אושרי רביב
Well-known member
אתם משחקים באש...
שמעתי סיפור אמתי שקרה. ואני מצוטט:
"לפני עשרים וחמש שנה, בהיותי בחיר צעיר, הייתי נוסע בערך כל שבוע לבית הכנסת סודאי בעיר חולון, לשיעורו של הגאון הצדיק הרב בן ציון מוצפי. והיה שם לפני השיעור רב הרב של בית הכנסת שם, היה קוראים לו הרב עזרא. ראש הכולל. והוא סיפר שם סיפור מזעזע שהסיפור הזה גרם לזעזוע גדול בכל העיר חולון. כך הוא סיפר את הסיפור:
הוא אמר נכנס יהודי אחד לבית הכנסת, וראה אברך מלמד שיעור תורה. ועל השלחן היה מונח ספר ילקוט יוסף. [ספר ילקוט יוסף זה סדרה של אולי למעלה מארבעים ספרים, שכתב אותה מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, בנו של מרן רבינו עובדיה] איך אמרתי פעם הגדרה, זה כל יהודי צריך שיהיה לו את הספרים האלה בבית. אצל החילוניים חייב שיהיה אינציקלופדיה או מילון אבן שושן אלף אלפי הבדלות. חייב יהודי שיהיה לו ילקוט יוסף בבית. כי כל בעיה שאתה נתקל בהלכה, לך תחפש מה ההלכה בדיוק, אתה שניות מוצא. לוקח את הספר מסודר לך לפי תפילה, ברכות, שבת, דיני חינוך קטן, חגים, הכל. אתה מוציא, אתה מסתכל, רואה את התשובה במקום. והכל בשפה ברורה, שפה יפה, שפה נעימה. זה ספר שיצא אני חושב במאות אלפי עותקים, ואלפים לומדים בו בכל יום ויום, ספר חשוב מאוד.
והוא ראה את הספר ילקוט יוסף מונח על השלחן, ועליו היה קליפת תפוזים על הספר. אמר לאותו אחד שמלמד שם, סלח לי יהודי עמך ישראל, תוריד את הקליפה מהספר. אמר לו אותו אחד, קליפה על קליפה זה מותר. שמעתם? איזה רשע?
הרב סיפר, שלמחרת אלה שהיו בשיעור הזדעזעו בדברים, וכמה קמו ומחו בדברים, ולמחרת אותו מלמד שלימד, היה בחור צעיר, לא קם משנתו בעוונות הרבים.
אתה פוגע בספר קודש? אתה יודע כמה עמל על כל ספר וספר? עד שכותבים הלכה? אפילו שההלכות באות שם בקצרה, אתה יודע כמה עמל וכמה טורח וכמה ברורי הלכה להגיע לאותה הלכה? וכמה הוצאה כספית? וכמה ספר שכותבים אותו כמה הגהות וכמה עמל יש בספר הזה עד שיוצא בכלל לאור. ואתה בא ואומר קליפה על קליפה רחמנא ליצלן? להגיד דבר כזה על ספר קדוש? זה מה שאמר רבינו הפלא יועץ, חייב לכבד את הספרים כל ספר וספר, כי זה המלבושים של המלך".
שמעתי סיפור אמתי שקרה. ואני מצוטט:
"לפני עשרים וחמש שנה, בהיותי בחיר צעיר, הייתי נוסע בערך כל שבוע לבית הכנסת סודאי בעיר חולון, לשיעורו של הגאון הצדיק הרב בן ציון מוצפי. והיה שם לפני השיעור רב הרב של בית הכנסת שם, היה קוראים לו הרב עזרא. ראש הכולל. והוא סיפר שם סיפור מזעזע שהסיפור הזה גרם לזעזוע גדול בכל העיר חולון. כך הוא סיפר את הסיפור:
הוא אמר נכנס יהודי אחד לבית הכנסת, וראה אברך מלמד שיעור תורה. ועל השלחן היה מונח ספר ילקוט יוסף. [ספר ילקוט יוסף זה סדרה של אולי למעלה מארבעים ספרים, שכתב אותה מרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א, בנו של מרן רבינו עובדיה] איך אמרתי פעם הגדרה, זה כל יהודי צריך שיהיה לו את הספרים האלה בבית. אצל החילוניים חייב שיהיה אינציקלופדיה או מילון אבן שושן אלף אלפי הבדלות. חייב יהודי שיהיה לו ילקוט יוסף בבית. כי כל בעיה שאתה נתקל בהלכה, לך תחפש מה ההלכה בדיוק, אתה שניות מוצא. לוקח את הספר מסודר לך לפי תפילה, ברכות, שבת, דיני חינוך קטן, חגים, הכל. אתה מוציא, אתה מסתכל, רואה את התשובה במקום. והכל בשפה ברורה, שפה יפה, שפה נעימה. זה ספר שיצא אני חושב במאות אלפי עותקים, ואלפים לומדים בו בכל יום ויום, ספר חשוב מאוד.
והוא ראה את הספר ילקוט יוסף מונח על השלחן, ועליו היה קליפת תפוזים על הספר. אמר לאותו אחד שמלמד שם, סלח לי יהודי עמך ישראל, תוריד את הקליפה מהספר. אמר לו אותו אחד, קליפה על קליפה זה מותר. שמעתם? איזה רשע?
