• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

האם אמרתם תחנון/ הלל היום (ה' באייר)

האם היום יום העצמאות אמרת תחנון/ הלל?

  • חס ושלום! כן לתחנון לא להלל!

    קולות: 33 58.9%
  • לא תחנון לא הלל כמו בן גוריון (אבל אני להבדיל כן התפללתי...)

    קולות: 16 28.6%
  • אמרתי גם תחנון גם הלל (למה?!)

    קולות: 1 1.8%
  • לא תחנון כן הלל (והיידה למנגל...)

    קולות: 6 10.7%

  • סה"כ בוחרים
    56
שלום לכולם
אם יש מי שיודע פרטים על התשובה ביחוה דעת ח"ז
שמרן אומר לא לומר תחנון
איזה ישיבה זו
מי השואל
אולי רק שם מרן ראה לנכון להשיב כי הכיר השואל וכו

יום טוב
בהחלט שאלה במקומה.
זו ישיבה באשקלון כהמשך לת"ת, מיסודו של ח"כ הרב איציק כהן (תושב אשקלון). בחורים יקרים ונפלאים אך מרביתן באים מבתים עממים שבדרך כלל יש להם מתוך תום, יחס של כבוד למדינה, שריה, ראשיה ויועציה. ואם אמירת תחנון תגרום לכך שיצא לישיבה שם כביכול "קיצוני" ובשל כך ימנע אחד לשלוח את בנו לישיבה - אין הפסד תחנון שווה לאיבוד בחור ישיבה.
לכן מרן הורה להם כפי שהורה. (ואעפ"כ הורה שלא לומר הלל).
אך עיניך הרואות, שמרן שלא חת מפני איש, מעולם לא הורה בשום שיעור לרבים וכ"ש לא לישיבה (גם לא לישיבת חזון עובדיה) שלא לומר תחנון ביום זה. אלא אומרים תחנון ומבקשים בו סליחה מבורא עולם "אשמנו..." עבור הכלל, גם על החטאים שאחינו הטועים עושים ביום זה וכנפסק בשו"ע או"ח בסימן תקכט אף לגבי הרגלים הקדושים : "חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים, שיהיו משוטטים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנהרות, שלא יתקבצו שם לאכול ולשתות אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה. וכן יזהירו בדבר זה לכל העם, שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה, ולא ימשכו ביין, שמא יבואו לידי עבירה, אלא יהיו כולם קדושים". ויעויין קידושין פא ע"א סקבא דשתא - ריגלא וברש"י שם.
 
אני לא אמרתי תחנון ואמרתי הלל בלי ברכה בעיקר כי סו'ס כל מי שאינו מודה ע'כ שזכה לגור בארץ הוא כפוי טובה, ודבר זה החילותי לעשות אחרי שלמדתי הלכות מצוות התלויות בארץ כשאתה רואה את רבותינו הראשונים כותבים בערגה ובכיסופים על הארץ הקדושה ואנחנו זכינו למה שהם לא זכו
ולשומעים יונעם
 
אני לא אמרתי תחנון ואמרתי הלל בלי ברכה בעיקר כי סו'ס כל מי שאינו מודה ע'כ שזכה לגור בארץ הוא כפוי טובה
כלפי מי?
, ודבר זה החילותי לעשות אחרי שלמדתי הלכות מצוות התלויות בארץ כשאתה רואה את רבותינו הראשונים כותבים בערגה ובכיסופים על הארץ הקדושה ואנחנו זכינו למה שהם לא זכו
ולשומעים יונעם
אז תגיד הלל כל יום,
או לחילופין בה' טבת דרך משל.
 
נו
כלפי מי?

