עניית הקהל בחזרת הש"ץ: 'עליהם השלום' 'לברכה' 'בקרוב' 'תצמיח' 'ברוך חי העולמים' וכדו' - מקורה
אשמח להחכים בענין, ועד כמה הדבר היה מקובל, ובאלו עדות?
forum.moreshet-maran.com
יעקב הבבלי
Active member
בבית הכנסת "חכם (שמש) צדקה" יכב"ץ בעיה"ק עוד מקדמא דנא דראב"ד מקודש ח"ר יעקב מוצפי ע"ה
היו מהציבור עונים (ככול העולה על רוחם) והרב לא העיר להם מהומה, מ"מ "אמן" בתוך הברכה כגון: ב"ברך עלינו"... לא ניחא ליה, ובשב"ק ויו"ט ב"אלוהנו וכו' קדשנו" וכו' היה מסכים בעדם והיה מטעים דבריו ע"פ מש"כ רשכבה"ג בבא"ח ש"ר פרשת מסעי הלכה ט"ו בסופו עיי"ש, כי היכן שאומרים באותה בקשה או תפילה "אלוהינו ואלוהי אבותינו", טוב עושים הם לענות "אמן", ע"כ ואכמ"ל.
היו מהציבור עונים (ככול העולה על רוחם) והרב לא העיר להם מהומה, מ"מ "אמן" בתוך הברכה כגון: ב"ברך עלינו"... לא ניחא ליה, ובשב"ק ויו"ט ב"אלוהנו וכו' קדשנו" וכו' היה מסכים בעדם והיה מטעים דבריו ע"פ מש"כ רשכבה"ג בבא"ח ש"ר פרשת מסעי הלכה ט"ו בסופו עיי"ש, כי היכן שאומרים באותה בקשה או תפילה "אלוהינו ואלוהי אבותינו", טוב עושים הם לענות "אמן", ע"כ ואכמ"ל.
איך שמע מפי הש"ץ סלח לנו בערבית?
אלעזר אטיאס
Active member
פלא יועץ – דיבור
מצוה על הכהנים לברך את ישראל ומה נואלו אותם הכהנים שיוצאים לעזרת בהכ"נ כדי שלא לברך ברכת כהנים ומאבדים טובה הרבה ג' עשין ולהיות מבורכים מפי הקדוש ברוך הוא כדכתיב ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם וטוב בעיני ה' שכל אדם יברך את ישראל וכל המברך מתברך כדכתיב ואברכה מברכך ומה גם לצדיקים שתכף שמזכירם חייב לברכם דכתיב זכר צדיק לברכה והנה כי כן צריך ליזהר כשמזכיר לאברהם אבינו או לשאר צדיקים וחסידים די בכל דר ודר שיאמר עליו השלום או ז"ל או זלה"ה ולמצוה תחשב ותמהני שלא ראיתי נוהגים ליזהר בהזכרת שם התנאים ואמוראים וגאונים הקדמונים. וכשמזכירים שמות הרבנים האחרונים בין בכתיבה בין באמירה נזהרים תכף לומר זלה"ה או זצוק"ל ולפי הנר' היה ראוי יותר ליזהר לקדושים הקדמונים אשר קטנם עבה ממתני האחרונים לקיים בהם קרא כדכתיב זצ"ל דהיינו לברכו או לספר בשבחו:
מצוה על הכהנים לברך את ישראל ומה נואלו אותם הכהנים שיוצאים לעזרת בהכ"נ כדי שלא לברך ברכת כהנים ומאבדים טובה הרבה ג' עשין ולהיות מבורכים מפי הקדוש ברוך הוא כדכתיב ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם וטוב בעיני ה' שכל אדם יברך את ישראל וכל המברך מתברך כדכתיב ואברכה מברכך ומה גם לצדיקים שתכף שמזכירם חייב לברכם דכתיב זכר צדיק לברכה והנה כי כן צריך ליזהר כשמזכיר לאברהם אבינו או לשאר צדיקים וחסידים די בכל דר ודר שיאמר עליו השלום או ז"ל או זלה"ה ולמצוה תחשב ותמהני שלא ראיתי נוהגים ליזהר בהזכרת שם התנאים ואמוראים וגאונים הקדמונים. וכשמזכירים שמות הרבנים האחרונים בין בכתיבה בין באמירה נזהרים תכף לומר זלה"ה או זצוק"ל ולפי הנר' היה ראוי יותר ליזהר לקדושים הקדמונים אשר קטנם עבה ממתני האחרונים לקיים בהם קרא כדכתיב זצ"ל דהיינו לברכו או לספר בשבחו:
ממרן עד מרן
Active member
נראה מדבריו, של הפלא יועץ שהובא לעיל בסמוך- דקאי שמזכיר שמות הצדיקים באמירה של לימוד וכד' ולא גבי תפילה, דהא דיבר שם גבי האבות והתנאים ושאר צדיקים, וקבל על כך כשמזכיר אותם לא אומרים ע"ה וכד' כמו בכתיבה
וודאי דאיירי על דרך לימוד, וכשם שבכתיבה היינו שכותב דברי תורה ומזכיר צדיק כותב ז"ל וכד', הה"נ בהזכרתו.
דאי היה מדבר על התפילה, הרי בתפילה אנו מזכירים הרבה משמות הצדיקים הן בפסוקי דזמרה והן בקרבנות, [דוד המלך, משה רבינו, אהרן הכהן] ולא רק בחזרת הש"ץ, ומה החילוק, וכי שם מזכירים ע"ה וכד'? ודאי שלא.
על כרחך- עיקר טענתו על דרך לימוד שמאי שנא כתיבה מאמירה, אבל לא גבי תפילה
וודאי דאיירי על דרך לימוד, וכשם שבכתיבה היינו שכותב דברי תורה ומזכיר צדיק כותב ז"ל וכד', הה"נ בהזכרתו.
דאי היה מדבר על התפילה, הרי בתפילה אנו מזכירים הרבה משמות הצדיקים הן בפסוקי דזמרה והן בקרבנות, [דוד המלך, משה רבינו, אהרן הכהן] ולא רק בחזרת הש"ץ, ומה החילוק, וכי שם מזכירים ע"ה וכד'? ודאי שלא.
על כרחך- עיקר טענתו על דרך לימוד שמאי שנא כתיבה מאמירה, אבל לא גבי תפילה
לשמור ולעשות
Well-known member
למה זה כל כל מפריע לך
כתבו כאן מאוד יפה
NKC
Active member
מנא לן שיש טל שאינו לברכה? בשלמא מוריד הגשם מובן
לשמור ולעשות
Well-known member
מרפסן איגרי
Well-known member
גם בארחות מרן כתב שהיה נוהג כן אבל לא זוכר אם ענה אמן או לברכה
מי שיכול שיעלה את זה
אולי כוונתך ל"מנהגי הראש"ל" שהובא כאן.
מרפסן איגרי
Well-known member
בדקת באורחות מרן?
NKC
Active member
לא משמע במפורש. הרי הטל חשיב כגשם לענין הצמחה לא קלקול
