• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הוכחות שהזית ודאי לא חצי ביצה בדיוק

אוסיף עוד תמיה לדברי הרב אליהו חמוי. למה כל ראשוני ספרד לא דנו בקושיות התוס' ובתירוציהם על גודל הכזית? עוד נוסיף ונתמה, שבין חכמי התוס' עצמם יש מחלוקת שלדעת ר"י הזית חצי ביצה ולדעת ר"ת 0.3 ביצה, וא"כ אחד מהם טעה בראיה מהגמ' - כי שניהם הוציאו שיטתם מהגמ' - האם גם זה רחוק?
והענין מבואר היטב ואחד מתרץ השני, כי תוס' לא ראו זיתים ולכן נתקשו בדבר והוכרחו להוציא מהגמ' את גודלו. וזו מלאכה לא פשוטה כלל כי אין סוגיה ישירה על גודל הזית הבינוני, כי באמת למי שרואה זיתים (כל חכמי ישראל עד תקופת הראשונים באשכנז וצרפת) אין צורך כלל בדיון כזה (לגבי הסוגיא בברכות על ריו"ח שאכל זית מליח, הארכתי בקונטרסי הנ"ל). וזו הסיבה שחכמי ספרד, הרמב"ן ובית מדרשו, התעלמו מהתוס' האלו.
מצינו כזה בסוגיית כותבת הגסה, שם באמת כל חכמי ישראל שאחר חתימת התלמוד לא ידעוה ולא הכירוה, כי היא גדילה כנראה בארץ ישראל בלבד. ושם באמת חכמי ישראל ניסו להוציא את גודלה מסוגיות הגמ', ונחלקו בדבר. שהר"ן (וכן נפסק בשו"ע) כתב שהיא לכל הפחות שני שליש ביצה, מהכרח של מיעוט במח' בגמ' האם כותבת גדולה יותר או קטנה יותר מביצה. לעומת זאת בספר החינוך לא התיר אלא עד כדי חצי ביצה לכל היותר. רק אחד מהם צודק.
תחילה יש לומר יישר כח גדול
ולעצם הענין הנה אף לשיטת חכמי ספרד הזית אינו גודל זית של זמננו ולכה''פ שליש [או רבע רשבא] ביצה איננו כשיעור זמנינו
בעבר התיישבתי בעניותי בענין זה ולא מצאתי לאף אחד מהראשונים אף מחכמי ספרד שיכתוב שכזית הוא כפי הנראה לעין כל הראשונים שנתנו שעור נתנו לכה''פ שליש ביצה ודבר זה אומר דרשני גם דברי מרן [בסי' תפו] עומדים כנגד הנחה זו כחומה
כל הראיות מהגמ' יותר ממה שהם ראיות הם בעצם קושיות על שיטת רבים מהראשונים ולומר שנעלמו ראיות פשוטות וחותכות אלו מרוב רבותינו הראשונים זה דבר שדור שהשתיקה יפה לו [לשון החזו''א באיגרת] אינו רשאי לומר
באופן כללי נודע שהגישה ההלכתית לדברים שהמציאות הנראת לעיננו סותרת את דברי רבותינו היא לילך דוקא אחרי דברי רבותינו אף שאנו מוצאים להם סתירה מוכת במציאות כנודע לגבי ברכת השמן ועוד ובפשטות יש לומר כך אף כאן
ולעצם מה שמצינו בזה מחלוקת כמו שכתבת להעיר הנה ההסתכלות על כל מחלוקת בהלכה אינה שאחד טועה ואחד צודק אלא שניהם צודקים ובתורה יש יותר מפאן אחד ועי' בריטבא עירובין [יג] ויש לכך עוד ראיות רבות
לסיום אציין רשימה שערכתי בזה של רבותינו הראשונים מהם כתבו כחצי ביצה ומהם שליש ביצה המדובר כאן בסייע לא מבוטלת שתמוה הוא לומר שכולם טעו
 