הרב סיפר, שלמחרת אלה שהיו בשיעור הזדעזעו בדברים, וכמה קמו ומחו בדברים, ולמחרת אותו מלמד שלימד, היה בחור צעיר, לא קם משנתו בעוונות הרבים.
אתה פוגע בספר קודש? אתה יודע כמה עמל על כל ספר וספר? עד שכותבים הלכה? אפילו שההלכות באות שם בקצרה, אתה יודע כמה עמל וכמה טורח וכמה ברורי הלכה להגיע לאותה הלכה? וכמה הוצאה כספית? וכמה ספר שכותבים אותו כמה הגהות וכמה עמל יש בספר הזה עד שיוצא בכלל לאור. ואתה בא ואומר קליפה על קליפה רחמנא ליצלן? להגיד דבר כזה על ספר קדוש? זה מה שאמר רבינו הפלא יועץ, חייב לכבד את הספרים כל ספר וספר, כי זה המלבושים של המלך".
שאלה - 211778
לכבוד הרב מוצפי שליטא שלום רב.
האם נוהג היום דין של פתיל תכלת?
ב. האם מה שקיים היום בשוק זה פתיל תכלת ממש?
תשובה
א, אין שום בטחון חד משמעי שהתכלת שמצאו בימינו, היא התכלת הנזכרת בתורה, כי אין לנו סימנים כאלה כלל.
ב, כל מקום שאתה מסופק בו, ראה את מנהיגי הדור לעידותיהם, ולכן כיוון שראינו אל כל גדולי המקובלים בדור שלפנינו ולא השתמשו בתכלת, גם גדולי ישראל בהלכה כגון הגאונים מרן הרב עובדיה יוסף, מרן הרב יוסף שלום אלישיב, מרן הרב שמואל הלוי וואזנר, ואתם כל גדולי הדור, לא התיחחסו לכך. חלילה לנו לבנות במה ולעשות מעשה.
לכבוד הרב מוצפי שליטא שלום רב.
האם נוהג היום דין של פתיל תכלת?
ב. האם מה שקיים היום בשוק זה פתיל תכלת ממש?
תשובה
א, אין שום בטחון חד משמעי שהתכלת שמצאו בימינו, היא התכלת הנזכרת בתורה, כי אין לנו סימנים כאלה כלל.
ב, כל מקום שאתה מסופק בו, ראה את מנהיגי הדור לעידותיהם, ולכן כיוון שראינו אל כל גדולי המקובלים בדור שלפנינו ולא השתמשו בתכלת, גם גדולי ישראל בהלכה כגון הגאונים מרן הרב עובדיה יוסף, מרן הרב יוסף שלום אלישיב, מרן הרב שמואל הלוי וואזנר, ואתם כל גדולי הדור, לא התיחחסו לכך. חלילה לנו לבנות במה ולעשות מעשה.
במחילה מכבוד תורתו לענ''ד הדברים תמוהים מאד, כי הראיות בסוגיא זו חזקות מאד והלואי ובכל שאר הסוגיות יהיו ראיות חזקות כאלה כמו שיש בתכלת.
גדולי הדור עד כמה שידוע לנו לא עסקו בסוגיא זו כי היא בעיקר סוגיא של הוכחות מדעיות, ולכן לא ראינו לאף גדול שכתב תשובה בענין ודחה בטו''ט את הראיות. אבל כן ראינו שמי שכן עסק בזה הסכים עם זה, כדוגמת הרב מאיר מאזוז שליט''א ועוד. ובפרט שישנם אחרונים מהדורות שעברו שנתנו הסכמתם לזה כהחוות יאיר והיעב''ץ. כדאי לראות את העלון שהעלה כאן הרב דעת תורה יש שם בעמודים האחרונים סיכום מתומצת של כל הראיות.
נערך לאחרונה:
ראובן יוסף מיארה
Well-known member
@הרב שמעון ללוש באור השבת ביאר עניין זה.
נערך לאחרונה:
זה מה שכבודו חושב..
ואם רבותיך לובשים תכלת אז מותר לך שרוי לך ואינך בכלל מוציא לעז על רבותיך שאינם יודעים את מה שכבודך יודע..
רבותי מעולם לא עלה כזאת על דעתם ואם לא נתנו דעתם לכך בעוד שלא טמנו ידם בשום נידון הכי מסובך או שאינו מצוי (כמו בשמיטה שהיא דרבנן ומרן בכלל השמיטו) ובכ"ז נו"נ לאורך ולרוחב אז כנראה שגם הם לא רצו לחדש מה שלא נהגו או דברו בזה רבותיהם וגם אנו נכוף ראשנו בפני מי שגדול...
לך נא ראה איך נהגו רוב רובם של גדולי ישראל מדורות אחרונים מכל העדות והחוגים המקובלים בציבור החרדים לדבר ה' אם לובשים תכלת ותעשה כמנהגם.
בברכה כיאה וכיאות למעכ"ת!
המעיין שם יראה שדן בצורה כללית ולא בפרטי הראיות הרבות שהביאו לזיהוי התכלת בזמננו.
