האם מותר לבעל רכב לעשות "דרייבר"?

[ע"ה ס"ט]

לא זוכר על מה השרשור מדבר
כבודו יתמצת השאלה, ובלו"ן נעביר הלאה

גא"מ.

הרב @בשורות טובות בכבוד, תתמצת את הענין, בכדי שיוכלו להעביר לרבנים!!!

 

[בשורות טובות]

הרב @בשורות טובות בכבוד, תתמצת את הענין, בכדי שיוכלו להעביר לרבנים!!!

השאלה היא האם מותר לבעל רכב לעשות דרייבר, שהרי החוק קובע לפי תקנה 84א' של משרד התחבורה, הסעה בשכר היא כל הסעה שהנהג מקבל עליה תמורה, בין שהיא שכר או כל תמורה אחרת. לפי החוק, חל איסור להסיע נוסעים בשכר או בכל תמורה אחרת [מלבד אישור מיוחד כמו מונית וכדו'].
ועתה נפשי בשאלתי האם מותר לעשות דרייברים מאחר והחוק אוסר זאת וכמו שכתוב בביטוח הרכב
ויש לדון א' מדין דינא דמלכותא, שנתבאר ביחוה דעת חלק ה סימן סד שהוא נאמר גם במדינה
וגם אם נאמר שאין דינא דמלכותא, אנו רואים שבדיני ממנונות בבתי הדין מתייחסים [במקרים מסיומים] לחוק, ולפעמים עפי"ז נפסק הדין
ויש עוד להאריך בענין, אבל זהו עיקר השאלה

 

[ישראל]

השאלה היא האם מותר לבעל רכב לעשות דרייבר, שהרי החוק קובע לפי תקנה 84א' של משרד התחבורה, הסעה בשכר היא כל הסעה שהנהג מקבל עליה תמורה, בין שהיא שכר או כל תמורה אחרת. לפי החוק, חל איסור להסיע נוסעים בשכר או בכל תמורה אחרת [מלבד אישור מיוחד כמו מונית וכדו'].
ועתה נפשי בשאלתי האם מותר לעשות דרייברים מאחר והחוק אוסר זאת וכמו שכתוב בביטוח הרכב
ויש לדון א' מדין דינא דמלכותא, שנתבאר ביחוה דעת חלק ה סימן סד שהוא נאמר גם במדינה
וגם אם נאמר שאין דינא דמלכותא, אנו רואים שבדיני ממנונות בבתי הדין מתייחסים [במקרים מסיומים] לחוק, ולפעמים עפי"ז נפסק הדין
ויש עוד להאריך בענין, אבל זהו עיקר השאלה

שלחתי

 

[אושרי רביב]

השאלה היא האם מותר לבעל רכב לעשות דרייבר, שהרי החוק קובע לפי תקנה 84א' של משרד התחבורה, הסעה בשכר היא כל הסעה שהנהג מקבל עליה תמורה, בין שהיא שכר או כל תמורה אחרת. לפי החוק, חל איסור להסיע נוסעים בשכר או בכל תמורה אחרת [מלבד אישור מיוחד כמו מונית וכדו'].
ועתה נפשי בשאלתי האם מותר לעשות דרייברים מאחר והחוק אוסר זאת וכמו שכתוב בביטוח הרכב
ויש לדון א' מדין דינא דמלכותא, שנתבאר ביחוה דעת חלק ה סימן סד שהוא נאמר גם במדינה
וגם אם נאמר שאין דינא דמלכותא, אנו רואים שבדיני ממנונות בבתי הדין מתייחסים [במקרים מסיומים] לחוק, ולפעמים עפי"ז נפסק הדין
ויש עוד להאריך בענין, אבל זהו עיקר השאלה

שלחתי.

 

[ע"ה ס"ט]

השאלה היא האם מותר לבעל רכב לעשות דרייבר, שהרי החוק קובע לפי תקנה 84א' של משרד התחבורה, הסעה בשכר היא כל הסעה שהנהג מקבל עליה תמורה, בין שהיא שכר או כל תמורה אחרת. לפי החוק, חל איסור להסיע נוסעים בשכר או בכל תמורה אחרת [מלבד אישור מיוחד כמו מונית וכדו'].
ועתה נפשי בשאלתי האם מותר לעשות דרייברים מאחר והחוק אוסר זאת וכמו שכתוב בביטוח הרכב
ויש לדון א' מדין דינא דמלכותא, שנתבאר ביחוה דעת חלק ה סימן סד שהוא נאמר גם במדינה
וגם אם נאמר שאין דינא דמלכותא, אנו רואים שבדיני ממנונות בבתי הדין מתייחסים [במקרים מסיומים] לחוק, ולפעמים עפי"ז נפסק הדין
ויש עוד להאריך בענין, אבל זהו עיקר השאלה

צריך להדגיש גם את הבעיה של גזל מבחינת הביטוח.