נערך לאחרונה:
דעת התוס' בחולין [קג. ד"ה חלקו] שהוא כחצי ביצה והוכיחו מהא דאמרינן בכריתות [יד.] שאין בית הבליעה מחזיק יותר משני זיתים וביומא [פ.] אמרו שאין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת משמע שהכזית הוא כחצי ביצה וכ"כ התוס' בעירובין [פ: ד"ה אגב] וכן נראה שדעת רש"י דמצינו שנחלקו הראשונים בשיעור סעודה שדעת רש"י [כריתות יב: ד"ה פרס ויומא פ: ד"ה חצי] שהוא ד' ביצים ואילו דעת הרמב"ם בהלכ' עירובין [פ"א הלכ' ט'] שהוא ג' ביצים, [וע' בב"י בסי' תריב סע' ד'] ובגמ' עירובין [פ:] מבואר דב' סעודות הוי שמונה עשר גרוגרות נמצא דסעודה הוי ט' גרוגרות ולדעת רש"י דסעודה הוי ד' ביצים נמצא דבכל ביצה יש יותר מב' גרוגרות וגרוגרת הוי מעט פחות מחצי ביצה וזית קטן מגרוגרות [כדמוכח בשבת צא.] נמצא דכזית הוי מעט פחות מחצי ביצה.

ובמחלוקת זו נחלקו גדולי הראשונים שדעת הראבי"ה [ח"ב סי' תקכה קטע ד"ה ולאחר ששתו כולם] והמרדכי [סוף פסחים- סדר פסח] וכן הוא בספר החינוך [מצוה שיג] שכזית הוא כחצי ביצה וכדעת התוס' וכ"כ התרומת הדשן [תשובה קלט ובפסקים סי' כו] והאגודה [עירובין סי' פו] וכ"כ בשו"ת מהר"י ווייל [סי' קצג] וכן היא דעת המהרי"ל [בלקוטים אות סה ובסדר ההגדה אות לא ובמנהגים הלכ' חלה אות א. ושם כתב שכן היא דעת רש"י שכזית הינו כחצי ביצה וכנ"ל] וכ"כ המהרש"ל [ים של שלמה חולין פרק ג אות פח] שכזית הוא חצי ביצה.

אמנם דעת הרמב"ם לא כן היא ודעתו שכזית הוא שליש ביצה וע' בפר"ח [תפו ס"ק א] שיישב את הסוגיה דכריתות אליבא דהרמב"ם [וע"ע במג"א שם ובביאור הגר"א] והכנסת הגדולה [יו"ד סי' סד הגהות הב"י אות כט] כתב כן גם בדעת ר"ת והרמב"ם שכזית פחות משליש ביצה וגם הגאון ר' ישמעאל הכהן בעמח"ס זרע האמת הוכיח במישור בספרו שבח פסח [מוציא מצה אות ח] שדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שכזית הוא כשליש ביצה והוסיף דודאי דהכי נקטינן כשלושת עמודי וכן העלה בדעת הרמב"ם בביאור הגר"א [סי' תפו] דהוי כשליש ביצה ע"ש וע' בביאור הגר"א על משלי [פ' כט פס' ט] שכתב בשם הזוהר שבשיעור ג' ביצים יש כשיעור עשרה זיתים ונמצא דכזית הוא פחות מכשליש ביצה וכדברי הרמב"ם ובמשמרת הבית על תורת הבית [בית ד שער א' ד"ה אמר הכותב הוי ידוע שאינו כן ולא נאמרו דברים אלו] כתב שחמש עשרה ביצים הרבה יותר משישים זיתים ונמצא דכזית הוא פחות מכרבע ביצה [הועתק מקונטרסי הדל בענין זה]
 
באופן כללי נודע שהגישה ההלכתית לדברים שהמציאות הנראת לעיננו סותרת את דברי רבותינו היא לילך דוקא אחרי דברי רבותינו אף שאנו מוצאים להם סתירה מוכת במציאות כנודע לגבי ברכת השמן ועוד ובפשטות יש לומר כך אף כאן
ראשית, לגבי הטענה שבציטוט על השמן. באופן כללי בהסתכלות שטחית נראה לנו כי המציאות מכחישה את רבותינו הראשונים. אך בדבר מציאותי כזה של בריאות השמן, ברור שאדרבה הם שהיו קרובים יותר לחיים הטבעיים מבינים יותר. שמן זית היום הוא בריא מאוד, אך גם הראשונים צדקו בדבריהם, כי מדד הבריאות תלוי בחמיצות השמן. שמן זית הוא בריא רק עם חומציות נמוכה מאוד, וזה אפשרי כמעט רק בדורות האחרונים עם רמת נקיות גבוהה ואפשרות לעבוד בקירור. עד לא מזמן השמן היה מתחמצן מהר ואז הוא באמת מזיק ולא בריא. ובכגון דא אמרנין אלו ואלו דברי אלקים חיים.
לומר בפשטות שיש הכחשה של המציאות בד"כ זו התחמקות. לפעמים אין מוצא, אך נקודת המוצא שלי היא שבד"כ הם ידעו יותר לא רק כי היו חכמים יותר, אלא כי קרובים יותר לחיים נורמליים ובריאים וקרובים למציאות וחיים אותה לא רק מתוך ספרי מחקר ותנאי מעבדה.

