• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הכנת נס-קפה בטעמים (מוקה, וניל וכדומה) בשבת. מה דעת מרן שליט"א

זה מדבר על הל, הנדון כאן על קפה נמס בטעמים, שכתב כאן @ס"ט שיש לו מכתב ממרן להחמיר, ומחכים שיעלה את המכתב. וכך מבואר באור ההלכה [לא זוכר אם זה בשם מרן שליט"א]
 
הרב חותה שליט"א אמר שבדק ואוסר משום שיש רכיבים שלא עברו בישול
זה שיש רכיבים שלא עברו בישול זה ידוע.
וכנראה הרב חותה שליט"א מחמיר גם ב"הל".
מרן שליט"א נראה שהחמיר בנס קפה בטעמים, בשונה מהל.
ועל כך שאלתי מה ההבדל
גם לענ"ד אין חילוק ביניהם, אולם עלינו להבין דבריו של רבינו הגדול שאנו הולכים לאורו מרן רבן של ישראל שליט"א.
כנראה התיר רק מה שמרן זצוק"ל הורה להדיא להתיר.
אבל בפשטות הדבר מותר.
(ואולי מה שכתב להחמיר בנס קפה עם טעמים היה קודם שהיקל בהל, והרב דוד נקי שליט"א שלח לו תשובה וצירופים מפורטים)

1758174330416.png
 
כנראה התיר רק מה שמרן זצוק"ל הורה להדיא להתיר.
אבל בפשטות הדבר מותר.
(ואולי מה שכתב להחמיר בנס קפה עם טעמים היה קודם שהיקל בהל, והרב דוד נקי שליט"א שלח לו תשובה וצירופים מפורטים)

הצג קובץ מצורף 37331

הרב נקי דיבר כמדומני על הל, לא על נס קפה בטעמים.
ואכן מסברא אני מסכים עם כבודו שאין חילוק ביניהם, וכאמור צריך לברר את דעתו של מרן שליט"א
 
כן, וזה היה בשנת תשפ"א.
ואולי המכתב (שעוד לא ראיתי) היה קודם.
ההיתר של הל היה מלפני המון שנים! בשנת תשס"ה כששאל זאת הגאון רבי ראובן אלבז את מרן זיע"א והשיבו שההל בטל ברוב.
ובע"כ שמרן שליט"א ידע זאת ובכ"ז החמיר בנס קפה, ולכן צ"ב בסברתו בזה.
 
אכן יישר כח.
וצ:ב מה החילוק ביניהם
ההיתר של הל היה מלפני המון שנים! בשנת תשס"ה כששאל זאת הגאון רבי ראובן אלבז את מרן זיע"א והשיבו שההל בטל ברוב.
ובע"כ שמרן שליט"א ידע זאת ובכ"ז החמיר בנס קפה, ולכן צ"ב בסברתו בזה.
שאלתי היום את הגר"ד כהן בעל אור ההלכה מה החילוק בין הל לקפה בטעמים
וענה לי שקפה בטעמים הוא רוב [כיון שלא מסתכלים על המים] משא"כ הל יחסית לאבקת הקפה הוא מיעוט
ודעת מרן שבהל הוא מתבטל ברוב, [וכמובן לכאו' זה דבר מחודש, וצ"ב הסברא בזה]
 
שאלתי היום את הגר"ד כהן בעל אור ההלכה מה החילוק בין הל לקפה בטעמים
וענה לי שקפה בטעמים הוא רוב [כיון שלא מסתכלים על המים] משא"כ הל יחסית לאבקת הקפה הוא מיעוט
ודעת מרן שבהל הוא מתבטל ברוב, [וכמובן לכאו' זה דבר מחודש, וצ"ב הסברא בזה]
יישר כח שכבודו שאל, ובאמת כפי שכתבת סברתו צע"ג
שאלתי גם ת"ח גדול ואמר לי שאין חילוק ביניהם. וכן הסברא נותנת.
 
נערך לאחרונה:
לכל הרבנים החשובים שבפורום כאן
אשמח אם למאן דהו יהיה מה להשיב לדברי

מה שהעלו כאן את ההסרטה של מרן זיע"א שאומר שכיון שההל הוא מיעוט ובטל ברוב , ודימה זאת לרובו יבש ומעט רוטב דבטל ברוב

לא הבנתי את הדימוי - בשלמא בבישול אחר בישול שיש שיטות דס"ל שאין בישול אחר בישול כלל אפי' בלח, לכן מובן שאם הוא מועט הוא בטל ברוב.

אך כלפי "הל" שלא עבר בישול כלל והוא בישול ראשוני מה שייך לומר "בטל ברוב" ?
 
לכל הרבנים החשובים שבפורום כאן
אשמח אם למאן דהו יהיה מה להשיב לדברי

מה שהעלו כאן את ההסרטה של מרן זיע"א שאומר שכיון שההל הוא מיעוט ובטל ברוב , ודימה זאת לרובו יבש ומעט רוטב דבטל ברוב

לא הבנתי את הדימוי - בשלמא בבישול אחר בישול שיש שיטות דס"ל שאין בישול אחר בישול כלל אפי' בלח, לכן מובן שאם הוא מועט הוא בטל ברוב.

אך כלפי "הל" שלא עבר בישול כלל והוא בישול ראשוני מה שייך לומר "בטל ברוב" ?
עיין בחוברת בהלכה ובאגדה כל הצירופים שכתב שם.
 
