שאלה: האם לפי הספרדים, אסור לאכול בשמיטה פירות וירקות המגיעים מהערבה הצפונית?
תשובה: מרן הראש"ל שליט"א פסק בילקוט יוסף שביעית (פ"א ה"ה), עפ"י דעתו של מרן זצ"ל (שהסכים לכלל דרכו של הגרש"ז רווח שליט"א בזה בשו"ת חלקת השדה ח"ב, ובס' שביתת השדה פ"ב), שבכל הספקות של גבולות הארץ, אנו מחמירים ולא מתחשבים בזה כספק דרבנן לקולא. ולכן יש דינים שונים באזור הערבה, בין החלק הדרומי שלה לחלק הצפוני. בחלק הדרומי, מהמעלה ה-30 ואילך דרומה, דנים אותם כודאי מחוץ לגבול א"י לענין שמיטה, ולכן מותר לאכול מהיבול שמגיע משם.
אולם בחלק הצפוני של הערבה, שהוא לפני המעלה ה-30, יש בו מחלוקת. מרן הראש"ל שליט"א פוסק שצריך להחמיר בדבר, ואנו מתייחסים לחלק זה כמו א"י. ואילו דעת רבני בד"צ העדה החרדית, שאפשר להקל בחלק הצפוני, ויש לו דין של חו"ל לענין זה. ולכן הם מוכרים את היבול שמגיע משם, כיבול שאין בו דיני שמיטה. ולכן עבורנו הספרדים, שהולכים לאורו של מרן שליט"א, יש ליתן את הדעת שלא להיכשל בזה.
למעשה יש הבדל בין פירות לירקות, פירות, אפשר לאכול מהיבול שמגיע משם, אלא שלגבי הקנייה של היבול יכול להיות חשש של סחורה בפירות שביעית, לכן צריך לקנות בכרטיס אשראי או בהבלעה, ז"א קונים עוד משהו אחר, ואז משלמים על הכל ביחד ואומרים שכל התשלום הוא עבור המשהו האחר. וצריך לשים לב לאכול את הפירות לפי דיני קדושת שביעית, ז"א לאוכלה ולא להפסד. אבל ירקות, אם הם לא גדלו בשנה השישית אלא בשנה השביעית, יש להם דין של ספיחין, ואין לאכול אותם.
למסקנה: הספרדים נמנעים מלאכול ירקות המגיעים מהחלק הצפוני של הערבה, ובפירות הבאים משם נזהרים בקדושת שביעית.
תשובה: מרן הראש"ל שליט"א פסק בילקוט יוסף שביעית (פ"א ה"ה), עפ"י דעתו של מרן זצ"ל (שהסכים לכלל דרכו של הגרש"ז רווח שליט"א בזה בשו"ת חלקת השדה ח"ב, ובס' שביתת השדה פ"ב), שבכל הספקות של גבולות הארץ, אנו מחמירים ולא מתחשבים בזה כספק דרבנן לקולא. ולכן יש דינים שונים באזור הערבה, בין החלק הדרומי שלה לחלק הצפוני. בחלק הדרומי, מהמעלה ה-30 ואילך דרומה, דנים אותם כודאי מחוץ לגבול א"י לענין שמיטה, ולכן מותר לאכול מהיבול שמגיע משם.
אולם בחלק הצפוני של הערבה, שהוא לפני המעלה ה-30, יש בו מחלוקת. מרן הראש"ל שליט"א פוסק שצריך להחמיר בדבר, ואנו מתייחסים לחלק זה כמו א"י. ואילו דעת רבני בד"צ העדה החרדית, שאפשר להקל בחלק הצפוני, ויש לו דין של חו"ל לענין זה. ולכן הם מוכרים את היבול שמגיע משם, כיבול שאין בו דיני שמיטה. ולכן עבורנו הספרדים, שהולכים לאורו של מרן שליט"א, יש ליתן את הדעת שלא להיכשל בזה.
למעשה יש הבדל בין פירות לירקות, פירות, אפשר לאכול מהיבול שמגיע משם, אלא שלגבי הקנייה של היבול יכול להיות חשש של סחורה בפירות שביעית, לכן צריך לקנות בכרטיס אשראי או בהבלעה, ז"א קונים עוד משהו אחר, ואז משלמים על הכל ביחד ואומרים שכל התשלום הוא עבור המשהו האחר. וצריך לשים לב לאכול את הפירות לפי דיני קדושת שביעית, ז"א לאוכלה ולא להפסד. אבל ירקות, אם הם לא גדלו בשנה השישית אלא בשנה השביעית, יש להם דין של ספיחין, ואין לאכול אותם.
למסקנה: הספרדים נמנעים מלאכול ירקות המגיעים מהחלק הצפוני של הערבה, ובפירות הבאים משם נזהרים בקדושת שביעית.