באשר לטענה שכל מי שנתן גודל לכזית אמר שיעור יחסית גדול. באמת למתבונן זו טענה לסתור. וכפי שביארתי, בגמ' ובראשוני ספרד אין כלל התייחסות לגודל הזית, כמו שאין התייחסות לגודל הביצה (ובזה גם ראשוני אשכנז שוים). האם נבוא ונאמר שכיון שהצל"ח אמר שהביצים התקטנו, ולא מצינו מישהו מפורש בראשונים שאומר שלא נתקטנו - אז זו סוגיא דעלמא?
הדבר ודאי מגוחך. ההיפך הוא הנכון - מכיון שלא אמרו שהשתנה - פשוט שלא השתנה.
מכיון שלא ראו צורך לומר שיעור לזית שהוא גדול מהזיתים הידועים - זה לא כי הם לא חולקים, אלא כי הם לא רואים פה נושא לחלוק עליו.
לגוף שיטות הראשונים, הארכתי בקונטרסי, ואני מצרף שוב עם קצת מהראיות של 'עובר ושב', ובאמת שבפורום קשה לפתוח נושא זה בעיון ראוי, כי זה ארוך מאוד.
 
לאחר עיון חוזר בראיותיו של 'עובר ושב', אני אכן מסכים כי הראיה משמנונית שע"ג הסכין היא ראיה חזקה, ויש חיזוק נוסף לכך מדברי פסקי הרי"ד במקום.
הוספתי בקונטרס.
 

קבצים מצורפים

  • קונטרס לבירור שיעור כזית א ניסן.pdf
    1.6 MB · צפיות: 6
והבאתי לעיל את דברי הגאונים, שקדמו לתוס', שכתבו (סי' צ"ה, סי' רס"ח) ששיערו בזיתים ובביצים שהם לעולם לא משתנים, וכן שענין השיעור הוא לפי דעתו של רואה, ולא פירשו חז"ל משקל כי לא דקדק הקב"ה עמנו במשקל אלא נקטו גודל זית שכל אחד יודע מהו זית ויכול לשער בקלות את גדלו.
דברי הגאונים הם בעצמם סתירה לנאמר שכן כתבו שהזיתים נמצאים בכל מקום ולא כתבו לאפוקי ארצות צרפת וכד' וז''ל [אוצר הגאונים עירובין דף פג.] וז"ל וששאלתם על שיעור חלה איזה שיעור מדוקדק ודאי שיעור חלה מג' ביצים וכו' ולכך נתנה לנו התורה שיעור בביצים ופירות שדברי סופרים על הר סיני נתנו כדכתיב ועליהם ככל הדברים [ר"ל אע"ג דביצים לא מצינו בתורה אלא בד"ס גם דברי סופרים בסיני נתנו ור"ל ויש דברים שמסרה התורה לחכמים לקבוע השיעור בביצים או בפירות- חזו"א סי' לט אות ו] לפי שהביצים והפירות נמצאים בכל מקום כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה עולם שישראל עתידין להתפזר בין האומות ומשקלן ומידתן שהיו בימי משה ושהוסיפו עליהן בימי חכמי א"י אין נשמרין להן והמידות משונות בדורות ובמדינות שבכל דור ודור היו חכמים מחדשין מדותיהן וכו' ולכן תלו חכמים השיעור בפירות ובביצים שהן קיימין בכל עת ואין משתנים מיהו שיעור הביצים והמידות תלו אותן בדעתו של רואה ויש מי ששיער במשקל ידוע וכו' וכך עלה בדעתו וכך ראה שיעור הביצים".
ראשית, לגבי הטענה שבציטוט על השמן.
דפח''ח אבל נידון זה כידוע אינו דוקא לבי שמן ה''ה לכינים בשבת ועוד ועוד ועי' ביבי''א [ח''י יו''ד סי' כד]
 
