הגעלת חצובה

[בנימין לוריא]

בחזו"ע פסח עמ' קל"ז כתב לגבי הגעלת חצובה:

ובהערות למטה כתב:

וא"כ למה בהלכה למעלה כתב שיש להגעילה ברותחים, ואם עירה עליה רותחים מכלי ראשון הוכשרה בכך? הרי לכאו' לפי מה שנכתב בהערות די בעירוי מכלי ראשון, ולמה להחמיר בהגעלה?
[וכן, למה לשון זו? גם אם מזכיר הגעלה היה לו לומר "יש לנקותה היטב ולהגעילה ברותחים או לערות עליה רותחים מכלי ראשון", אבל ממש"כ "ואם עירה עליה רותחים מכלי ראשון הוכשרה בכך" נראה שזה סוג של דיעבד שאם כבר עשה כן זה הוכשר, אבל לא לכתחילה].

 

[אמיתי]

וגם צריך להבין, מה שייך פה עירוי אם זה מתבשל שם שהרי האש דולקת. וה"ה בפלטה.

 

[בנימין לוריא]

וגם צריך להבין, מה שייך פה עירוי אם זה מתבשל שם שהרי האש דולקת. וה"ה בפלטה.

מה שהאש דולקת היא מכלה, ומה שאינה דולקת זה נפל בעירוי ולכן יועיל עירוי.

 

[ציון ש]

ומה עם גוש?

 

[בנימין לוריא]

כיריים בפסח

איך מכשירים את הגז בזמן שאין הגעלה

forum.moreshet-maran.com

 

[abc123]

מעניין לעניין באותו עניין

כיריים

ידוע מה שכתב הרב עובדיה בעניין הכיריים ופסח. והאריך שכלי מכלי אינו עובר אלא ע"י רוטב. וגם שהאש שורפת את הבלוע וכו'. המציאות שהכיריים גדולות, ולא כל האש שורפת את כל מה שנבלע. ב. ליכלוכים שנפלו על הכיריים ולא הקפידו לנקות, האם לבטח מטריף את הכלים או שמא לא? לא רואים גבינה או חתיכת בשר מרוחה. בדר"כ...

forum.moreshet-maran.com

 

[בנימין לוריא]

בחזו"ע פסח עמ' קל"ז כתב לגבי הגעלת חצובה:
הצג קובץ מצורף 19423
ובהערות למטה כתב:
הצג קובץ מצורף 19424
וא"כ למה בהלכה למעלה כתב שיש להגעילה ברותחים, ואם עירה עליה רותחים מכלי ראשון הוכשרה בכך? הרי לכאו' לפי מה שנכתב בהערות די בעירוי מכלי ראשון, ולמה להחמיר בהגעלה?
[וכן, למה לשון זו? גם אם מזכיר הגעלה היה לו לומר "יש לנקותה היטב ולהגעילה ברותחים או לערות עליה רותחים מכלי ראשון", אבל ממש"כ "ואם עירה עליה רותחים מכלי ראשון הוכשרה בכך" נראה שזה סוג של דיעבד שאם כבר עשה כן זה הוכשר, אבל לא לכתחילה].

חשבתי להסביר אולי באופן פשוט:
יש ג' סוגי 'הכשרה': ליבון, הגעלה, והדחה.
החצובה אינה צריכה ליבון ולא מספיק לה הדחה, אלא היא יותר קרובה להגעלה.
ולכן כתב שיש להגעילה, במקום 'לסבך' אנשים ולהתחיל לערות, יותר קל לצרף את זה לכל הכלים שמגעילים.
אבל, אה"נ, כתב שאם עירה עליה רותחים הוכשרה בכך, כיון שסו"ס זה מה שיש לעשות, וכמו שכתב בהערה למטה, רק שמי שיגעיל זה במקום לערות, ולכן כתב בפשטות שזה צריך הגעלה וציין שבאמת מספיק רק לערות מים רותחים.

ואמנם ראיתי שכאן (וכאן) כבר הרגיש בזה הרב אושרי אזולאי וציין שכן יש עניין להחמיר להגעיל וכו', עיי"ש.

ספוילר

וכ"כ בעלון השיעור השבועי (שהובא פה):

 

[לביא]

ואמנם ראיתי שכאן (וכאן) כבר הרגיש בזה הרב אושרי אזולאי וציין שכן יש עניין להחמיר להגעיל וכו', עיי"ש.

ספוילר

undefined

בקישור הראשון מובא הרב ללוש שכותב שמספיק לערות במים רותחין מבעבעין, וכותב שמספיק ג׳ פעמים.
בקישור השני הרב אושרי אזולאי בכלל מדבר בפלטה שגם כן מספיק עירוי. וממה שכותב: ומה שמרן זצוק"ל כתב בחצובה להגעילה לכתחילה ואם עירה עליה מים חמים, דיו בכך ואילו בפלטה היקל לכתחילה על ידי עירוי, צריך לומר שדעתו דגם בחצובה היה סגי בעירוי ורק מכיון שאפשר בהגעלה, עדיף טפי, ואילו בפלטה שאי אפשר בכך היקל לכתחילה בהגעלה. וזה מוכרח לכל המעיין שם שדימה דין הפלטה לדין החצובה ממש ע״כ, אדרבה כוונתו לומר שאם אפשר בהגעלה ודאי שיש בזה חומרא טפי, אך מעיקר הדין מספיק בעירוי.

וכ"כ בעלון השיעור השבועי (שהובא פה):

כשהלכתי לילקו״י המצוין בסוגריים, מצאתי כלשון הרב עובדיה:

ויותר מסתבר כפי שאמרת תחילה, שלא אמר כן בשיעור כדי לא לסבך השומעים.
ועיין בדבריו למטה שמביא למסקנא כדברי מרן ממש:

ילקוט יוסף מועדים - פסח ח"ב - יוסף, יצחק בן עובדיה (page 387 of 928)

 

[בנימין לוריא]

בקישור הראשון מובא הרב ללוש שכותב שמספיק לערות במים רותחין מבעבעין, וכותב שמספיק ג׳ פעמים.

טעיתי בקישור. התכוונתי לזה:

הגעלת כלים

מי שרוצה להגעיל כלים לפסח בביתו במה צריך להקפיד? ומי שרוצה במקום להגעיל את החצובות, האם יועיל להשאיר אותם בכיריים ולהדליק את ארבעת המבעירים בבת אחת?

forum.moreshet-maran.com

 

[לביא]

טעיתי בקישור. התכוונתי לזה:

הגעלת כלים

מי שרוצה להגעיל כלים לפסח בביתו במה צריך להקפיד? ומי שרוצה במקום להגעיל את החצובות, האם יועיל להשאיר אותם בכיריים ולהדליק את ארבעת המבעירים בבת אחת?

forum.moreshet-maran.com

השינוי בלשונות בשני התשובות הנ״ל מעט סותרות, בדין פלטה הוא כותב שהגעלה עדיף טפי דמשמע דעירוי מועיל מעיקר הדין, ואילו בקישור לעיל הוא כותב שמשמע ממרן שעירוי זה בדיעבד. ושמא חזר בו בתוך ב׳ ימים?