מקובלנו בדעת הרב עובדיה שלא מערבים פשט בקבלה, ואין דברי האר"י מוסיפים או מגרעים בעניני הלכה.
ישנו מו"ץ חשוב מאוד [אשכנזי] באחת הקהילות החרדיות בארץ שלפני מספר שנים שאלוהו בענין התכלת ומה ההנהגה וכו', ואמר שהוא לא למד את הסוגיא, ושאלוהו אם תלמד ויצא לך שצריך לשים תכלת האם תשים והשיב כן, ושאלוהו מה עם גדולי הדור, והשיב שכיון שזו מצות עשה - אין לנו ענין מה עושים אחרים, אם אנו מבינים שזוהי מצות עשה - אנו חייבים לקיימה. לבסוף הוא נפגש עם אחד מהרבנים שעוסקים בתכלת ודיבר אתו כמה שעות, ואמר שעדיין נשארו לו כמה קושיות, ולכן מבחינתו אין צורך להניח. איני יודע מה הקושיות ומה היה המו"מ שם.
אני מתחבר לגישה זו שצריך ללמוד ולהבין ולקיים את המצוות לפי שכלנו והבנתנו, ומי שהקושיות לא קשות לו ואדרבה נראה לו שזה מיושב - מבחינתו יש לו חובה לשים תכלת. וכמו כן יש חובה לכל ת"ח לנסות להגיע להבנה בסוגיא זו מתוך רצון אמיתי לדעת מהו רצון ה' ולא לנסות מראש לסתור את הראיות כדי להצדיק רב פלוני וכדומה.
נערך לאחרונה:
אין בזה מוציא לעז, משל למה הדבר דומה לקהילה שנדדה מחמת הרדיפות למקום מבטחים, אך דא עקא שאת כל רכושם עזבו במקום יישובם הקודם ולכן לא היה אפשרות בידם לקיים מצוות תקיעת שופר וארבעת המינים, וכך חלפו להם שנים רבות תורה למדו ושופר וארבעת המינים לא זכו לקיים. דור המייסדים הלכו לעולמם והשאירו את הדור הצעיר שמעולם לא ראו שופר ולא אתרוג. יום אחד הגיע אורח לקהילה כשבידו שופר וארבעת המינים, חלק מאנשי הקהילה שמחו עד מאד שהשנה יזכו לקיים שתי מצוות נדירות אלו, ומיד פרסמו שהשנה בביה''כ פלוני תתקיים מצוות תקיעת שופר ונטילת ד' מינים לכל מאן דבעי. לאחר כמה ימים קמו כמה מאנשי הקהילה וטענו כנגדם שאסור להם לקיים מצוות אלו כי בזה הם מוציאים לעז על גדולי הרבנים של הקהילה מהדור הקודם שלא קיימו מצוות אלו, וטענו כנגדם כמה וכמה טענות:
א. האם אתם יותר גדולים מאותם הרבנים?
ב. מי אמר שזה שופר? ומי אמר שאלו ארבעת המינים?
ג. מי אמר שהאורח שהגיע לעיר הוא יהודי? אולי הוא גוי שרוצה להחטיא אותנו בברכה לבטלה.
לכן שב ואל תעשה עדיף.
והנמשל הוא נדו''ד
ב"ה
ובתור המלצה הייתי מוסיף, כדאי לחשוד עצמנו שלא הגענו לראייתו הרחבה עשרת מונים שאינו מתלהב ממה שנראה לפום ריהטא ראיות חזקות וכו'. כי אין חכם "כבעל ניסיון", וזקני הדור שעסקו ועוסקים בפולמוסים רבים ורחבים מאלו, וגם ראו זקני הדור הקודם ביחס לנושאים פולמוסיים מעין אלו, הם הם בעלי הניסיון בעניינים אלו ולא אנחנו. (אין צורך שתדון איתי על פרט זה, זוהי דעתי האישית ואם תרצה תחלוק).
כבודו כותב לא ראינו לאף גדול וכו' אבל כן ראינו וכו', ואני תמיה, וכי אם גדול"י לא פירסמו שהם ראו את הראיות ושקלו אם להכריע על פיהם וכיצד להכריע זה אומר שאף אחד לא דן זולת מי שדן וקיבל את הדברים?! אדרבא, ידע כבודו שאני יודע על ג' גדולים לפחות שראו את הטענות הראיות וכו' ועדין לא נחה דעתם לחדש בזה הוראה לפי שיקול דעתם הרחבה וניסיונם העשיר בענייני ראיות מסוגים אלו, וגם מי שהזכרת לא קיבל דבריהם במוחלט רק נהג לחומרא בעלמא מהיות טוב ובשבת בלבד, ואדרבא משם ראיה לסתור כי אם הבין שחייב מדוע רק בשבת, (אולי כי היא בחינה של לעתיד לבא...)?!
והוא הוא מה שביארתי באור השבת ונדפס בעלון כלפי הכרעתו של מי שגדול שליט"א, ושל הגרי"ש אלישיב זצ"ל, עי' שם היטב ומצא תשובה לכל תמיהותיך שנכתבו כאן ולאלו שלא נכתבו.
אבל קודם כל לערוך בבקשה את הדברים המנוסחים כלפי דברי מי שגדול.
