א'. מש"כ באות כג שאם כלל הציבור לא יזהר "ודאי" אחד מכולם יפגע. אחהמ"ר, הרי בכל אזעקה יש לנו לדון רק על הטילים שנופלים באותו הזמן, וודאי שלא בכל אזעקה ינזקו אנשים אם לא ישמרו, דהרי חלק מיורטות ע"י כיפת ברזל, וחלק נופלות בשטחים פתוחים וכו', ורק המיעוט נופל במקום שיכול להזיק. וזה הרי לא קורה בכל אזעקה. ומה שישנם פצועים זה מכלל האזעקות גם יחד, אבל כלפי כל אזעקה ודאי שלא שייך לומר דחשיב ודאי סכנה אם הכלל לא יישמרו.
ממש לא נכון להסתכל על כל אזעקה לגופא דזיל בתר טעמה, והגע עצמך אם יורו לא להיכנס למקלטים הרי שוודאי באחד מהנפילות מישהו ייפגע,
וזה בדיוק כמו שהרב המחבר שם כתב על מציצה בברית מילה, וההתייחסות לא על כל ברית אלא בטווח הארוך על כל התינוקות שימולו בעולם שאחד וודאי ימות, וכן על זה הדרל, ופשוט!!
ב'. ומש"כ שם בסוף האות עפמש"כ באות יז, שכיון שרוב בנ"א נסים על נפשם מחמת הטילים חשיב כספק סכנה, הנה הדבר תלוי במקומות ובסוג האנשים, כי הנה במקום תפילתי בשמח"ת, באזעקות הראשונות כמעט כולם הלכו (לא נסו) למקום מוגן, אולם אחרי כמה אזעקות כמעט כולם (פרט לא' או ב') נשארו בבית הכנסת. וכן שמעתי בעוד מקומות רבים שהמשיכו את התפילה וההקפות כרגיל.
הולכים בזה אחרי רוב העולם ומהטעם שהביא שם, והציבור אצלכם הם
המשונים והמוזרים ובטלה דעתכם, וכל הוא בכל עניין שיש תמיד יוצאי דופן...
רק מעשה קטן ששמעתי מכלי ראשון שהיה אצל הגאון ר' דוד יוסף שליט"א בשמחת תורה שמיד באזעקה הלך עם הציבור למקלטים והיו בעת חזרת הש"ץ, וכשחזרו גילו למרבה ההפתעה שהחזן המשיך עם כמה מתפללים ע"ד עצמו, וגער בו הגר"ד בחריפות שאסור לו לעשות כן...
ועדיין צריך יישוב מאי שנא מנסיעה ברכב.
כנראה לא עיינת במה שהוא האריך לחלק, שעיקרי החילוקים שייכים גם ברכב, שאין הסכנה לפנינו, ואין דרך בנ"א לפחד וכו',
ובאמת לפי הטעם של הוראה לרבים הביא שם שאין בכוחנו לגזור ואה"נ הסטייפלער אמר שברור לו שאם היה חז"ל היום היו גוזרים בזה, ע"ש.
ובעיקר לא הבנתי איך כב' דעתו רחבה לחלוק הלכה למעשה על כל גדולי הפוסקים בדורות האחרונים שהורו כן,
ובפרט מרא דאתרא דידן מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל ויבדל"ח מרן הראשל"צ שליט"א...