א. הרב המחבר טוען ע"פ הזוהר שהחלזון מצוי בכנרת ולא בים התיכון [נשתברו הרבה קולמוסים בענין זה, ויש שאמרו שהוא ט"ס בזוהר, אכן זה דוחק כיון שהוא כתוב בה' מקומות בזוהר, וע"כ זה דוחק לומר שהוא ט"ס, עיי"ש באורך].
ב. ישנם מחלוקות גדולות בין הראשונים אודות הזיהוי של החלזון אם הוא דג או תולעת, וכן צורתו נתונה במחלוקת גדולה, וע"כ עכ"פ מידי ספק לא יצאנו וא"א להכריע בזה בודאות, הלכך שב ואל תעשה עדיף, ואין לומר לא יהא אלא ספק כיון שאם אינו התכלת הוא גורם לקלקול גדול שנכנס בחשש קלא אילן ועיי' למרן הרי"ח הטוב בבן יהוידע ב"מ ס"א שכתב שכל צבע כחול שאינו מהחלזון הרי הוא קלא אילן ואוחזת בו קליפת סמא"ל. ועוד יש חששות של בל תוסיף ובל תגרע.
ג. עוד נחלקו הראשונים, י"א שצבעו הוא תכלת בהיר וי"א שצבעו כהה, י"א שצבעו ירוק, וע"כ שוב מידי ספק לא יצאו וכנ"ל. ועיי' בזה גם בשו"ת מנחת אשר להגר"א וייס שליט"א שהעלה הטענה הנ"ל.
ובענין מש"כ שכמעט כל מי שלמד את ב' הצדדים כיום מטיל תכלת, עיי' להרב המחבר שאינו לובש אף שלמד כל הסוגיא, וכן מרן הגר"ד לנדו למד הסוגיא בעומק ולא מטיל תכלת בציציותיו, וכן מצאנו להגר"א נבנצל שליט"א (עיי' תשובותיו בספר שובות אביגדר הלוי), וכן מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א (עיי' תשובות והנהגות שם כתב ג' תשובות בעניין), וכן מרן שה"ת הגרח"ק זיע"א לא הטיל תכלת בציציותיו, ודוחק עצום הוא לומר שלא נדרש לסוגיא זו כיון שאפי' על קרני חגבים כתב ספר וידוע המעשה שחגב הגיע אליו, ומפני מה לא נדרש לנושא זה, ועיי' מש"כ בספר דעת נוטה למרן הגרח"ק זיע"א בענין זה.
הרי לך מגדולי ומאורי הדור שנדרשו לסוגיא זו ולא הטילו תכלת בבגדיהם. וכמדו' שלהביא ראיות מאיזה מו"צים ורבני שכונות למיניהם ההולכים עם תכלת נגד כל הני רבוותא הנ"ל, משנה דחויה היא.