בתקוה להבנה.
נא לא ליתן הדרכה והכוונה לגדול הדור מהי הגישה בריאה, וכן לא לחוות דעה כאן היפך דעתו הבהירה של גדול הדור בתשובתו שהכריע להדיא (לפחות לגבי נידון זה) לשלול את הגישה הבריאה שכתבת כאן.
זה עובר על סעיף ו' בתקנון. נא לערוך את ההודעה כאן בהקדם בהתאם לסעיף ו' שבתקנון,
ולהודיעני באופן אישי אחר שערכת כדי שאבדוק אם זה מספיק.
ובתור המלצה הייתי מוסיף את מה שכתבתי לעיל להמליץ, קחנו משם. וקודם כל לערוך את הדברים.
אמת, הוא גם לא דחה את הראיות, אדרבא הביא מי שסבר לדחות, ודחה את דבריו לקיים הראיות.
אולם הדברים המצוטטים מהעלון נסובים על טענת השואל בתכנית כמובא שם, ששאל אולי אילו יראו גדולי הדור את הטענות יודו לחייב, וע"ז באו הדברים המצוטטים, שמשו"ת הראש"ל מבואר שראה הדברים הביא מהם ודן אם להכריע על פיהם, והביא בזה צדדים לכאן ולכאן, ואח"כ כתב מה שכתב, כך שא"א לטעון שהכריע בלי לראות הטענות כמו שסבר השואל בתכנית.
לדון ע"פ כללי ההלכה את המציאות שנתבררה ע"י חכם מקובל או נביא עושים ועושים כמבואר ביבי"א ובכ"ד ובס' הק' נשמע קולם קבלה והלכה.
כ"ש שכאן אין הכרעה הלכתית כלל, רק שיקול דעת עד כמה לחוש למה שסבורים שהם טענות חזקות, וכפי שהבאתי בתכנית והובא בעלון ממכלול השיקולים שלהם, ושבאו אליהם, והציגו הטענות, ומהמובא בשו"ת הראש"ל בלבד רואים שראה דבריהם, ואפילו דחה את המובא מהרב אלישיב לדחות דבריהם, אלא שבכל זאת שקלה דעתו הרחבה שלעת עתה אין בזה כדי לחדש ההוראה ולהכריע לכלל הציבור, ובדיוק כרוח דבריו של הגאון הרב מוצפי שליט"א שהובאה כאן, זוהי הכרעתם של זקנים שבדור, מי שלא רוצה לקבל יהי לו אשר לו, אבל לא יטיל דופי בדבריהם שכאילו לא ראו ולא ידעו מהדברים וכאילו דבריהם תמוהים, אלא אם ריק הוא, ממנו הוא ריק, אחר שראו, ציטטו, דנו, ובמפורש לא דחו את הראיות, ואף דחו את הסבור לדחות הראיות, ובכל זאת סבורים עדין לענין הכרעה אחרת מכל אלו השואלים כאן.
אי אפשר לצטט מהעלון קטע אחד, "ולחשוב" שעונים עליו, וכאילו בזה דחית את הכל,
יש לכל הטענות שהוזכרו כאן התייחסות ומענה בעלון למי שבאמת רוצה לעמוד על דעתו של מי שגדול,
ומי שלא 'מחפש' לעמוד על דעתו, וכ"ש אם מחפש להיפך, בלאו הכי לא יועיל לו גם אם מרן שליט"א בעצמו יאמר לו בפה מלא "היו אצלי האנשים, ראיתי את הטענות, שמעתי את השיקולים, ועדין נראה לי שזה לא מספיק בשביל לחדש ולהכריע הלכה לעת עתה".
זה בעצם מה שכתוב בעלון, אבל מי שלא מעונין לא רואה שזה כתוב שם. אז מה זה יעזור.
לדון בדברי מי שגדול זה נ"מ למי שמחפש אחר דעתו, אבל מי שמחפש ליתן לו ציונים מתי הוא צודק ומתי לא אין נ"מ בזה, כי בלאו הכי יעשה מה שמבין, ואת גדול הדור הוא לא ישנה, מקסימום לכל היותר את תלמידיו של גדול הדור הוא יצליח לבלבל והיה זה פרי חטאתו.
ולכן אני אומר לכבודו ולהרב הלוי, בכל הכבוד, בלי שום תרעומת או ציניות, מלב מכבד באמת, כלך מדרך זו, תתעסקו בליבון ובירור ענייני הלכה לגופן של דברים, (כמו מה שאנו עוסקים על הזית רענן ועוד), אל תתעסקו בהנהגת מי שאתם לא מקבלים ממנו, לכם זה לא מועיל, לאחרים זה מזיק.
נא לערוך את הדברים בהתאם לכבודו של מי שגדול שעל דבריו מופנים הדברים, זה אחד מזקני הדור שכותב דברים חדים וברורים לפי שיקול דעתו הרחבה, א"א לחוות דעה כנגד דבריו בסכינא חריפא בדברים התלויים בשיקול הדעת כאילו זה חבר שלנו. אם הוא שקל בדעתו הרחבה ובעלת הניסיון את מה ששקל וכתב כלפי נושא כה נרחב, מי אנו שנביע דעתנו כך נגד דבריו כאילו חבר בישיבה שנראה לנו אחרת מההשקפה שלו.