נערך לאחרונה:
באשר לטענה שכל מי שנתן גודל לכזית אמר שיעור יחסית גדול. באמת למתבונן זו טענה לסתור. וכפי שביארתי, בגמ' ובראשוני ספרד אין כלל התייחסות לגודל הזית, כמו שאין התייחסות לגודל הביצה (ובזה גם ראשוני אשכנז שוים). האם נבוא ונאמר שכיון שהצל"ח אמר שהביצים התקטנו, ולא מצינו מישהו מפורש בראשונים שאומר שלא נתקטנו - אז זו סוגיא דעלמא?
בכל הענינים כיוצ''ב יש לסמוך על המסורת המסורה מדור דור הצל''ח קם וחידש דבר כנגד המקובל
לאידך כאן המסורת הינה להיפך לשער לפי חצי או שליש ביצה ואפי' הבן איש חי [מסעי אות ב שודאי ראה זיתים] ועוד גדולי האחרונים כתבו ששעור לחוש לדעות שכזית הוא חצי ביצה ודאי שכולם ידעו את המציאות ואעפ''כ לא קמו לשנות את המסור לנו דברי ראשוני אשכנז הינם ראיה למסורת וכדי להעמיד שהמסורת אצל חכמי ספרד היתה שונה צריך ראיות חותכות זאת ועוד כי כאמור כי אף מאחרוני עה''מ נראה כך
אם כת''ר התיחס לנוקדה זו בקובץ שם רק יציין לי ואעיין בלנ''ד
 
איזה אחרונים?
הגאון ר' ישמעאל הכהן בעמח"ס זרע האמת הוכיח במישור בספרו שבח פסח [מוציא מצה אות ח] שדעת הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שכזית הוא כשליש ביצה והוסיף דודאי דהכי נקטינן כשלושת עמודי וכן העלה בדעת הרמב"ם בביאור הגר"א [סי' תפו] דהוי כשליש ביצה ע"ש
ובא''ח מסעי אות ב
 
בכל הענינים כיוצ''ב יש לסמוך על המסורת המסורה מדור דור הצל''ח קם וחידש דבר כנגד המקובל
לאידך כאן המסורת הינה להיפך לשער לפי חצי או שליש ביצה ואפי' הבן איש חי [מסעי אות ב שודאי ראה זיתים] ועוד גדולי האחרונים כתבו ששעור לחוש לדעות שכזית הוא חצי ביצה ודאי שכולם ידעו את המציאות ואעפ''כ לא קמו לשנות את המסור לנו דברי ראשוני אשכנז הינם ראיה למסורת וכדי להעמיד שהמסורת אצל חכמי ספרד היתה שונה צריך ראיות חותכות זאת ועוד כי כאמור כי אף מאחרוני עה''מ נראה כך
אם כת''ר התיחס לנוקדה זו בקובץ שם רק יציין לי ואעיין בלנ''ד
אכן התייחסתי גם לכך. אך התמונה הכללית מכל הראיות היא באמת הראיה הגדולה ביותר. עכ"פ זה עניין של גישה.
מישהו הזכיר בשרשור כינים. הנה גם לגבי זה ידוע היום שאמנם כינת הראש פרה ורבה מזכר ונקבה. אך כינות הגוף (שפעם הם הם היו המצויות) פרות ורבות ברבייה עצמית (כמדומני שהרב זמיר כהן מתייחס לכך בשו"ת שלו). אמנם יש סמך גם לכך שחז"ל התכוונו לכינת הראש, כפי שבאמת אריסטו ופילוסופי יוון ג"כ כתבו שהיא אינה מזכר ונקבה. אך עכ"פ כל מי שקצת בקיא בחכמת הטבע בדברי חז"ל רואה שחז"ל היו עשרות צעדים קדימה מהפילוסופפים היוונים. ואכ"מ.
 
דפח''ח
רק אציין כי הענין עם הכינים והשמן הוא רק להראות את ההסתכלות והגישה של רבותינו שהלכה לא קוביעים ע''פ המציאות הנראת לעין כמבואר בטעמיהם בנדונים אלו
אעיין בעז''ה בדברי כת''ר
 
נערך לאחרונה:
הנידון יותר נוגע לזית של רבותינו וכבר עלה לפורום רק כדאי לעשות כאן ושם הפניה
הנה ההפניה:
 
חזור
חלק עליון