 

[ישראל]

לבינתיים קבלתי במייל תשובה מהגאון הגדול רבי חיים וידאל שליט"א, דיין בביה"ד הרבני ירושלים, "ומבחירי הדיינים בארץ ישראל" (כלשונו של מרן שליט"א בפני כ"פ).
וז"ל:
אענה את הנלע"ד:
בתשובות האחרונים שאלה זו נשאלה למקרה שמאן דהוא מבקש להסיע נוסעים שמחכים בתחנות אוטובוס או תחנת מוניות. והשאלה היתה לאסור מצד יורד לאומנותו של חברו. הנוהג להשיב על שאלה זו שהדבר אסור ככל שהוא נעשה בקביעות.
אך כעת מתברר שלפי חוק התעבורה הדבר נאסר בכל מקרה - גם אם לוקחים נוסעים שלא ממקום תחנת אוטובוס וכו'. אין ספק שהחוק בעיקרו נועד להגן על הנוסעים הן מההיבט הכלכלי - שלא יגבו מהם מחירים מופקעים, שיקבלו שירות הוגן ביחס לתשלום שהם משלמים, והן מההיבט הבטיחותי - שלא לסכן את הנוסעים ברכב שאינו עומד בתקן משרד התחבורה. כמו כן חוק זה מגן על תחום פרנסתם של חברות ההסעות הרשמיות שקיבלו אישור חוקי לכך.
לענ"ד לכל "חוקי המגן" [שעיקרן נחקקו לטובת העובדים ושל הצרכנים], יש מימד נוסף מלבד המסגרת הנורמטיבית של דינא דמלכותא דינא, כי בחוקים אלה יש טעם נכון ל"הגנת הצרכן", וראה לחת"ס כי גם במקום שאין דינא דמלכותא דינא לפי כללי הלכות אלו, או שיש בזה מחלוקת אם לפסוק דמ"ד; מ"מ בנושא שאנו (ביה"ד) היינו רואים לנכון לתקן תקנה לטובת הציבור, אז לכו"ע דינא דמלכותא דינא. לפיכך נראה לענ"ד שיש מניעה גם על פי ההלכה להתפרנס בקביעות בתחום ההסעות ללא קבלת היתר ממשרד התחבורה כחוק.
וזאת אינה צריכה לפנים כי אין להפעיל את הביטוח במקרה שהרכב שימש להסעות ללא קבלת היתר ממשרד התחבורה.
בברכה,
חיים וידאל

 

[כמה טוב השם!!!]

השאלה היא האם מותר לבעל רכב לעשות דרייבר, שהרי החוק קובע לפי תקנה 84א' של משרד התחבורה, הסעה בשכר היא כל הסעה שהנהג מקבל עליה תמורה, בין שהיא שכר או כל תמורה אחרת. לפי החוק, חל איסור להסיע נוסעים בשכר או בכל תמורה אחרת [מלבד אישור מיוחד כמו מונית וכדו'].
ועתה נפשי בשאלתי האם מותר לעשות דרייברים מאחר והחוק אוסר זאת וכמו שכתוב בביטוח הרכב
ויש לדון א' מדין דינא דמלכותא, שנתבאר ביחוה דעת חלק ה סימן סד שהוא נאמר גם במדינה
וגם אם נאמר שאין דינא דמלכותא, אנו רואים שבדיני ממנונות בבתי הדין מתייחסים [במקרים מסיומים] לחוק, ולפעמים עפי"ז נפסק הדין
ויש עוד להאריך בענין, אבל זהו עיקר השאלה

יש להוסיף שמסתעף מזה עוד שאלה מתבקשת:
אם הדבר הוא אסור, האם מותר לאנשים להזמין דרייברים כשהם יודעים שלכאורה יש בעיה בדבר.
או שזה לא בעיה שלהם במה שהדרייבר עובר איסור.
ולפ"ז יש לדון מצד לפני עיור.