אז תגיד הלל כל יום,
או לחילופין בה' טבת דרך משל.
ואתה אומר ביום אחר ואני לא מתכוון כשאתה אומר תהילים
אין בעיה אתה לא רוצה לחגוג עם הציונים אפשר אולי להבין, אז תקבע יום אחר בשנה על הנס הזה ותקבע סעודה לדורות כמו הרמבם והרמבן ובן איש חי ועוד גדולי עולם שעלו לארץ וקבעו סעודה לדורות
 
כל יום פיגוע ב"מ רח"ל, זה עם חופשי?
הוא שאמרתי בדיוק, קוראים לזה ''כפוי טובה '' ותמיד אפשר להסתכל על חצי הכוס הריקה על מה שאין עדיין
ומאז שאדם הראשון חטא אין דבר כזה טוב בתכלית אלא טוב מעורב ברע וכן להיפך, והדברים עמוקים עד מאוד ואכמ'ל ,
והתע'ב, והמיקל שאינו אומר תחנון וגם הלל כב'ג יש לו על מי לסמוך
 
הוא שאמרתי בדיוק, קוראים לזה ''כפוי טובה ''
או חוסר בהבנת הנקרא, תראה למה התייחסתי, ואם יש לך מה לומר תאמר...
ותמיד אפשר להסתכל על חצי הכוס הריקה על מה שאין עדיין
ומאז שאדם הראשון חטא אין דבר כזה טוב בתכלית אלא טוב מעורב ברע וכן להיפך, והדברים עמוקים עד מאוד ואכמ'ל ,
והתע'ב, והמיקל שאינו אומר תחנון וגם הלל כב'ג יש לו על מי לסמוך
פעם שאל איזה חכמולוג את חכם בן ציון נ"ע באמצע השיעור שאלה זו, "האם צריך לומר הלל ביום אידיהן", השיב חכם בן ציון ז"ל, מלה"ד לזוג שציפו שנים רבות לילד, לבסוף נולד להם ילד ל"ע חולני ומפגר, האם יאמרו הלל???
 
בכנות אני לא מבין את הפלפול של ״לא נוהגים כמרן״.
מרן כתב את התשובה הזו למי ששואל אם להגיד תחנון או לא. אלו שמרגישים ״פגיעה״ ביום הזה אם יגידו תחנון, לא יגידו כי להם גופא מרן דיבר. מי שלא מרגיש כך, התשובה הזו לא נוגעת לו.
מה שמרן עשה מעשה ולא עשה תחנון, הוא משום שהוא חייב לשמש דוגמא כנגד אלו שיטענו שיסתור את התשובה שלו ח״ו. אך למעשה כל מי שאני מכיר כן עושה תחנון ביום זה, אפילו תלמידי מרן מובהקים.
 
אין בעיה אתה לא רוצה לחגוג עם הציונים אפשר אולי להבין, אז תקבע יום אחר בשנה על הנס הזה ותקבע סעודה לדורות כמו הרמבם והרמבן ובן איש חי ועוד גדולי עולם שעלו לארץ וקבעו סעודה לדורות
באמת זכור לי שאצל החסידים חוגגים את יום העצמאות בתאריך י"ז בכסלו, שהוא יום הכרזת המדינה באו"ם. [מה שהעולם קורא לו "כ"ט בנובמבר"]. (וכמדומני שראיתי פעם ספר שמדבר על התאריך הנ"ל מעניין זה).
 
הם לא עלו להתגורר, הם קבעו סעודה לדורות על יום שהם עלו רק לכמה ימים להתפלל על קברי אבות,
על הרמב'ם מביא כך בספר החרדים פרק ג הלכות מצוות התלויות בארץ
ועל הבן איש חי דבר זה ידוע היה בפי תלמידיו
 
או חוסר בהבנת הנקרא, תראה למה התייחסתי, ואם יש לך מה לומר תאמר...

פעם שאל איזה חכמולוג את חכם בן ציון נ"ע באמצע השיעור שאלה זו, "האם צריך לומר הלל ביום אידיהן", השיב חכם בן ציון ז"ל, מלה"ד לזוג שציפו שנים רבות לילד, לבסוף נולד להם ילד ל"ע חולני ומפגר, האם יאמרו הלל???
על שפת ביבים אני לא עונה, יש מספיק פורומים שמדברים כמו ברברים ברחוב ויה'ר שתצליח בהם...
 
חזור
חלק עליון