• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

הגעלת חצובה

בנימין לוריא

Administrator
חבר צוות
בחזו"ע פסח עמ' קל"ז כתב לגבי הגעלת חצובה:
1713036874770.png
ובהערות למטה כתב:
1713036930491.png
וא"כ למה בהלכה למעלה כתב שיש להגעילה ברותחים, ואם עירה עליה רותחים מכלי ראשון הוכשרה בכך? הרי לכאו' לפי מה שנכתב בהערות די בעירוי מכלי ראשון, ולמה להחמיר בהגעלה?
[וכן, למה לשון זו? גם אם מזכיר הגעלה היה לו לומר "יש לנקותה היטב ולהגעילה ברותחים או לערות עליה רותחים מכלי ראשון", אבל ממש"כ "ואם עירה עליה רותחים מכלי ראשון הוכשרה בכך" נראה שזה סוג של דיעבד שאם כבר עשה כן זה הוכשר, אבל לא לכתחילה].
 
מעניין לעניין באותו עניין
 
בחזו"ע פסח עמ' קל"ז כתב לגבי הגעלת חצובה:
הצג קובץ מצורף 19423
ובהערות למטה כתב:
הצג קובץ מצורף 19424
וא"כ למה בהלכה למעלה כתב שיש להגעילה ברותחים, ואם עירה עליה רותחים מכלי ראשון הוכשרה בכך? הרי לכאו' לפי מה שנכתב בהערות די בעירוי מכלי ראשון, ולמה להחמיר בהגעלה?
[וכן, למה לשון זו? גם אם מזכיר הגעלה היה לו לומר "יש לנקותה היטב ולהגעילה ברותחים או לערות עליה רותחים מכלי ראשון", אבל ממש"כ "ואם עירה עליה רותחים מכלי ראשון הוכשרה בכך" נראה שזה סוג של דיעבד שאם כבר עשה כן זה הוכשר, אבל לא לכתחילה].
חשבתי להסביר אולי באופן פשוט:
יש ג' סוגי 'הכשרה': ליבון, הגעלה, והדחה.
החצובה אינה צריכה ליבון ולא מספיק לה הדחה, אלא היא יותר קרובה להגעלה.
ולכן כתב שיש להגעילה, במקום 'לסבך' אנשים ולהתחיל לערות, יותר קל לצרף את זה לכל הכלים שמגעילים.
אבל, אה"נ, כתב שאם עירה עליה רותחים הוכשרה בכך, כיון שסו"ס זה מה שיש לעשות, וכמו שכתב בהערה למטה, רק שמי שיגעיל זה במקום לערות, ולכן כתב בפשטות שזה צריך הגעלה וציין שבאמת מספיק רק לערות מים רותחים.

ואמנם ראיתי שכאןכאן) כבר הרגיש בזה הרב אושרי אזולאי וציין שכן יש עניין להחמיר להגעיל וכו', עיי"ש.
וכ"כ בעלון השיעור השבועי (שהובא פה):
1744219687387.png
 
ואמנם ראיתי שכאןכאן) כבר הרגיש בזה הרב אושרי אזולאי וציין שכן יש עניין להחמיר להגעיל וכו', עיי"ש.
undefined
בקישור הראשון מובא הרב ללוש שכותב שמספיק לערות במים רותחין מבעבעין, וכותב שמספיק ג׳ פעמים.
בקישור השני הרב אושרי אזולאי בכלל מדבר בפלטה שגם כן מספיק עירוי. וממה שכותב: ומה שמרן זצוק"ל כתב בחצובה להגעילה לכתחילה ואם עירה עליה מים חמים, דיו בכך ואילו בפלטה היקל לכתחילה על ידי עירוי, צריך לומר שדעתו דגם בחצובה היה סגי בעירוי ורק מכיון שאפשר בהגעלה, עדיף טפי, ואילו בפלטה שאי אפשר בכך היקל לכתחילה בהגעלה. וזה מוכרח לכל המעיין שם שדימה דין הפלטה לדין החצובה ממש ע״כ, אדרבה כוונתו לומר שאם אפשר בהגעלה ודאי שיש בזה חומרא טפי, אך מעיקר הדין מספיק בעירוי.
וכ"כ בעלון השיעור השבועי (שהובא פה):
כשהלכתי לילקו״י המצוין בסוגריים, מצאתי כלשון הרב עובדיה:
Screenshot 2025-04-11 at 11.39.18.png
ויותר מסתבר כפי שאמרת תחילה, שלא אמר כן בשיעור כדי לא לסבך השומעים.
ועיין בדבריו למטה שמביא למסקנא כדברי מרן ממש:
 
בקישור הראשון מובא הרב ללוש שכותב שמספיק לערות במים רותחין מבעבעין, וכותב שמספיק ג׳ פעמים.
טעיתי בקישור. התכוונתי לזה:
 
טעיתי בקישור. התכוונתי לזה:
השינוי בלשונות בשני התשובות הנ״ל מעט סותרות, בדין פלטה הוא כותב שהגעלה עדיף טפי דמשמע דעירוי מועיל מעיקר הדין, ואילו בקישור לעיל הוא כותב שמשמע ממרן שעירוי זה בדיעבד. ושמא חזר בו בתוך ב׳ ימים?
 
חזור
חלק עליון