 

[סאדיגורא]

באמריקה ובאירופה אין חוק האוסר להיות דרייבר, וככה זה ברוב המדינות הדמוקרטיות.
דינא דמלכותא שפה זה דמוקרטיה.
אזי צריך לדון מה הדין בסתירה פנימית בחוקי הדינא דמלכותא...

 

[ע"ה ס"ט]

אין ספק שהחוק בעיקרו נועד להגן על הנוסעים הן מההיבט הכלכלי - שלא יגבו מהם מחירים מופקעים, שיקבלו שירות הוגן ביחס לתשלום שהם משלמים

המציאות היא הפוכה, שהם הרבה יותר זולים מהחברות המוכרות.

 

[בשורות טובות]

באמריקה ובאירופה אין חוק האוסר להיות דרייבר, וככה זה ברוב המדינות הדמוקרטיות.
דינא דמלכותא שפה זה דמוקרטיה.
אזי צריך לדון מה הדין בסתירה פנימית בחוקי הדינא דמלכותא...

זה לא סותר ל'דמוקרטיה'
בכל אופן אם המדינה כאן החליטה שזה לא בטיחותי מכל סיבה שהיא מה זה קשור לדמוקרטיה?

 

[ישראל]

המציאות היא הפוכה, שהם הרבה יותר זולים מהחברות המוכרות.

העברתי שאלתך להרב חיים וידאל, וענה ע"ז: שבאופן כללי מטרח החוק הוא להגנת הצרכן. וחידד דלאו דוקא מהפן הממוני גרידא, אלא באופן כללי, הוא ציין לדוגמא, את ענין סוג הרכב. והוסיף שאע"פ שיש לחלק גדול מהם רכבים נוחים, אבל זה לא בהכרח כלל. (א.ה. ובאמת היו כמה פעמים שהזמינו מהדרייברים הנז', והביאו רכבים לא כ"כ נוחים) משא"כ בחברת מוניות יש להם איזה תקן של רמת רכבים. וזה נועד לטובת הצרכן.

 

[בשורות טובות]

סיכום השאלה:
האם מותר לעשות דרייברים משום גזל
משום שהחברת ביטוח כותבת שאסור לעלות נוסעים בשכר
והנהג חותם על זה [וירטואלית]

 

[בשורות טובות]

סיכום השאלה:
האם מותר לעשות דרייברים משום גזל
משום שהחברת ביטוח כותבת שאסור לעלות נוסעים בשכר
והנהג חותם על זה [וירטואלית]

ענה לי על כך הרב דוד כהן בעל אור ההלכה וז"ל:
מותר, אבל אם ח"ו יש תאונה, אסור לתבוע את החברת ביטוח!

 

[ע"ה ס"ט]

ענה לי על כך הרב דוד כהן בעל אור ההלכה וז"ל:
מותר, אבל אם ח"ו יש תאונה, אסור לתבוע את החברת ביטוח!

חידוש.
כי בפשטות זכות חברת הביטוח לעשוץ כל תנאי שירצו, וא"כ נמצא שגם אם יהיה לו נזק בנזחעה אחרת אסור לו לתבוע אותם. ואולי זו כוונתו. (אלא דא"כ למה מהני ביטוחו?!)

 

[בשורות טובות]

הבנתי שאתמול בתקשורת
היה כתבה שלמה נגד בדרייברים
ונאמר שם שהולכים לאכוף [כמה שיוכלו]
גם על הביטוח וגם על העלמת מס

 

[דרופתקי דאורייתא]

לי אמר נהג, שהוא מתנה שכל הנסיעה היא בחינם, והשכר הוא על "העצירה" במקום המבוקש, ובין כך ובין כך אם יברח לו הנוסע הוא לא יתבע אותו, ועל כן אם ח"ו יהיה תאונה, הרי שיוכל הנוסע לתבוע את הביטוח
וצ"ע

 

[נאמן למרן]

לי אמר נהג, שהוא מתנה שכל הנסיעה היא בחינם, והשכר הוא על "העצירה" במקום המבוקש, ובין כך ובין כך אם יברח לו הנוסע הוא לא יתבע אותו, ועל כן אם ח"ו יהיה תאונה, הרי שיוכל הנוסע לתבוע את הביטוח
וצ"ע

שבועה בבית דין היא על דעת הבית דין, אני מאמין שגם חוזה התוקף שלו זה כשאחד הצדדים לא מתכוון לרמאות.

 

[בשורות טובות]

ובין כך ובין כך אם יברח לו הנוסע הוא לא יתבע אותו,

צריך להיות פרוש בשביל לא לתובעו