ובתור המלצה הייתי מוסיף, כדאי לחשוד עצמנו שלא הגענו לראייתו הרחבה עשרת מונים שאינו מתלהב ממה שנראה לפום ריהטא ראיות חזקות וכו'. כי אין חכם "כבעל ניסיון", וזקני הדור שעסקו ועוסקים בפולמוסים רבים ורחבים מאלו, וגם ראו זקני הדור הקודם ביחס לנושאים פולמוסיים מעין אלו, הם הם בעלי הניסיון בעניינים אלו ולא אנחנו. (אין צורך שתדון איתי על פרט זה, זוהי דעתי האישית ואם תרצה תחלוק).
כבודו כותב לא ראינו לאף גדול וכו' אבל כן ראינו וכו', ואני תמיה, וכי אם גדול"י לא פירסמו שהם ראו את הראיות ושקלו אם להכריע על פיהם וכיצד להכריע זה אומר שאף אחד לא דן זולת מי שדן וקיבל את הדברים?! אדרבא, ידע כבודו שאני יודע על ג' גדולים לפחות שראו את הטענות הראיות וכו' ועדין לא נחה דעתם לחדש בזה הוראה לפי שיקול דעתם הרחבה וניסיונם העשיר בענייני ראיות מסוגים אלו, וגם מי שהזכרת לא קיבל דבריהם במוחלט רק נהג לחומרא בעלמא מהיות טוב ובשבת בלבד, ואדרבא משם ראיה לסתור כי אם הבין שחייב מדוע רק בשבת, (אולי כי היא בחינה של לעתיד לבא...)?!
והוא הוא מה שביארתי באור השבת ונדפס בעלון כלפי הכרעתו של מי שגדול שליט"א, ושל הגרי"ש אלישיב זצ"ל, עי' שם היטב ומצא תשובה לכל תמיהותיך שנכתבו כאן ולאלו שלא נכתבו.
אבל קודם כל לערוך בבקשה את הדברים המנוסחים כלפי דברי מי שגדול.
בתקוה להבנה.
נא לא ליתן הדרכה והכוונה לגדול הדור מהי הגישה בריאה, וכן לא לחוות דעה כאן היפך דעתו הבהירה של גדול הדור בתשובתו שהכריע להדיא (לפחות לגבי נידון זה) לשלול את הגישה הבריאה שכתבת כאן.
זה עובר על סעיף ו' בתקנון. נא לערוך את ההודעה כאן בהקדם בהתאם לסעיף ו' שבתקנון,
ולהודיעני באופן אישי אחר שערכת כדי שאבדוק אם זה מספיק.
ובתור המלצה הייתי מוסיף את מה שכתבתי לעיל להמליץ, קחנו משם. וקודם כל לערוך את הדברים.
אמת, הוא גם לא דחה את הראיות, אדרבא הביא מי שסבר לדחות, ודחה את דבריו לקיים הראיות.
אולם הדברים המצוטטים מהעלון נסובים על טענת השואל בתכנית כמובא שם, ששאל אולי אילו יראו גדולי הדור את הטענות יודו לחייב, וע"ז באו הדברים המצוטטים, שמשו"ת הראש"ל מבואר שראה הדברים הביא מהם ודן אם להכריע על פיהם, והביא בזה צדדים לכאן ולכאן, ואח"כ כתב מה שכתב, כך שא"א לטעון שהכריע בלי לראות הטענות כמו שסבר השואל בתכנית.
להכריע הלכה ע"פ סודות התורה נגד כללי הפסיקה לא עושים,
לדון ע"פ כללי ההלכה את המציאות שנתבררה ע"י חכם מקובל או נביא עושים ועושים כמבואר ביבי"א ובכ"ד ובס' הק' נשמע קולם קבלה והלכה.
כ"ש שכאן אין הכרעה הלכתית כלל, רק שיקול דעת עד כמה לחוש למה שסבורים שהם טענות חזקות, וכפי שהבאתי בתכנית והובא בעלון ממכלול השיקולים שלהם, ושבאו אליהם, והציגו הטענות, ומהמובא בשו"ת הראש"ל בלבד רואים שראה דבריהם, ואפילו דחה את המובא מהרב אלישיב לדחות דבריהם, אלא שבכל זאת שקלה דעתו הרחבה שלעת עתה אין בזה כדי לחדש ההוראה ולהכריע לכלל הציבור, ובדיוק כרוח דבריו של הגאון הרב מוצפי שליט"א שהובאה כאן, זוהי הכרעתם של זקנים שבדור, מי שלא רוצה לקבל יהי לו אשר לו, אבל לא יטיל דופי בדבריהם שכאילו לא ראו ולא ידעו מהדברים וכאילו דבריהם תמוהים, אלא אם ריק הוא, ממנו הוא ריק, אחר שראו, ציטטו, דנו, ובמפורש לא דחו את הראיות, ואף דחו את הסבור לדחות הראיות, ובכל זאת סבורים עדין לענין הכרעה אחרת מכל אלו השואלים כאן.
