כבר האריך בזה הג"ר אליהו עבוד מרכסים (כמדומני שעכשיו הוא גר שם) בספר שלם בשם "הגיע זמן", והביא מכתבים מכל גדולי ישראל ומכל החוגים,
וביניהם,
מרן זצוק"ל
מרן הראש"ל שליט"א
חכם שלום זצוק"ל
הרב שטיינמן זצוק"ל
הגרי"ש אלישיב זצוק"ל
ועוד ועוד, שכולם פה אחד אמרו שבזמנינו אין כל היתר להתעכב.
ובאמת זוהי שאלה הלכתית גרידא, ולא שייך למצא בזה היתר, כי בקידושין כט. מסקינן דאם אי אפשר לו בלא אשה ישא ואח"כ יעסוק בתורה, ופרש"י, שאינו יכול להשמר מהרהור.
אטו השתא, יש מישהו שיכול לומר שהוא בגדר הזה.
ועיין מאירי קידושין כט. עמוד שנט, ודו"ק היטב,
ואם הוא כתב כן על דורו, וכן החפץ חיים כתב על דורו שהוא מקולקל הרבה יותר מדורות הראשונים בענין זה והוכיח את הדור הצעיר שמתאחרים אחרי גיל שמונה עשרה,
מה נענה אנן יתמי דיתמי בדורינו אנו.
אגב, דברתי עם אחד מגדולי הדיינים בישראל שכידוע הוא גם ראש כולל מפורסם, ואמר לי שכל האברכים שקיבל שהתחתנו צעירים, כולם הצליחו בחייהם מאוד, ויצאו תלמידי חכמים, וזו המציאות בזמנינו לאפוקי ממה שהיה לפני חמישים שנה כפי שאמר חכם בן ציון בזמנו. כי השתנתה המציאות.
ופוק חזי שאצל החסידים הם בנויים, כי מדברים איתם על כך מוקדם,
אבל במשפחות שלא מדברים על כך, וכשרואים שהבחור קצת מתפרחח מחתנים אותו, בודאי שלא יצא ת"ח, זה רק ישמור אותו. ואולי.
אבל ישנם משפחות רבות שמחתנות בניהם מוקדם כאידיאל, וכל בניך לימודי ה' ותלמידי חכמים, ובחצי ימיהם הם תופסים ישיבות וכוללים ולא משיגים מה שמשיגים אנשים אחרים בסוף ימיהם.
והדברים פשוטים ואין מקום להאריך.