בענין גיד הנשה של אדם
א. בפרשת וישלח מסופר על המלחמה של יעקב עם השר של עשיו וכתוב שם על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה שעל כף הירך עד היום הזה וכו' וזה מקור האיסור
ובמשנה בחולין פרק גיד הנשה פט: גיד הנשה נוהג בין בארץ ובין בחו''ל ובין בפני הבית ובין שלא בפני הבית ובשני הרגלים ואינו נוהג בעוף כיון שאין לו כף והגמרא מבארת שיש לו באמת כף אבל הוא לא עגול ולכן מותר והגמרא מסתפקת אם יהיה גיד של עוף שיש לו עגול או חיה שיש לה עגול והגמרא נשארת בספק לכן צריך להחמיר בכל אופן
ובתשו' הרשב''א ח''א שס''ד שמי שאוכל גיד הנשה של אדם לוקה עלין ומבאר כיון שגם אצל אדם זה עגול ובייחוד שעיקר המעשה היה אצל אדם אצל יעקב אבינו
בענין האם יש איסור לאכול בשר אדם חי
ב. ובמנחת חינוך תולה דברי הרשב''א במחלוקת ראשונים האם מותר לאכול בשר אדם הרמב''ם מאכלות אסורות פ''ב בשר אדם אסור מהתורה מאיסור עשה כיון שכתוב בתורה זאת החיה אשר תאכלו ואדם לאו בכלל זה וכן הר''ן הסכים לזה
אבל דעת הראב''ד פ''ג ה''ד ממאכלות אסורות והרמב''ן בכתובות ס. והרשב''א הנ''ל ס''ל שאין איסור מהתורה לאכול בשר אדם אבל כל זה כשהוא חי אבל לאחר שמת הלא נאסר בהנאה והאם זה מדרבנן אסור יש אריכות בזה בערוך השולחן
אבל דעת הראה בכתובות ס. שזה אסור באיסור לאו נמצא שיש ג' שיטות האם זה איסור לאו או עשה או שאין בזה איסור.
ובריטב''א בכתובות מוסיף חידוש שאם אדם אוכל בשר חי עובר על איסור אבר מן החי ובתשו' הרשב''א הנ''ל מבואר להדיא שלא עובר על אבר מן החי וכן מוכח מהרמב''ן הנ''ל.
ולהלכה הרמ''א בדרכי משה יו''ד סי' עט מביא רק שני שיטות האם זה אסור מהתורה או מדרבנן והוא נוקט שזה איסור דאורייתא והב''י לא מדבר מזה.
גיד הנשה של בהמה טמאה
דעת ת''ק שאין איסור או בגלל שאאחע''א או שיש ילפותא וכך ההלכה וממילא מבאר המנחת חינוך ולרמב''םשיש איסור מהתורה לאכול בשר אדם א''כ הם יברו שאין איסור גיד הנשה כיון שהוה כבהמה טמאה אבל לפי הרמב''ן שמותר מהתורה א''כ חשיב כבהמה טהורה ואסור.
מתוך שיעור.
א. בפרשת וישלח מסופר על המלחמה של יעקב עם השר של עשיו וכתוב שם על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה שעל כף הירך עד היום הזה וכו' וזה מקור האיסור
ובמשנה בחולין פרק גיד הנשה פט: גיד הנשה נוהג בין בארץ ובין בחו''ל ובין בפני הבית ובין שלא בפני הבית ובשני הרגלים ואינו נוהג בעוף כיון שאין לו כף והגמרא מבארת שיש לו באמת כף אבל הוא לא עגול ולכן מותר והגמרא מסתפקת אם יהיה גיד של עוף שיש לו עגול או חיה שיש לה עגול והגמרא נשארת בספק לכן צריך להחמיר בכל אופן
ובתשו' הרשב''א ח''א שס''ד שמי שאוכל גיד הנשה של אדם לוקה עלין ומבאר כיון שגם אצל אדם זה עגול ובייחוד שעיקר המעשה היה אצל אדם אצל יעקב אבינו
בענין האם יש איסור לאכול בשר אדם חי
ב. ובמנחת חינוך תולה דברי הרשב''א במחלוקת ראשונים האם מותר לאכול בשר אדם הרמב''ם מאכלות אסורות פ''ב בשר אדם אסור מהתורה מאיסור עשה כיון שכתוב בתורה זאת החיה אשר תאכלו ואדם לאו בכלל זה וכן הר''ן הסכים לזה
אבל דעת הראב''ד פ''ג ה''ד ממאכלות אסורות והרמב''ן בכתובות ס. והרשב''א הנ''ל ס''ל שאין איסור מהתורה לאכול בשר אדם אבל כל זה כשהוא חי אבל לאחר שמת הלא נאסר בהנאה והאם זה מדרבנן אסור יש אריכות בזה בערוך השולחן
אבל דעת הראה בכתובות ס. שזה אסור באיסור לאו נמצא שיש ג' שיטות האם זה איסור לאו או עשה או שאין בזה איסור.
ובריטב''א בכתובות מוסיף חידוש שאם אדם אוכל בשר חי עובר על איסור אבר מן החי ובתשו' הרשב''א הנ''ל מבואר להדיא שלא עובר על אבר מן החי וכן מוכח מהרמב''ן הנ''ל.
ולהלכה הרמ''א בדרכי משה יו''ד סי' עט מביא רק שני שיטות האם זה אסור מהתורה או מדרבנן והוא נוקט שזה איסור דאורייתא והב''י לא מדבר מזה.
גיד הנשה של בהמה טמאה
דעת ת''ק שאין איסור או בגלל שאאחע''א או שיש ילפותא וכך ההלכה וממילא מבאר המנחת חינוך ולרמב''םשיש איסור מהתורה לאכול בשר אדם א''כ הם יברו שאין איסור גיד הנשה כיון שהוה כבהמה טמאה אבל לפי הרמב''ן שמותר מהתורה א''כ חשיב כבהמה טהורה ואסור.
מתוך שיעור.
