האם מותר להניח ספר פתוח על חלה וללמוד?

[רחמים]

האם מותר להניח ספר פתוח על חלה וללמוד, כמו בתמונה המצורפת?

 

[תלמיד מר"ן]

אמר שמואל:עושה אדם כל צרכו בפת
מרן שליט"א בסימן קעא מתיר במקום צורך ללימוד תורה

 

[רחמים]

יישר כך, רק פלא שמביא את בשמים ראש אחרי שהוכח בדורינו שהוא זיוף ואין לו משקל הלכתי כלל (כך שמעתי מהר' אשר וויס) ואולי הילקוט יוסף הזה נכתב לפני שזה היה ברור ומוכח לגמרי.

 

[תלמיד מר"ן]

הלכה ט בחדש

 

[רחמים]

האמת שדברי הילקוט יוסף לא מובנים לי, שהרי סתם ספר נוגעים בו המון בידיים במיוחד בכריכה, בדיוק באיזור שמניח על הפת,
ודומה למטבע שבגלל מישמוש היד אסור לשים אותו בפה שיש עליו את הזיעה של הידיים שהיא סם המוות,
וא"כ פשיטא שאסור לשים מטבע על לחם, וגם ספר מאותה סיבה יהיה אסור להניח על לחם.

 

[תלמיד מר"ן]

גם הראש"ל בהלכ"ב ח"ט עמ' מט כתב להתיר

 

[רחמים]

זה פלא, כי מילא קערה זה כלי אכילה שעובר שטיפה תדירה ויכול להחשב נקי, אבל ספר? זה ממש כמו מטבע.

 

[מרפסן איגרי]

מי שלא מואס לאכול את הלחם שהונח עליו ספר למה שיהיה אסור?
הלחם לא נמאס ממש כמו שנשפך תבשיל על הלחם

 

[רחמים]

כי יש על הספר מילמולי זעה בדיוק כמו מטבע, ואסור להכניס מטבע לפה גם למי שלא מואס - משום סכנה.

 

[מרפסן איגרי]

באיזה ספרים ראית מילמולי זיעה??

 

[רחמים]

לא צריך לראות, בדיוק כמו שבטבעות לא רואים.

 

[מרפסן איגרי]

ואיפה כתוב לא להניח מטבע על לחם?

 

[רחמים]

כתוב לא להניח מטבע בפה, אז מובן שגם על הלחם לא כי הלחם מגיע בסופו של דבר לפה...
לפי הרפואה של ימינו זה ברור שכל מגע עם משטח עם חיידקים ווירוסים מעביר אותם ממקום למקום

 

[מרפסן איגרי]

אז אל תאכל כל אוכל שאחר נגע בו
אל תקנה בסופר לחם, או ירקות ופירות שאחרים נגעו בהם
גם הצלחות באולמות או מסעדות אל תאכל כי לך תדע איזה חיידקים יש שם (אולי קוביד 19)
גם אל תשתה בכוסות חד פעמי במקום ציבורי אולי נגעו בהם, או נשמו לידם

 

[רחמים]

אה"נ, לחם פתוח בסופר לעולם לא אקנה ולא אוכל - אחרי שנגעו בו בידיים, רק לחם סגור. אגב זה גם בעיה של רוח רעה אם יש חילונים בשכונה.
ירקות ופירות תמיד שוטפים
וכן הצלחות, נשטפות היטב
כוסות חד פעמי אף אחד לא דוחף את היד ומחזיר לערימה.
אבל ספר ומטבע לא נשטפים במים אף פעם, וכמות החיידקים בהם היא אדירה, הרבה יותר מכלים שטופים במקום ציבורי.
העיקרון בזה הוא "עומס חיידקי", בכל מקום יש חיידקים, אבל רק אם יש עומס מסויים אז זה גורם למחלה.
חמירא סכנתא מאיסורא.

 

[מרפסן איגרי]

לחם פתוח בסופר לעולם לא אקנה ולא אוכל - אחרי שנגעו בו בידיים, רק לחם סגור.

פוק חזי כל העולם קונה חלות לשבת פתוחות גם אם אחרים נגעו בהם

אגב זה גם בעיה של רוח רעה אם יש חילונים בשכונה

מעיקר הדין הפוסקים התירו. וזה גם ראיה לדברי, שלא חששו כ"כ בנגיעה של אחרים

וכן הצלחות, נשתפות היטב

לו יהי כדבריך

כוסות חד פעמי אף אחד לא דוחף את היד ומחזיר לערימה.

