ראה ראיתי בהקדמה לשו"ת פאר הדור שכתב שאם מרן הכריע הלכה בענין מסוים כמו שאר פוסקים ואח"כ נמצא מפורש בתשובה לרמב"ם אחרת אזי תולין שבוודאי היה חוזר בו ופוסק כמו הרמב"ם בתשובה
ולכן עלתה לי שאלה, הרי מובא בשו"ת הנ"ל (סימן סד) לגבי המחלוקת הידועה מהו הקלף ומהו הדוכסוסטוס האם החלק הפנימי של העור או החיצוני וברמב"ם היו שני גרסאות בזה כמו שכותב בכסף משנה שם, ובב"י הכריע את דעת הרמב"ם כמו הגרסא שתואמת לשיטת שאר פוסקים וכך אנו נוהגים היום בלא פוצה פה.
והשאלה היא למה לא נאמר שכיון שנמצאה תשובה מפורשת של הרמב"ם שמגלה דעתו כמו הגרסא השניה ונמצא שהראשונה משובשת (וכן בכת"י מדוייקים כמו שנמצא במהדורת פרנקל) א"כ נתלה דמרן היה חוזר בו ושוב נכתוב סת"ם על החלק הפנימי של העור כמו בתשובה?
ולכן עלתה לי שאלה, הרי מובא בשו"ת הנ"ל (סימן סד) לגבי המחלוקת הידועה מהו הקלף ומהו הדוכסוסטוס האם החלק הפנימי של העור או החיצוני וברמב"ם היו שני גרסאות בזה כמו שכותב בכסף משנה שם, ובב"י הכריע את דעת הרמב"ם כמו הגרסא שתואמת לשיטת שאר פוסקים וכך אנו נוהגים היום בלא פוצה פה.
והשאלה היא למה לא נאמר שכיון שנמצאה תשובה מפורשת של הרמב"ם שמגלה דעתו כמו הגרסא השניה ונמצא שהראשונה משובשת (וכן בכת"י מדוייקים כמו שנמצא במהדורת פרנקל) א"כ נתלה דמרן היה חוזר בו ושוב נכתוב סת"ם על החלק הפנימי של העור כמו בתשובה?
נערך לאחרונה:
