לשונו שם הוא: "... על סעודת ברית מילה..."
-
"המרכז למורשת מרן" שמח לבשר לציבור כי ניתן לרכוש את ספר הזכרון השנתי למרן "קובץ בית יוסף תשפ"ה - גליון נ", היו"ל לקראת יום השנה הי"א למרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א. תוכן עניינים כאן.
האם אפשר להזמין לברית מילה? מכתב בכתב יד קודשו של מרן רבינו עובדיה יוסף עם הזמנה לברית מילה!!!
עיין בשו"ת מעשה ניסים (כהן ח"ב סי' רנ"ח). וכן בשו"ת שואל ונשאל ח"ז (יו"ד סי' ר"ט). וכן בשו"ת עולת יצחק (ח"א סי' ק"ע). וכן בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב (סי' תרמ"ט). וכן ביבי"א ח"ד (יו"ד סי' יט).
ועיין בספר החופה והנישואין ח"א (עמ' 151) שכתב שכרטיס הזמנה אינו בכלל הזמנה לענין זה.
ועוד שאין צריך להגיע להיתר זה משום שכל מה שכתב הרמ"א (יו"ד סי' רס"ה סע' יב) וז"ל: כל מי שאינו אוכל בסעודת מילה, הוי כמנודה לשמים, ודוקא שנמצאו שם בני אדם מהוגנים, אבל אם נמצאו בני אדם שאינם מהוגנים, א"צ לאכול שם.
ואמר החזו"א שכיום בכל ברית יש בני אדם שאינם מהוגנים.. ראה במעשה איש ח"ד עמ' קמ"ה. מצורף.
ועיין בספר החופה והנישואין ח"א (עמ' 151) שכתב שכרטיס הזמנה אינו בכלל הזמנה לענין זה.
ועוד שאין צריך להגיע להיתר זה משום שכל מה שכתב הרמ"א (יו"ד סי' רס"ה סע' יב) וז"ל: כל מי שאינו אוכל בסעודת מילה, הוי כמנודה לשמים, ודוקא שנמצאו שם בני אדם מהוגנים, אבל אם נמצאו בני אדם שאינם מהוגנים, א"צ לאכול שם.
ואמר החזו"א שכיום בכל ברית יש בני אדם שאינם מהוגנים.. ראה במעשה איש ח"ד עמ' קמ"ה. מצורף.
כתבת לעיל שהחילוק בין ברית לסעודה הוא חילוק מחודש וכו', ועל זה ברשותך אני משיב, שמלשון הפת"ש משמע על הסעודה כפי שהבאתי לעיל. ואדרבא מש"כ אתה לחלק בין אם מזמינים אותו עכשיו ללאחר זמן, אע"פ שהוא חילוק יפה ונאה, אבל להכניסו בדברי הפת"ש עשית את מי שאינו זוכה כזוכה.
תלמיד הרב "הצעיר ני"ו"
Active member
שלש רבנים ראשים במכתב אחד
??
בפת"ש כתוב לא להזמין לסעודה. ותל"מ
אכן,
וכבר קדמו הגאון ערוה"ש. יעו"ש.
שכחת את אברהם אבינו...
פותח הדיון
פותח הדיון
יצחק משען
Well-known member
אחרי כל הדיון והמו"מ יוצא שעכ"פ לא צריך להילחץ אם מישהו מזמין אותך לברית מילה... אין חובה ליסוע ממגדל העמק לדימונה רק בגלל שאבי הבן אמר שהוא מזמין אותך במיוחד.
ועוד דבר אני לומד מכאן, חשוב לא פחות, שמותר לעשות ברית מילה בבית!! לא חייבים לעשות באולם עם תזמורת וקייטרינג וצלם וכו', כך נהגו כולם פעם לחגוג בריתות ובר מצוה בבית, וב"ה התינוק יצא מהול והבחור נכנס למצוות וההורים נשארו בלי חור בכיס.
וזכור לי שאפילו היו מחזרים אחרי הברית לעשותה בבית דוקא לזכות בביקור של אליהו הנביא!
ועוד דבר אני לומד מכאן, חשוב לא פחות, שמותר לעשות ברית מילה בבית!! לא חייבים לעשות באולם עם תזמורת וקייטרינג וצלם וכו', כך נהגו כולם פעם לחגוג בריתות ובר מצוה בבית, וב"ה התינוק יצא מהול והבחור נכנס למצוות וההורים נשארו בלי חור בכיס.
וזכור לי שאפילו היו מחזרים אחרי הברית לעשותה בבית דוקא לזכות בביקור של אליהו הנביא!
נכון מאוד
במכתב כתוב 10
ייש"כ בתמונה השניה המצורפת של ר' @יצחק משען כתוב מארכיון המדינה כדבריך.
ינון עובדיה ברכה
Member
אני מבין שגם @אושרי רביב וגם @אליאב צוף וגם @ישראל כתבו תשובות בעניין זה.
אולי יעלו את התשובות לכאן...
אולי יעלו את התשובות לכאן...
שאלה: בעל ברית שלא ידע שנהוג להימנע מלהזמין לברית, והזמין אנשים – האם חובתם להשתתף בה, גם אם זה כרוך בקשיים?
תשובה: נאמר בגמרא שכל מי שאינו מסב בסעודת ברית מילה הרי הוא כמנודה לשמיים. לכן כתבו שיש להיזהר מלהזמין לסעודת הברית אדם שיודעים שלא יבוא, כדי שלא להכשילו. משום כך נהוג שלא להזמין לסעודה, אלא להודיע על קיום הברית והסעודה, וכך אין מטילים על המוזמנים חובה לבוא.
האמור הוא רק על סעודת הברית, ולא על המילה עצמה. ולכן אם ההזמנה הייתה ל'ברית המילה' ולא נאמר בפירוש שמזמינים לסעודה – אין חובה לבוא.
אם הברית נערכת בשבת בבית הכנסת והגבאי מכריז על כך, לא יאמר שהקהל מוזמן לברית ולסעודה, אלא יכריז בלשון הודעה – מודיעים שהברית תהיה בשעה זו ובמקום זה.
הגרא"ח נאה ז"ל כתב שמי שהוזמן לסעודה זו ונתחייב להשתתף בה, לא יוכל להיפטר ממנה על-ידי התנצלות לפני בעל הסעודה, אלא אם כן הוא משער שההזמנה הייתה מן השפה ולחוץ, כגון שהכינו סעודה למספר מצומצם של אנשים, ובעל הסעודה מזמין גם אותו רק מחשש שלא כולם יבואו.
עוד כתב שהקפדה זו היא על סעודת ברית בלבד, ולא ראינו שמקפידים כך על סעודת מצווה אחרת.
מקורות: פסחים קיג,ב ותוס' שם קיד,א ד"ה 'ואין'. רמ"א יו"ד סי' רסה ס"ב. פתחי תשובה שם ס"ק יח. וראה אהלי שם ח"ה עמ' לא; שבח הברית, הל' מילה פי"ט ס"ב.
-מאת: הרב יוסף שמחה גינזבורג-
דבר זה מצוי שתולים מודעה בבית הכנסת וכדו', שגם אם יכתוב בלשון של הזמנה לסעודה, יש להקל לפ"ד, דודאי אין המזמין מתכוין שכולם ישבו אצלו בסעודה ולא עושה כן אלא מחמת הכבוד.
לכאו' נפק"מ מצויה כשעושים ברית אצל רב ואח"כ הולכים לסעודה למקום אחר, שמזמין אנשים למקום הסעודה.