אי אפשר לצטט מהעלון קטע אחד, "ולחשוב" שעונים עליו, וכאילו בזה דחית את הכל,
יש לכל הטענות שהוזכרו כאן התייחסות ומענה בעלון למי שבאמת רוצה לעמוד על דעתו של מי שגדול,
ומי שלא 'מחפש' לעמוד על דעתו, וכ"ש אם מחפש להיפך, בלאו הכי לא יועיל לו גם אם מרן שליט"א בעצמו יאמר לו בפה מלא "היו אצלי האנשים, ראיתי את הטענות, שמעתי את השיקולים, ועדין נראה לי שזה לא מספיק בשביל לחדש ולהכריע הלכה לעת עתה".
זה בעצם מה שכתוב בעלון, אבל מי שלא מעונין לא רואה שזה כתוב שם. אז מה זה יעזור.
לדון בדברי מי שגדול זה נ"מ למי שמחפש אחר דעתו, אבל מי שמחפש ליתן לו ציונים מתי הוא צודק ומתי לא אין נ"מ בזה, כי בלאו הכי יעשה מה שמבין, ואת גדול הדור הוא לא ישנה, מקסימום לכל היותר את תלמידיו של גדול הדור הוא יצליח לבלבל והיה זה פרי חטאתו.
ולכן אני אומר לכבודו ולהרב הלוי, בכל הכבוד, בלי שום תרעומת או ציניות, מלב מכבד באמת, כלך מדרך זו, תתעסקו בליבון ובירור ענייני הלכה לגופן של דברים, (כמו מה שאנו עוסקים על הזית רענן ועוד), אל תתעסקו בהנהגת מי שאתם לא מקבלים ממנו, לכם זה לא מועיל, לאחרים זה מזיק.
@הרב שמעון ללוש ערכתי את הדברים דלעיל.
לפי דעתנו אם יש גדולים שהתעסקו בנושא הדק היטב ויש גדולים שמסיבותיהם בחרו 'שלא לעסוק בנושא' יש לנו להעדיף מי שכן התעסק, בבחינת לא ראינו (ולא משנה מאיזו סיבה) אינה ראיה.
כמובן שדעת כבודו שעצם זה שבחרו לא להתעסק גם בזה צריך לשמוע להם.
והבוחר יבחר.
אנו לא מתעסקים בהנהגה של גדול הדור, אלא מתעסקים בהנהגה שלנו.
לפי דעתנו אם יש גדולים שהתעסקו בנושא הדק היטב ויש גדולים שמסיבותיהם בחרו 'שלא לעסוק בנושא' יש לנו להעדיף מי שכן התעסק, בבחינת לא ראינו (ולא משנה מאיזו סיבה) אינה ראיה.
כמובן שדעת כבודו שעצם זה שבחרו לא להתעסק גם בזה צריך לשמוע להם.
והבוחר יבחר.
אנו מתעסקים בעיקר בזה.
יש כמה סוגיות כאלו שעדיין אני מחכה למענה מכבודו
לכבוד הרב שמעון ללוש הי''ו.
ערכתי מחדש את הנוסח, וכמובן שלא היה בליבי שום התנשאות חלילה על הרב מעיקרא.
לגבי הערה בדעת הרשל''צ, אבאר שלא התכונתי לומר שום דבר בדעתו וגם לא "אילו היה רואה וכו'", אלא טענתי שישנם הרבה גדולים שלא ראו את הראיות ולכן אי אפשר לומר שהם חולקים כל זמן שלא ישבו על המדוכה, הן אמת שהם חולקים בזה שלא מטילים תכלת אך זה משום שממשיכים את הנהגתם [דכדי לשנות צריך להשתכנע מהראיות]. ואלו שכן נכנסו בסוגיא זו ואעפ''כ לא הכריעו כן, איני בא בטענות, רק אומר שלא ראינו דחיות לראיות מפרי עטם אלא רק הכרעה של שיקול הדעת, [או דחיות שלענ''ד אינם משכנעות]. ואנחנו כאן בעיקר מדברים על ראיות ולא על שיקול דעת.
ערכתי מחדש את הנוסח, וכמובן שלא היה בליבי שום התנשאות חלילה על הרב מעיקרא.
לגבי הערה בדעת הרשל''צ, אבאר שלא התכונתי לומר שום דבר בדעתו וגם לא "אילו היה רואה וכו'", אלא טענתי שישנם הרבה גדולים שלא ראו את הראיות ולכן אי אפשר לומר שהם חולקים כל זמן שלא ישבו על המדוכה, הן אמת שהם חולקים בזה שלא מטילים תכלת אך זה משום שממשיכים את הנהגתם [דכדי לשנות צריך להשתכנע מהראיות]. ואלו שכן נכנסו בסוגיא זו ואעפ''כ לא הכריעו כן, איני בא בטענות, רק אומר שלא ראינו דחיות לראיות מפרי עטם אלא רק הכרעה של שיקול הדעת, [או דחיות שלענ''ד אינם משכנעות]. ואנחנו כאן בעיקר מדברים על ראיות ולא על שיקול דעת.
זה בדיוק מה שעשיתי בתחילת האשכול, וכעת אנו עומדים בעמוד השלישי ועדיין לא ראינו דחייה אחת שמניחה את הדעת, אלא רק הנהגות של גדול''י שאת זה כולנו יודעים ולא צריך להוכיח.
