וארנוניות "ומנהגות של משפטי מלכים שרגילים להנהיג במלכותם", דינא הוא, שכל בני המלכות מקבלים עליהם מרצונם "חוקי המלך ומשפטיו", והלכך דין גמור הוא, עכ"ל.
וכן מבואר להדיא בש"ע חו"מ סי' שסט (סעי' ו עד סופו), וז"ל: וכן מלך וכו', "או שגזר שכל מי שיעבור על דבר זה ילקחו כל נכסיו לבית המלך", או כל מי שימצא בשדה בשעת הגורן הוא יתן המס שעליה, בין שהיה הוא בעל השדה בין שאינו בעל השדה, וכל כיוצא בדברים אלו, "אינו גזל, וישראל שגבה אותם למלך אינו בחזקת גזלן, והרי הוא כשר", והוא שלא יוסיף ולא ישנה ולא יקח לעצמו כלום. "וכן מלך שכעס על אחד מעבדיו ושמשיו מבני המדינה ולקח שדהו או חצירו, אינו גזל, ומותר ליהנות בה, והלוקחה מהמלך הרי היא שלו, ואין הבעלים מוציאין אותה מידו". אבל מלך שלקח שדה או חצר של אחד מבני המדינה "שלא בדינים שחקק", הרי זה גזלן, והלוקח ממנו מוציאין הבעלים מידו. "כללו של דבר, כל דין שיחקוק אותו המלך לכל ולא יהיה לאדם אחד בפני עצמו, אינו גזל, וכל שיקח מאיש זה בלבד, שלא כדת הידוע לכל, אלא חמס את זה, הרי זה גזל". ע"כ.
ומעתה, אחר שפסק ביחו"ד שהכלל של דינא דמלכותא דינא גם לגבי החוקים של מדינת ישראל, אף שנידונו הנקודתי היה לגבי מיסים וארנוניות, אולם בודאי הוא שההכרעה ברורה לגבי כל הגדרים ההלכתיים המבוארים בש"ע ושאר פוסקים לגבי דינא דמלכותא דינא. וזה פשוט וברור, ולא כתבתי אלא להוציא מלב שוגים.
ושוב אבקש בכל לשון, נא לא להגיב במדור זה במשא ומתן, אם אינו כשאלה הלכתית ע"מ "לקבל" תשובה, אלא לפתוח דיון של מו"מ במדורים המיועדים לזה, ואם תחפוץ לישא וליתן עימי בזה אפשר בהודעה פרטית, או לחילופין במדורים המיועדים לכך, ורק תודיעני בהודעה פרטית על פתיחת הדיון שם, ואשתדל למצא לזה זמן ככל שיהיה בידי אי"ה. בתקוה להבנה.
בברכה רבה