עיין בחוברת בהלכה ובאגדה כל הצירופים שכתב שם.
עיינתי בדבריו , ולא הבנתי את הצירופים שם

כי מה שצירף את עניין של עירוי ככלי שני , אין עניינו אלינו - משום שכאן זה קלי הבישול וא"כ אף אם הוא ככלי שני הוה לן בישול.

ומה שצירף - את בישול אחרי בישול שיש מעט לח , גם זה אינו מעניינינו - כי אותו לח כבר עבר בישול ושם יש שיטות דס"ל שאין בישול אחרי בישול אפי' בלח, א"כ אע"פ שאנן ס"ל דיש בישול אחרי בישול בלח מ"מ בדבר מועט אנו סומכים על השיטות דאין בישול אחרי בישול בלח , אך כאן זה בישול ראשוני ואינו קשור לנדו"ד כלל.

וגם מה שצירף דהוי פ"ר בדרבנן - הוא תמוה מיסודו מתרי אנפי : א'- כאן זה בכלל ניח"ל , ב'- אך בעיקר מה שקשה שכאן זה לא נחשב פ"ר כי כאן זה מעשה בפועל של בישול דרבנן והוי מלאכה דרבנן , וכי אם אדם יעשה מלאכה דרבנן אנו נגיד שזה פ"ר? , ודאי שלא - כי המושג של פ"ר הוא שאני עושה מעשה א' של היתר ודרכו נסבב מעשה ב' של איסור , אך כאן זה גוף המעשה וגוף המלאכה של בישול דרבנן ומה הקשר כאן פ"ר?
 
כי מה שצירף את עניין של עירוי ככלי שני , אין עניינו אלינו - משום שכאן זה קלי הבישול וא"כ אף אם הוא ככלי שני הוה לן בישול.
ורק האשכנזים מחמירים בקלי הבישול.
(לדעת מרן הרב עובדיה זצוק"ל רק בתה ובביצה מחמירים שרואים בעיניים שזה מתבשל)
א'- כאן זה בכלל ניח"ל
ורבים מתירים כיעויין ביבי"א גבי תשובת דוד שמש.
ב'- אך בעיקר מה שקשה שכאן זה לא נחשב פ"ר כי כאן זה מעשה בפועל של בישול דרבנן והוי מלאכה דרבנן , וכי אם אדם יעשה מלאכה דרבנן אנו נגיד שזה פ"ר? , ודאי שלא - כי המושג של פ"ר הוא שאני עושה מעשה א' של היתר ודרכו נסבב מעשה ב' של איסור , אך כאן זה גוף המעשה וגוף המלאכה של בישול דרבנן ומה הקשר כאן פ"ר?
למה לא?
האדם לא מכווין לבשל את ההל אלא רק רוצה שיתן טעם.

- וגדולה מזו כתב מרן זצוק"ל צירוף גבי דוד שמש שהאדם לא רוצה "בבישול" המים אלא "בחימומם" וק"ו לנידון נידן שאינו רוצה אפי' בחימום.
 
ורק האשכנזים מחמירים בקלי הבישול.
(לדעת מרן הרב עובדיה זצוק"ל רק בתה ובביצה מחמירים שרואים בעיניים שזה מתבשל)
נו
ביצה זה הראיה הכי טובה - שאם אתה רואה דבר שהוא מתבשל אסור לכו"ע

גם ב "הל" הה"נ אתה יודע שהיא מתבשלת אף בכ"ש , כי זה אבקה טחונה והיא הרבה יתר גרועה מביצה ובכלל מאתיים מנה
למה לא?
האדם לא מכווין לבשל את ההל אלא רק רוצה שיתן טעם.

כדי שייתן טעם הוא צריך לבשלו עם הקפה , אם לא יבשלו עם הקפה זה לא יהיה הטעם הרצוי, ולכן יש רצון בבישולו
 
נו
ביצה זה הראיה הכי טובה - שאם אתה רואה דבר שהוא מתבשל אסור לכו"ע

גם ב "הל" הה"נ אתה יודע שהיא מתבשלת אף בכ"ש , כי זה אבקה טחונה והיא הרבה יתר גרועה מביצה ובכלל מאתיים מנה
לא נכון.
מה ההבדל בין האשכנזים לספרדים?
הרי דינא דגמ' שכלי שני לא מבשל?

אלא האשכנזים מחמירים בקלי הבישול והספרדים לא, ובכלל זה גם ההל.
כדי שייתן טעם הוא צריך לבשלו עם הקפה , אם לא יבשלו עם הקפה זה לא יהיה הטעם הרצוי, ולכן יש רצון בבישולו
גם לא נכון.
פטל/אייס קפה וכו' לא מתבשלים והטעם רצוי איך שהוא, וגם כאן ברור שלא רוצה שיתבשל כמו שלא רוצה שהסוכר יתבשל, אלא רק יתערבב.
 
לא נכון.
מה ההבדל בין האשכנזים לספרדים?
הרי דינא דגמ' שכלי שני לא מבשל?

אלא האשכנזים מחמירים בקלי הבישול והספרדים לא, ובכלל זה גם ההל.
מה לא נכון

ומה הקשר ספרדים אשכנזים

אם יש תוצאה לכו"ע זה אסור , וכמו ביצה שכשיש תוצאה כולם אסרו

וכי תחלק בין ביצה אשכנזית לספרדית??
מה הקשר

כו"ע מודו שאם יש קלי הבישול אזאי שייך בו בישול אף בכלי שני
 
חזור
חלק עליון