יש"כ על העריכה.
זאת לא דעתי, חבל להשיב מבלי משים, (חשוב לי הזמן בשביל הדיונים שבאמת מועילים לשנינו),
אתה שוב כותב שמסיבותיהם בחרו שלא לעסוק בנושא, בזמן שהם הקדישו לזה זמן ארוך לראות הדברים ולכתוב על זה ולסלול הכרעה לעת עתה.
אתה מתעלם ממה שהארכתי (כנראה לחינם) שמרן שליט"א בחר כן להתעסק וראה וחקר ודרש והגיע למסקנא שעדין לעת עתה נראה שלא לחדש בזה הוראה, אלא שבגלל שלא כתב לך את שיקוליו כן החלטת לקרא לזה שבחר לא לעסוק בנושא?! אז אתה אומר שנראה לך אחרת מהדרך שלו, לבריאות, אבל זה לא ענין להציג כאן את שיטתך והבנתך היפך מדרכו, ועוד לחוות דעה איזו דרך יותר נכונה ואיזו תמוהה.
לזה התכוונתי, אתה לא נותן לי את הזמן...
יש כבר טיוטא לכבודו שממתינה כיומיים, כל פעם נוספים שם עוד כמה תיבות, ויש לי טיוטא עם הרב הלוי כשנתיים שנותרה כך עזובה ועלובה... (אגב באותו נושא יחסית), ויש עוד ועוד כהנה וכהנה שאין לי הזמן להיזכר כעת, אבל כל פעם תו"כ הכתיבה כאן קופצים דברים שמצריכים התייחסות מיידית שגוזלת את הזמן למו"מ שבאמת חשוב ומועיל. ובכלל כל הזמן המועט שלי כאן בפורום זה זמן שאני ממש גונב מדברים חשובים אחרים שחלקם הגדול תלויים בזמן ובסוף לא נעשים בזמן לצערי ולצער אחרים...
וכן תו"כ שאני כותב, מוסיף לנו כעת הרב הלוי בזה"ל:
אז אני ממשיך את דברי לשניכם,
אם כל המו"מ היה לפי כללי הפורום, וגם, אתם לא הייתם מכניסים ראשכם לענין ההוראות וההנהגות של מרן שליט"א, מה אתם אומרים עליהם וכו' וכו', ואם הם מובנים או תמוהים וכו' וכו', אלא מביאים את הדיון ההלכתי בטהרתו ודנים עליו, זה היה מותיר המון זמן ואנרגיה חיובית לדון עימכם על כל הנושאים המרתקים במו"מ בונה, ואפילו בדברים שהם אחרת ממה שהנהיגו רבותינו.
ולדוגמא, במקום להביא את הראיות מדוע התכלת שמצאו היום נראה אמיתי, ואז לשאול א"כ דברי מרן הראש"ל בתשובתו תמוהים, שזה לא יוביל לשום מקום זולת מניסיון לבאר הנהגתו שלא תהיה תמוהה, ואתם לעולם לא תתאמצו להבין או לקבל, רק אם זה יהיה מוכרח בלא כל מאמץ, כנודע מהקדמת ר' שמעון שקופ המפורסמת לאחרונה,
תוכלו לעשות פשוט, לפתוח אשכול ולבקש לדון נקודתית על ראיה פלונית שמביאים לגבי התכלת של היום, מה אומרים עליה החברים, האם יש דרך לפרוך אותה, ואם מישהו ישיב "אין לנו אלא דברי רבותינו ודברי מרן שליט"א וכבר הורה זקן וכו'", אף אתם תשיבו לו באמירה נעימה שדברי מרן שליט"א עטרה לראשנו, ואנו דנים כאן רק למי שמתעניין לגופן של דברים, האם בראיה זו יש ממש או שיש עליה פרכא, ותו לא מידי, ובכך תרוויחו המון הגדלת תורה, בירורים אמיתיים, וזכות הרבים תלוי בכם.
ביקרא דאורייתא
אכן הדברים ברורים, אבל לצד השני. (אני יודע שאין סיכוי לשכנע את המשוכנעים לא' הצדדים. אבל לניטרליים העלון המצו"ב יציג את התמונה בצורה קצת יותר ברורה).
זו החלטת שלך שגדולי ישראל לא עסקו בזה, זה שהם לא כתבו בזה כי הם לא ראו צורך להתייחס לזה.
מרן זיע"א קיבל את כל החומר מא' התלמידי חכמים שעסק בנושא לפני כ20 שנה, וניפנף אותו. (שמעתי מאותו ת"ח בעצמו).
והגרח"ק זצ"ל כתב בהסכמתו לא' מהקונ' שראה את הטענות ואן בהם ממש, או משהו בסגנון.
ועוד שיש עוד ת"ח רבים מאוד שעסקו בנושא ולא השתכנעו, אתה יכול להכנס לפורומים השונים ולראות ע"ז ויכוחים אין סופיים. כך שהשאלה כאן היא בעיקר נקודת המוצא, ולא נקודת הסיום.
לא הבנתי איך שייך שהחוות יאיר והיעב"ץ נתנו את הסכמתם לתכלת שנמצאה בשנים האחרונות?!
