במחילה אמנם גם אני איני לובש תכלת
איתא בחגיגה [ג:]: אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין. ופרש''י עשה אזניך כאפרכסת: מאחר שכולן לבן לשמים עשה אזנך שומעת ולמוד, ודע דברי כולן, וכשתדע להבחין אי זה יכשר קבע הלכה כמותו.
ישתבח שמו לעד אשר לא השבית לנו גואל, והשאיר לנו שריד כמו כב' שצריך לברך עליו שחלק מחכמתו לבשר ודם, כל גדולי ישראל לא הכריעו, למרות שעינם שלטה בכל הש''ס והפוסקים, הגריש''א כותב שאין שום בטחון שמחר לא יקום חוקר חדש ויפריך את השיטה שזהו התכלת, וכב' זכה שנגלו לו תעלומות חכמה וזכה להבחין איזה יכשר עד שקבע הלכה כמותו, ועוד מתפלא בקול גדול על מורנו מרן חכם יצחק שלא שת לבו לכל הנ''ל, באמת כמה ענוה מופלגת יש לך שזכית למה שלא זכה כמעט שום חכם! וכמה פעמים שמענו מרבינו הגדול חכם עובדיה ובנו שיחי' בתוקף גדול על הדרך המשובשת הזו להכריע מאומדן הדעת (וכ''ש עפ''י דברי חוקרים) ומחו לה אמוחא בשיתין פולסי דנורא, ולא זו הדרך הנחילונו אבותינו ורבותינו נשמתם עדן
הרב קארפ שהוזכר לעיל שהטיל תכלת בטליתו הוא מתלמידי הגריש''א זצ''ל, ואפשר בהחלט לשאול אותו מה הביאו להכריע לא כמו רבו הגדול. ובכלל לא שמענו מעולם שאי אפשר לסבור אחרת מהגריש''א איזה עוון יש בזה??
התמיהה על הרשל''צ שליט''א היא שהאריך הרבה בענין אך לא נגע כלל בראיות הברורות שהובאו במאמרים והסתפק להכריע את ההלכה ע''פ מנהג גדולי הדור שלא כתבו על נושא זה כלל ואלה שכן כתבו דנו על התכלת של האדמו''ר מראדז'ין זצ''ל כי בימיהם לא נגלה הארגמון כלל. אם באמת היה הרשל''צ שליט''א נו''נ בסוגיא ומכריע שזה לא התכלת אזי היה מקום לחלוק ולא לתמוה.
ידיד שלי התכתב עם המחבר וענה לו על קושיותיו, אם תרצה אוכל להפנותך אליו, אך קודם כל אתה צריך להכנס לסוגיא ולפחות לדחות את הראיות שהבאתי לעיל.
שם בעמוד מז מבואר שמרן לא עשה פתיל תכלת, ובביאורים [אות ח] הביא את המקורות שהתכלת נגנז, ושהאדמו''ר מראדז'ין חקר ומצא שהוא דג הדיונון, וחלקו עליו כמה מגדולי הדור. אולם כבר כתבנו לעיל שזה מוסכם שהתכלת של האדמו''ר מראדז'ין נדחתה בראיות מדעיות ע''י הרב הרצוג, וגם מרן זיע''א כתב כן בהשלמותיו לספר כף החיים [איני זוכר כעת היכן], אבל אנו דנים על הארגמון קהה קוצים שהתברר לאחר פטירת הרב הרצוג זצ''ל שהוא התכלת בראיות ברורות, וע''ז מרן זיע''א לא נתן דעתו וכנראה שלא נכנס כלל לסוגיא זו. אשר על כן אין להוכיח ממרן שום דבר אלא צריך לעיין במאמרים שנכתבו בעד ונגד ולהכריע על פי שיקול הדעת.
נראה שיש כאן טעות כי יש סתירה בין הרישא לסיפא.
