סיכום מעלון אחדות בנושא:
חמינאדוס
האוכל ביצה שנתבשלה בחמין הבשרי, האם צריך להמתין שש שעות טרם שיאכל חלב?
קליפת הביצה
נחלקו הרשב"א והט"ז האם קליפת הביצה מנוקבת, שדעת הרשב"א (שו"ת ח"א תקט"ז) שקליפת הביצה מנוקבת שהרי ביצה המתבשלת במי צבע מקבלת את צבע המים, מאידך דעת הט"ז (צ"ה סעיף ב') שאין קליפת הביצה מנוקבת אלא מעבירה את הטעמים שסביבה לתוכה. אך לכל הדעות מקבלת הביצה את טעם התבשיל, ונחשבת תבשיל של בשר.
דין תבשיל של בשר
לגבי תבשיל של בשר בדעת השולחן ערוך יש שינוי, שביו"ד (פ"ט) כתב שרק האוכל בשר עצמו צריך להמתין ו' שעות אחר אכילתו טרם שיאכל חלב, ומשמע שמי שאכל דבר שהתבשל עם בשר אינו צריך המתנה. אלא שבבית יוסף או"ח (קע"ג) כתב שנהגו להחמיר שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. וכן כתב הרמ"א ביו"ד.
ובשו"ת גינת ורדים (יו"ד א' י"ז) כ' שהשולחן ערוך חזר בו מדבריו בבית יוסף ודעתו להקל, ולמעשה אין המנהג ברור בזה, ועל פי זה האול"צ עשה כעין פשרה שבזה אפשר לנהוג כעיקר הדין שכתב הרמ"א שדי בהמתנת שעה ועפ"ז חידש שהשותה מרק צח שבושל בו בשר, אם אינו אוכל הבשר ימתין שעה ודיו.
וכתב שם שהוא הדין ביצה שבושלה בחמין שאף ששומן עצמו אינו נכנס בה, טעם הבשר נכנס בה, ולכן צריך להמתין רק שעה אחת כדין מרק צח. והרה"ג יגאל כהן שליט"א הגדיל להתיר לאכול מיד מאכלי חלב ע"י סילוק השולחן קינוח והדחה (שו"ת יגל ליבי יו"ד כ"ה).
אלא שכבר כתבו האחרונים לחייב המתנת ו' שעות אחר אכילת כל סוג תבשיל של בשר כגון מרק צח, ואף שבשולחן ערוך התיר בזה מכל מקום המנהג לאסור כמו שכתב בבית יוסף. חיד"א (ברכ"י שיו"ב יו"ד פ"ט סק"ל) הכנה"ג (הגב"י מ"ב) בא"ח שלח י"ג פר"ח (סקי"ח) כה"ח ועוד.
וא"כ אין להקל באכילת מאכלי חלב טרם שיעברו ו' שעות מאכילת ביצת החמין. (פסקו"ת פ"ט הערה 156, ילקו"י הנדמ"ח ברכות א' עמ' תתז ועוד הרבה פוסקים)
ג'חנון בנייר כסף
המניח בסיר החמין ג'חנון וכדו' בתוך נייר כסף דינו כדין הביצה הנ"ל שהאוכלו חייב להמתין ו' שעות קודם אכילת חלב.
וטעם הדבר שאין סגירתו מוחלטת ואינו אטום כל כך (פסקו"ת שם הע' 175)
שקית קוקי
מאידך אורז וכדומה המתבשל בשקית קוקי הנמצאת בחמין, תלוי הדבר: אם השקית אטומה לגמרי ואין בה חורים וקשורה היטב אין צריך להמתין ו' שעות מאכילתה עד שיאכל מאכלי חלב, אך אם יש בה חורים וכדו' אינה שונה מהביצה הנ"ל וצריך להמתין אחר אכילתה. (פסקו"ת שם, ארחות השלחן עמ' קל, הבית בכשרותו הערה קז, ועין לרב נקי שליט"א בספרו כשרות המטבח תשפ"ד עמ' 92 בדבר הניסוי שערך)
ולענין האם מותר לאוכלו עם חלב יתבאר אי"ה בשבוע הבא.
נשפך טשולנט על קוגל
מעשה שהיה ונשפך בעת הקידוש מן החמין הבשרי על חצי מהקוגל ואכלו מקוגל זה כמה אנשים ונסתפקו מי אכל מהחלק שנשפך עליו הרוטב, ובאו לשאול האם הם צריכים להמתין ו' שעות,
והורו בזה גדולי ההוראה שכיון שהוא בגדר תבשיל של בשר יש להל לכולם שא"צ להמתין שש שעות (ארחות השולחן שם).
מסקנת ההלכה:
א. האוכל ביצת חמין בשרי, י"א שמותר לאכול מיד מאכלי חלב ובלבד שיסלק השולחן ויעשה קינוח והדחה ויש שהצריכו שעה של המתנת, אך רוב הפוסקים נקטו להצריך המתנת שש שעות.
ב. האוכל ג'חנון שהוטמן בנייר כסף בחמין חייב בהמתנת שש שעות קודם שיאכל מאכלי חלב.
ג. האוכל אורז שהוטמן בשקית קוקי בתבשיל בשרי, אם היו חורים בשקית או שלא היתה סגורה היטב צריך להמתין שש שעות, אך אם הייתה סגורה היטב בלא שום חורים אין צריך להמתין אחר אכילה שש שעות קודם שיאכל מאכלי חלב.
ד. בספק האם נשפך על מה שאכל רוטב בשרי אין צריך המתנת שש שעות.