הם קראו לחלזון התכלת פורפרא וכן כינהו רבי אבררהם משער אריה מתקופת מרן הב''י שהיה בקי בהרבה שפות וחכמות חיצוניות וכתב לבאר את המילה בלאט''ה וז''ל: ובלשון יון רוצה לומר רמש הים הנקרא פורפור''א והוא החילזון שצובעים בו תכלת. עכ''ל. הרי לפנינו קדמון מלפני ארבע מאות שנה שכותב מפורש מהו התכלת, והיאך אפשר לבוא ולדחות דבריהם בגילא דחיטתא, ותצרף לזה את החוות יאיר והיעב"ץ, שכתבו ג''כ במפורש פורפרא, ותצרף לזה דברי הראבי''ה בברכות כה שהביא ירושלמי בין תכלת ללבן בין פורפורין ובין פריפינין והוא מעיל שקורין בלשון לעז פורפורא ויש שדומה לו קצת. עכ''ל. הרי שגדולים אלו קבעו נחרצות את שם החילזון בלשון היונית אך להגיע אליו לא יכלו, ואנו שזכינו לו לא נשתמש בו??? אתמהה.
בכבוד רב, בואו נחזור לעיקר הדיון ונדבר סביב הראיות, דעתו של הרשל''צ ברורה, אך אנו כעת דנים לגופו של ענין מי שיש לו פירכא מוזמן לכתוב.
ממצא ומגלה החודש: קונכיית חילזון ארגמון קהה קוצים - משפחת סינגר - פרויקט סינון העפר מהר הבית - האתר הרשמי
פרויקט סינון העפר מהר הבית מאז שנת 2004 עוסק בסינון ארכיאולוגי של שפכי עפר שנחפרו באופן בלתי חוקי בהר הבית ונזרקו לנחל קדרון. מטרת הפרויקט היא להציל את הממצאים העתיקים שטמונים בעפר ולקיים מחקר מעמיק שישפוך אור נוסף על עברו של הר הבית. המחקר הארכיאולוגי נעשה תחת החסות האקדמית של המכון...
tmsifting.org
מה עושה 'ארגמון קהה קוצים' [התכלת דהיום] בהר הבית, אם זה לא שימש לצביעת תכלת?
התגלה בשנת 2017. ממצא זה לא היה לעיני רבותינו ז"ל, וגם רבותינו שליט"א מסתבר שלא יודעים מזה. לכאורה לפ"ז בטלה הטענה שהם לא הניחו, כיון שלא היה לפניהם ממצא זה.
אנחנו חוזרים למנהגינו להכריז על ממצא החודש שנתגלה בחודש האחרון על ידי מבקרים בסינון. כזכור, הבחירה בממצא היא על-פי עניין, חידוש, יופי וחדוות המבקר שמצא אותו.
החודש בחרנו במשפחת סינגר מירושלים שמצאה קונכייה של החלזון הימי המוכר בשם ארגמון קהה קוצים (בלעז: Murex Trunculus).
ממצא זה מעורר תמיהה מכיוון שממצאים כאלו מוצאים בעיקר באתרים חופיים ולא באתרי ההר. עד כה מצאנו יותר מעשרים קונכיות כאלו עם סימני ניקוב. חלזונות אלו שימשו לתעשיית צבע יוקרתי בעת העתיקה, והופק מהן צבע הארגמן וצבע התכלת. מתקני תעשייה עם שברי קונכיות כאלו נתגלו באתרים פניקים לאורך החוף של הים התיכון, ובארץ מוכר מתקן כזה בעיקר מתל דור. חז"ל הגדירו חלזון ימי מסויים שרק ממנו ניתן להפיק את צבע התכלת שיהיה כשר הלכתית עבור צביעת חוטי הצמר של הציצית ואריגים ששימשו במקדש ובגדי הכהונים. כיום מקובל במחקר לזהות את הארגמון קהה קוצים עם חלזון התכלת של חז"ל.
אנחנו מוצאים בסינון צדפים וקונכיות רבים וחלקם ככל הנראה שימשו כמאכל שהיה חביב על נזירים ביזנטים. צדפים מסויימים שימשו כחרוזים או תליונים, וישנם צדפים ששימשו לחיפוי קירות או רצפות בתקופת הבית הראשון. במקרה של ארגמון קהה הקוצים עוד לא ערכנו מחקר מקיף על הנושא ובדיקה מקיפה של תפוצתו של ממצא מסוג זה באזור ההר, אך נראה שמתקני צביעה וקונכיות ממין זה נתגלו גם באתרים בפנים הארץ כגון יריחו, תל בית מירסים, תל מור ואף בחפירות של בנימין מזר מדרום-מערב להר הבית.
האם היה מתקן תעשיית צבע בהר הבית? באיזו תקופה פעל?אולי לאחר שנערוך בדיקות פחמן 14 בחלק מן הקונכיות נוכל לקבל תשובות לשאלות אלו, אך בדיקות אלו יקרות מאד ובשלב זה אין לנו תקציב לכך. נקווה שהדבר יתאפשר בעתיד ובמחקר עתידי התשובות לשאלות אלו יתבהרו יותר.