מעשים שבכל יום, שלפעמים מנסים להוציא כוס אחת ויוצא שתים שלוש, ומוציאים את הכוסות ומחזירים לערימה, לפעמים יש שמחזירים את הכוסות שנגעו בהם (עיני ראו, ואני נזהר לקחת לעצמי את הכוס שנגעתי בו)

אבל ספר ומטבע לא נשתפים במים אף פעם, וכמות החיידקים בהם היא אדירה, הרבה יותר מכלים שתופים במקום ציבורי.
העיקרון בזה הוא "עומס חיידקי", בכל מקום יש חיידקים, אבל רק אם יש עומס מסויים אז זה גורם למחלה.
חמירא סכנתא מאיסורא.

תראה לי פוסק אחד שכתב כן
במטבע זה לא בגלל הנגיעה אלא נפסק בש"ע (יו"ד קטז, ה) צריך ליזהר מליתן מעות בפיו שמא יש עליהן רוק יבש של מוכי שחין

 

[רחמים]

רוק יבש זה לאו דווקא במקרה שהמוכה שחין ירק בפועל על המטבע,
מספיק שאדם מעביר ידו על פיו או אפו כבר נשאר לו על היד מעט רוק או נזלת
משתעל או מתעטש ומסתיר עצמו עם ידו, כל ידו מלאה ברוק, מה הוא עושה? מנגב על המכנס...
אפילו אדם מקנח אפו עם טישו, והטישו נספג ברטיבות מעבר לעבר, וכך הנזלת נשארת על הידיים שאיתם הוא נוגע בכל דבר
יש כאלה "המהדרים" לחטט באף, לגרד פה ושם, לחפור באוזן
וגם אחרי שרותים לא שוטפים ידיים עם סבון רק עם נטלה
יש כאלה מכניסים את אצבע או עט לפה, יש כאלה שהופכים דפים בספר רק אחרי שמרטיבים את האצבע ברוק
כך, שבזמנינו ידוע שלא רק מוכי שחין מעבירים מחלות אלא כל אדם הוא נשא של המון מחלות
וצריך להזהר מנוזלי הגוף של חבירו
אז כל זמן שכל זה לא מגיע לפה של האדם - לא נורא.
אוכל חם שהגיע ל80 מעלות, הוא סטרילי כמו פיסטור, אז מי שיאכל אותו עם כפית נקיה אפילו אם ידיו עם חיידקים לא יקרה אסון.
אבל מטבע וספר יש עליהם רוק ושאר נוזלי גוף שהזכרתי מכל אדם שנגע בהם,
במשטרה לוקחים טביעות אצבע מכל נגיעה לזיהוי פלילי, כי כל נגיעה משאירה נוזלי גוף במקום.
ואם נוזלי גוף אלו יגיע לפה זה כבר מסוכן.

 

[קוויתי]

האמת שדברי הילקוט יוסף לא מובנים לי, שהרי סתם ספר נוגעים בו המון בידיים במיוחד בכריכה, בדיוק באיזור שמניח על הפת,
ודומה למטבע שבגלל מישמוש היד אסור לשים אותו בפה שיש עליו את הזיעה של הידיים שהיא סם המוות,
וא"כ פשיטא שאסור לשים מטבע על לחם, וגם ספר מאותה סיבה יהיה אסור להניח על לחם.

הכי מצוי כזה דבר בשבת כשהחלות מכוסות בכיסוי לחלות נמצאות על יד המקדש על היין וכשהוא מקדש מניח על כיסוי החלות והחלות את הסידור כדי לקרוא מתוך הסידור.
כמו כן מצוי כשמניח על שקית עם לחמים
.

 

[רחמים]

אם מדובר שהלחם בתוך שקית או תחת מפה אז וודאי שאין בעיה
כל הבעיה להניח ישירות על הלחם

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

אגב זה גם בעיה של רוח רעה אם יש חילונים בשכונה.

ע''כ יש תשובה ביביע אומר כמדומני חלק ד בסימן הראשון לגבי לקנות לחם פתוח שככל הנראה נגעו בו מי אינו נוטל ידים ושם הרב כותב להתיר